spiral dancing
New member
מה זה בכלל כישוף?
החלטתי לתת למי שבא לו לקרוא קצת חומר למחשבה, מה זה כישוף בשבילי, ואני אתחיל כבר מלהתנצל שלא קל לי כול כך לנסח את הדברים בפשטות כמו שצריך, גם אני צריכה עוד לא מעט שנים עד שאני אגיע למילים הנכונות בדיוק, אבל זה מה שיש בינתיים ולדעתי אפשר להרוויח מזה אז אתם מוזמנים אם זה רצונכם! כישוף זה אני, כישוף זה אתה, כישוף זה הייקום, כישוף זה הכול! זה בא לידי ביטוי בדברים הקטנים ביותר, כמו להסתכל למישהו בעיניים, או לשבת מול הים ולהרגיש את הגלים באים והולכים, זה להרגיש צמרמורת של תשובה מהגוף כשחושבים על משהו שמסעיר או מרגש אותנו. כישוף זה המסע פנימה, להבין מה אני באמת חושבת, מה אני באמת מרגישה, להבדיל בין הניואנסים הקטנים, לדעת מתי אני כועסת ומתי עצבנית, מתי עייפה ומתי מותשת, מתי אני מתלהבת ומתי מאוהבת. כישוף זה להסתכל החוצה ולהבין, למה אנשים אחרים מתכוונים כשהם אומרים דברים מסויימים, למה הם מתכוונים באיך שהם כותבים, מה גורם להם לכתוב או להגיד משהו כזה ולא אחר, זה מסע של למידה. כישוף כזה הוא חלק מהחיים, אני לא צריכה שום נרות, שום קטורת, שום מעגל ושום צ'אנטים כדי לגרום לדברים לעבוד! אני צריכה את המיקוד שלי, את החיבור שלי, את הדבר הנכון לעשות, לגעת בנקודה המדוייקת שצריכה עזרה, להתיר את הקשר במשיכה אחת! בכול שאר הדברים (נרות וכ') אני משתמשת כשאני לא בטוחה בזה שהגעתי לנקודה האמיתית, או כשיש איזה מעצור בדרך למטרה שאני לא בטוחה שאוכל להתגבר עליו בלי המסגרת הטקסית, אבל כשיש רצון ויש מיקוד ויש עוצמה, זה כול מה שצריך ושום דבר מעבר לזה. ולמה אני מתכוונת בכול זה? מה אני מנסה להגיד בעצם? כדי להיות מכשף טוב, כדי שדברים יצליחו, ולא, אני לא מדברת ברמה של "לשנות צבע עיניים", "לעשות גלאמור", או אפילו "לזמן את הקאטה", אני מדברת על כישוף אמיתי, כזה שבא מהלב, למטרה מסויימת, לא סתם לשעשוע ולא כי משעמם לי, לא בגלל שזה נחמד ולא כי זה נותן לי הרגשה של כוח (שתעזוב אותי מייד אחרי זה בלי להשאיר כלום מאחורה ולא אמשיך לזכור אותו בעתיד). כישוף שבא מהלב, שמשנה את החיים שלי, שנותן לי עוצמה אמיתית, שמעורר את המחשבה ואת ההתפתחות שלי, שמעצים אותי קדימה והלאה, שזורם מתוכי, כישוף שבא ללא מאבק, בלי מלחמה, בלי אלימות, זורם ומצליח, כן הוא מצליח, כול פעם מחדש, לגרום לי אושר, לגרום לי סיפוק, לגרום לי הנאה אמיתית וילדותית מהעבודה שלי, לגרום לי גאווה! בשביל זה צריך את העבודה הכי קשה- היא העבודה העצמית. היא ההקשבה וההבנה, היא ההכלה של הייקום, היא המסקנה שכן, עכבר יכול להזיז הר, אבל הר שינסה להזיז עכבר, ידרוך עליו יהרוג אותו... זאת עבודה שאי אפשר לוותר עליה, אי אפשר לזרוק אותה לפח, אי