מה זה גמרא - עבור שמים כחולים

מה זה גמרא - עבור שמים כחולים

קודם כל אקדים ואומר שקשה לכתוב על קצה המזלג מה זה גמרא.

זו הסיבה שלקח לי הרבה זמן לענות על השאלה ששאלת.

אז בהמשך למה שכתבתי לך פעם על התורה שבעל פה,

הגמרא, או בשמה ההיסטורי יותר "תלמוד" היא ריכוז דעות של חכמי היהדות במשך שנים עד למאה החמישית.

כלומר הוא כולל דעות שונות של חכמי דת יהודיים , כשהדגש כאן הוא על "מכל הסוגים" - עד למאה החמישית של ספירת הנוצרים.

התלמוד הוא למעשה יצירה דתית ערוכה בסגנון של דיון בין החכמים , שאלות ותשובות, דיון תרבותי , במגוון של נושאים דתיים.

היפה הוא שהחכמים שמופיעים בתלמוד חיו בדורות שונים , ולכאורה חכם ששאל שאלה יקבל תשובה מחכם אחר שהוא לא ראה מימיו.

במילים אחרות, התלמוד הוא דיון ערוך בין חכמי הדת השונים.

בגלל שהתלמוד ערוך וכולל בתוכו דעות של עשרות חכמי דת, שלמעשה הם לא מקוטלגים לפי הקיטלוג והשייכות הפוליטית דתית הקיימת כיום,

קיימת הגישה הדתית חרדית שרואה בחכמי התלמוד גוש אחד של "חכמים חרדים", לעומת גישות מחקריות יותר אקדמיות שרואות בתלמוד גם

חכמים יהודיים שסוברים שעות מתפשרות, משלימות עם מציאות שהן א בהכרי דעות "דתיות חרדיות".

היפה בתלמוד והמייחד אותו הוא שפת הדיון והתרבותיות של הדיון. למרות שקיימים בו חכמים שתמיד ידועים שהם חולקים זה על זה,

יש בתלמוד קסם של אי נידוי וקבלה אחד של השני למרות חילוקי הדעות.

כמובן שאווירה כזאת בעולם היהודי אינה קיימת בימינו כיום. בזה יש לחכמי היהדות של ימינו הרבה מה ללמוד מהתלמוד עצמו.

העניין בלימוד של הלכות שנפסקו למעשה בידי בני אדם היא אותה סמכות שהתורה שבכתב, שאותה אנחנו מכירים כ"התורה",

מקנה לחכמי דת יהודיים לפסוק הלכות. התורה מרשה לחכמי דת לפסוק הלכה מכל סוג שהוא להקל ולהחמיר.

המשך...
 
מקור השם גמרא

גמרא היא למעשה מהמילה "לגמור", כלומר כשאדם "גומר" משהו בנושא דתי ,

זה מעיד שהוא לומד, משנן, חוזר, חוקר, שואל, משיב, מתעניין, מדיר שינה מעיניו,

ולומד את הנושא לעומק. זה נקרא "לגמור", במובן הדתי של המילה.

זה למעשה שם נרדף ל - "לומד", "גורס", "שונה".


השם ההיסטורי והעתיק יותר הוא תלמוד (בלשון זכר). ה"תלמוד" הפך ל "גמרא" (נקבה) במשך ההיסטוריה.
 
פירוש המילא גמרא הוא

הגמר.
המילא גמרא היא מהתקופה שהשפה השולטת היתה ארמית, ובארמית האות "א" בסוף מילה היא כמו בעברית "ה" הידיעה בתחילת מילה.
דובר דומה אפשר לראות גם במילה "פסחא" שפירושה בעברית הוא "הפסח"

והמשמעות היא גמר התורה שבעל פה. הגמרה היא החיבור הדתי האחרון, ומכאן הוא החיבור הגומר את כתבי הקודש היהודיים.
 
אני לא חושב שכל א' בסוף בהיא ה' היידוע בעברית

יש מילים סגוליות בארמית עם א' בסוף ללא הזיקה לידע את תוכן המילה עם ה' היידוע בעברית.

בכל מקרה התלמוד , בניגוד לתורה שבכתב וספרי נביאים וכתובים - לא נחתם.

ככה יש את התלמוד הירושלמי , שלו לא קוראים משום מה "הגמרא הירושלמית".

התלמוד הבבלי לא יכול להחתם בגלל שהוא גם אינו מופיע בכל מסכתות המשנה. כלומר הוא אינו מכיל קטעים נרחבים מהתורה שבעל פה.

ככה נראה לי. אולי אני טועה.
 
רגע, אולי מה שאמרת אינו סותר מה שאמרתי

1. אולי יש מילים בארמית שיש להם א בסוף ואין להם קשר עם ה' היידוע? אבדוק זאת בעצמי.

