שאלה טובה
במקור המילה דמוקרטיה מגיעה מיוונית: demos=עם קרטיה=שלטון ומכאן שלטון העם. אבל מאז תחילתה של הדמוקרטיה היוונית עברו הרבה תיירים באיי יוון, מבנה החברה השתנה וכך שינתה גם הדמוקרטיה את פניה. "העם" באתונה של תחילת הדמוקרטיה לא הכיל את כל בני האדם שחיו בטריטוריה הנתונה. האזרחים היו רק גברים ממעמד מסוים. האוכלוסיה היתה יחסית קטנה, והיה קל יותר לכנס את כל ה"עם" על מנת שכל אחד יוכל להשמיע את דברו ודעתו ולהצביע על ההחלטות העומדות לדיון.(הערת שוליים: הקיבוץ הישראלי, לפחות בתחילת דרכו, ניסה, ולרוב גם הצליח, ליצור דמוקרטיה ישירה שבה מתקיימת אסיפה כללית של החברים וכל אחד רשאי להציג ולהביע את עמדתו - הדבר התאפשר משום שמדובר באוכלוסיה קטנה הנמצאת באזור גיאוגרפי מוגדר וקטן, יחסית.). כיום, האוכלוסיה גדולה מאוד (בארץ כמה מיליונים בודדים, במקומות אחרים מדובר על מאות מיליונים של בני אדם), לא ניתן, מבחינה מעשית לערב את "כל העם" בקבלת ההחלטות היומיומיות. ולכן ברמה המדינית, עברו משיטה של דמוקרטיה ישירה לשיטה של דמוקרטיה ייצוגית - העם בוחר אחת לזמן מה את נציגיו ואלו אמורים לשקף ולבצע את רצון העם. האם זה תמיד קורה? בישראל, בשנים האחרונות, די בקושי (ואפשר לראות זאת ע"י הבחירות החוזרות ונשנות בזמנים קצרים). דוגמאות למשטרים דמוקרטיים? לא חסר - השאלה היא האם התפקוד שלהם תקין. נדמה לי כי רוב מדינות המערב (מה שנחשב עולם ראשון) הן דמוקרטיות. יש מדינות שיוצרות מראית עין של דמוקרטיה (למשל ע"י קיום בחירות ופרלמנט) אבל בפועל ברור שזו הצגה בלבד. זה הזמן לומר שקיום פרקטיקות הנחשבות דמוקרטיות לא בהכרח מצביע על היותה של החברה המדוברת אכן דמוקרטית. אם האזרחים הולכים לבחירות כל 4 שנים, אבל יש רק מועמד אחד (או מועמד אחד ועוד בובת סמרטוטים), והבחירות אינן חופשיות (כלומר יורים במי שבוחר במועמד הלא נכון) הרי שאפשר לוותר על כל ההצגה הזו. הדמוקרטיה לא מתבטאת בהצבעה "פעם ב.." אלא בהוויה היומיומית ובעקרונות המיושמים. עקרונות דמוקרטיים: העקרונות הבסיסיים הם שוויון, כבוד וחירות - שלושתם כאילו אומרים הכל ולא אומרים כלום. לעתים הם גם מתנגשים ביניהם (למשל עקרון השוויון ועקרון החירות). השאיפה היא ליצור איזון ביניהם על מנת לצמצם למינימום פגיעה בזכויות של תת-אוכלוסיה בתוך הכלל. על כל אחד מאלה אפשר לפתוח שרשור בפני עצמו - מי שמעוניין מוזמן לעשות כן. ערך מרכזי נוסף בדמוקרטיה הוא פלורליזם. משמעו, הכרה בזכות לקיומן של דעות שונות זו לצד זו ובזכותן של קבוצות שונות להתקיים זו לצד זו. זאת, כל עוד, אין בכך פגיעה בעקרונות אחרים (לכן, גזענות, למשל, לא נכנסת תחת פלורליזם, משום שהיא במהותה שוללת את העקרונות הדמוקרטיים). זו רק הצצה מהירה ושטחית למושגים מרכזיים בדמוקרטיה - אשמח אם אנשים נוספים יחדדו, יוסיפו, יתקנו אם צריך, ישאלו שאלות נוספות (כמו למשל, מי דואג לבלתי מיוצגים - ילדים, מפגרים, מיעוטים קטנים מאוד וכו')