אפשר להתעלם ממנה, ואפשר בקלות לראות את ההבדל (אפילו כאן בפורום) בין כאלה שעשו אותה לבין כאלה שלא. מי שמקדיש את חייו לכישוף עושה את זה ברצינות המתאימה, עושה את זה בהקרבה המתאימה, מי שלא, נשאר לנצח בעולם הפנטזיה שם הדמיון תמיד נשאר דמיון ואין שום כוח ממשי שמעביר את הכוח הזה לעולם הזה, למציאות המוחשית. ולכל מי שהגיע עד לכאן אני אומרת, אל תתנו לנוצות לבלבל אותכם! אגרגורים, גלאמורים, אלים, אבנים מיוחדות, בגדים, כול הדברים החיצוניים הם יפים ונוחים אבל הם לא הדבר האמיתי! מכשף אמיתי לא צריך שום דבר מכול אלא (אפשר אולי להשוות את זה אם אתם יכולים לזכור מקרה שבו בחורה יפה מאוד הלכה ברחוב עם ג'ינס וטי-שירט ועדיין סובבתם את הראש וידעתם שהיא פשוט יפה, ככה, בלי איפור ותלבושת ערב מפוארת, בלי עקבים ותסרוקת של שעות), מכשף אמיתי יסתכל לכם בעינייים ויחייך (בדיוק כמו אותה בחורה בדוגמה) ואתם תדעו, פשוט תדעו, שזה הדבר האמיתי, הלב שלכם ידע, לא יהיו שאלות, לא יהיו מריבות, לא יהיו ספקות ולא כיסוחים, מה שהוא יגיד יהיה תמיד נכון, לא כי יהיה פה ספק, כי יהיה ברור שזאת האמת. אם אתם מכשפים אמיתיים אתם יכולים להסתכל על עצמכם במראה ולראות בדיוק את זה...! אתם תדעו שיש לכם את אותה השפעה על אנשים אחרים, אבל עד אז, או שתבחרו בדרך הקלה החוצה, או שתמשיכו במסע, אין פה דרך ביניים ואין קיצורי דרך!
החלטתי לתת למי שבא לו לקרוא קצת חומר למחשבה, מה זה כישוף בשבילי, ואני אתחיל כבר מלהתנצל שלא קל לי כול כך לנסח את הדברים בפשטות כמו שצריך, גם אני צריכה עוד לא מעט שנים עד שאני אגיע למילים הנכונות בדיוק, אבל זה מה שיש בינתיים ולדעתי אפשר להרוויח מזה אז אתם מוזמנים אם זה רצונכם! כישוף זה אני, כישוף זה אתה, כישוף זה הייקום, כישוף זה הכול! זה בא לידי ביטוי בדברים הקטנים ביותר, כמו להסתכל למישהו בעיניים, או לשבת מול הים ולהרגיש את הגלים באים והולכים, זה להרגיש צמרמורת של תשובה מהגוף כשחושבים על משהו שמסעיר או מרגש אותנו. כישוף זה המסע פנימה, להבין מה אני באמת חושבת, מה אני באמת מרגישה, להבדיל בין הניואנסים הקטנים, לדעת מתי אני כועסת ומתי עצבנית, מתי עייפה ומתי מותשת, מתי אני מתלהבת ומתי מאוהבת. כישוף זה להסתכל החוצה ולהבין, למה אנשים אחרים מתכוונים כשהם אומרים דברים מסויימים, למה הם מתכוונים באיך שהם כותבים, מה גורם להם לכתוב או להגיד משהו כזה ולא אחר, זה מסע של למידה. כישוף כזה הוא חלק מהחיים, אני לא צריכה שום נרות, שום קטורת, שום מעגל ושום צ'אנטים כדי לגרום לדברים לעבוד! אני צריכה את המיקוד שלי, את החיבור שלי, את הדבר הנכון לעשות, לגעת בנקודה המדוייקת שצריכה עזרה, להתיר את הקשר במשיכה אחת! בכול שאר הדברים (נרות וכ') אני