2. בכל מקרה הפועל הארמי "גמרינן במסכת...." במובן של "למדנו במסכת" אף הוא מצוי.

אבדוק את המקור בגוגל. כלומר, הפועל "לגמור" במובן של "ללמוד" אף הוא מצוי.
 
תשובות לסתם בא לי האחד

1. עקרונית לא הצלחתי לסתור את דבריך לגבי ה' היידוע , אבל במקום מילים בוא ניקח משפט

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא: האם ניתן לאמר שכל א' סופית במשפט זה , זה ה' היידוע בכל מקרה ?

לדעתי לא.

איגרא (אִיגְרָא או אִגָּרָא) - גג
רמא (או רמה) - גבוה, רם
בירא - באר, בור
עמיקתא - עמוק
כלומר, פירושו המילולי: מגג גבוה לבאר עמוקה.

אגב, יש שפות שבכלל אין בהם ה' היידוע בכלל בכלל , דוגמא: רוסית.

2. "גמרינן במסכת" במובן של "למדנו במסכת: דוגמא:

גמרינן במסכת שבועות - (רש"י, נדרים ט"ז עמוד א' ד"ה לא שבועה לא אוכל לך אסור. ) (גוגל כמובן..
)
 

AlYahudii

New member
מה שאנציקלופדיה רצינית מתקשה לעשות

למרות שאת הערך הארוך יכתבו כותבים מיומנים, אתה מתיימר להצליח לעשות כאן?

כללת שטחיות עם טעויות ברצף מרשים.


רק לתשומת לבך:

המלה "גמרא" משמעותה מסורת בארמית. השורש הארמי גמ"ר - קיבל במסורת - קשור כמובן גם לסיום, השלמה, לימוד.

השם המקורי הוא תלמוד, והמעבר לשימוש במונח "גמרא" קשור קשר בל ינתק ללחצים של הצנזורה הנוצרית בימי הביניים באירופה. אתה יכול לקרוא על כך בהרחבה בהקדמה של אלבק מבוא לתלמודים - הוא מקדיש דיון ארוך להבדל בין המונחים, ולסיבות של הצנזורים הנוצריים.

לדיון הפלורליסטי של האמוראים - חכמי הגמרא - היו גבולות מוגדרים היטב, כך שקשה לראות זאת באור שאתה מרמז אליו. הסמכות של חכמי המשנה - התנאים - התקבלה כמוחלטת, ואף אמורא לא חולק על תנא, למרות מגוון הדעות הרב.

יש עוד הרבה להוסיף, אך דומני שלא ניתן יהיה לעשות כך ביריעה כל כך לא מקצועית כמו הפורום. יש ברשת חומר רב, בעברית ובאנגלית, ואפילו בערבית.

תרגיל מעניין: להשוות את הערכים בויקי, בין שלוש השפות:
 
כתכתי מה שאני אומר לבן עם אחר ששואל אותי

אני שונא לשלוח אנשים לקישורים באינטרנט.

אני משוכנע שכל אחד כאן יודע מה זה ויוקיפדיה.

אם שמים היתה רוצה לדעת מה זה גמרא מויקיפדיה היא לא היתה שואלת אותי.

היא יודעת לחפש לבד.

אבל היא שאלה, אז עניתי מה שאני יודע.

עכשיו, לגוף טענותיך:

ישנם חורים עצומים במסורת ישראל ותיעודה במשך הדורות. למרות הכרכים עבי הכרס,

האם מישהו יודע איך התפללו בימי שני בתי המקדש?

כמו כן, האם מישהו יודע איזה דעות בתלמוד לא נכתבו ?

כמו כן, סמכות של חכמים היתה באותם זמנים כלפי זרמים מסויימים ביהדות.

יש הרבה לא ידוע מתקופת המשנה והתלמוד.

ולכן, דווקא כאחד שאוהב את התלמוד, ואוהב ללמוד ממנו, אני מרשה לעצמי , לגלוש לתיאורים שנראים לי כנכונים.

מקצועיות במחקר התלמוד קשה למצוא היות ויש הרבה מגבלות טכניות, עברו בסביבות 2000 שנה מאז, ורב מאוד הנסתר על הנגלה. הנחת העבודה שלי היא שעם ישראל אל השתנה הרבה מאותה תקופה לימינו ולכן אני מרשה לעצמי לגלוש למסקנות מסויימות.

אתה כמובן רשאי וכדאי שתקרא למסקנותיי לא מקצועיות , מכיוון שאכן הן אינן מקצועיות,
אלא הן פרי לימוד שלי במשך הזמן.
 
למעלה