משתמשת כשאני לא בטוחה בזה שהגעתי לנקודה האמיתית, או כשיש איזה מעצור בדרך למטרה שאני לא בטוחה שאוכל להתגבר עליו בלי המסגרת הטקסית, אבל כשיש רצון ויש מיקוד ויש עוצמה, זה כול מה שצריך ושום דבר מעבר לזה. ולמה אני מתכוונת בכול זה? מה אני מנסה להגיד בעצם? כדי להיות מכשף טוב, כדי שדברים יצליחו, ולא, אני לא מדברת ברמה של "לשנות צבע עיניים", "לעשות גלאמור", או אפילו "לזמן את הקאטה", אני מדברת על כישוף אמיתי, כזה שבא מהלב, למטרה מסויימת, לא סתם לשעשוע ולא כי משעמם לי, לא בגלל שזה נחמד ולא כי זה נותן לי הרגשה של כוח (שתעזוב אותי מייד אחרי זה בלי להשאיר כלום מאחורה ולא אמשיך לזכור אותו בעתיד). כישוף שבא מהלב, שמשנה את החיים שלי, שנותן לי עוצמה אמיתית, שמעורר את המחשבה ואת ההתפתחות שלי, שמעצים אותי קדימה והלאה, שזורם מתוכי, כישוף שבא ללא מאבק, בלי מלחמה, בלי אלימות, זורם ומצליח, כן הוא מצליח, כול פעם מחדש, לגרום לי אושר, לגרום לי סיפוק, לגרום לי הנאה אמיתית וילדותית מהעבודה שלי, לגרום לי גאווה! בשביל זה צריך את העבודה הכי קשה- היא העבודה העצמית. היא ההקשבה וההבנה, היא ההכלה של הייקום, היא המסקנה שכן, עכבר יכול להזיז הר, אבל הר שינסה להזיז עכבר, ידרוך עליו יהרוג אותו... זאת עבודה שאי אפשר לוותר עליה, אי אפשר לזרוק אותה לפח, אי אפשר להתעלם ממנה, ואפשר בקלות לראות את ההבדל (אפילו כאן בפורום) בין כאלה שעשו אותה לבין כאלה שלא. מי שמקדיש את חייו לכישוף עושה את זה ברצינות המתאימה, עושה את זה בהקרבה המתאימה, מי שלא, נשאר לנצח בעולם הפנטזיה שם הדמיון תמיד נשאר דמיון ואין שום כוח ממשי שמעביר את הכוח הזה לעולם הזה, למציאות המוחשית. ולכל מי שהגיע עד לכאן אני אומרת, אל תתנו לנוצות לבלבל אותכם! אגרגורים, גלאמורים, אלים, אבנים מיוחדות, בגדים, כול הדברים החיצוניים הם יפים ונוחים אבל הם לא הדבר האמיתי! מכשף אמיתי לא צריך שום דבר מכול אלא (אפשר אולי להשוות את זה אם אתם יכולים לזכור מקרה שבו בחורה יפה מאוד הלכה ברחוב עם ג'ינס וטי-שירט ועדיין סובבתם את הראש וידעתם שהיא פשוט יפה, ככה, בלי איפור ותלבושת ערב מפוארת, בלי עקבים ותסרוקת של שעות), מכשף אמיתי יסתכל לכם בעינייים ויחייך (בדיוק כמו אותה בחורה בדוגמה) ואתם תדעו, פשוט תדעו, שזה הדבר האמיתי, הלב שלכם ידע, לא יהיו שאלות, לא יהיו מריבות, לא יהיו ספקות ולא כיסוחים, מה שהוא יגיד יהיה תמיד נכון, לא כי יהיה פה ספק, כי יהיה ברור שזאת האמת. אם אתם מכשפים אמיתיים אתם יכולים להסתכל על עצמכם במראה ולראות בדיוק את זה...! אתם תדעו שיש לכם את אותה השפעה על אנשים אחרים, אבל עד אז, או שתבחרו בדרך הקלה החוצה, או שתמשיכו במסע, אין פה דרך ביניים ואין קיצורי דרך!
