מה זה היובש הזה? אין סיפורים??|כאפי

magenta73

New member
הנה סיפור...

אתמול, הבחור ה"חדש" שלי, סגר את הבאסטה. לא התראנו מיום ראשון, הוא כל הזמן היה עייף... או שלא היה בעיר בגלל עבודה וכו'... ואתמול, נראה לי שהוא כבר בא עם מונולוג מוכן מראש... לא כ"כ מפריע לי שאנחנו לא מתראים הרבה... אז... שזה נכון. האמת. לא היתה שם משיכה מטורפת וכו'... ואני, חשבתי, שאולי דווקא ללכת על מקום שמרגיש לך יותר בית, יותר נעים ופחות מטורף יהיה חכם יותר... להכיר לאט, לא להיכנס לשריפה הזאת... לא עוד פצוע אנגלי, משהו שקול יותר... ואמרתי לעצמי, מג'נטה, תהיה גדולה יותר מעצך, תנסי. ואז הוא בא וזורק אותי??? ואי ואי ואי... אוך האגו... קטע שכזה, מטומטם, שמשהו זורק אותך, פתאום הוא נראה חינני יותר... כי כשאני חושבת על זה, אני חושבת ששנינו הרגשנו אותו הדבר... אבל אני כן רציתי לתת לזה נסיון. אבל אולי רציתי לתת לזה נסיון במטרה לשכוח... והוא היה חכם מידי לשמש ריבאונד... או שהוא חשב שהוא ריבאונד כי הוא מכיר אתת הסיפור... מה שבטח לא עזר... אז מה אתם אומרים... תשוקה או לא תשוקה?... כמה היא חשובה?... אפשר בלעדיה?... היא ההיפך ממערכת יחסים שקולה ו"בוגרת"? או שהיא הדבק?... המממ....
 

mika tal

New member
התשוקה היא ללא ספק הדבק @../images/Emo140.gif

תראי מותק, גם אני ניסיתי עכשיו לתת צ'אנס לבחור השרוט שסיפרתי לך לגביו. אבל אני רואה שזה לא עסק שהוא "כל הזמן עסוק" או "עייף" או לא יודעת מה. הוא מצידו מעדיף לאט לאט, אני גם לא דוחפת ל"חתונה", אבל בהחלט כבחורה עם טמפרמנט גבוה, ממש אין לי ראש למשחקים. את אומרת ששניכם כנראה הרגשתם שזה"לא זה".אז לא הייתה משיכה מטורפת, אז זה כנראה לא זה, ככה אצלי זה הולך בכל אופן. רק הבוקר הרהרתי בזה שיש הרבה נשים שסבורות שאם ייתנו צ'אנס לגברים בחייהם, זה אולי יקשר יחבר ישפר. אבל הכל בולשיט, עובדה שבין הרבה זוגות שנמצאים בקשר רציני אנחנו שומעים רבות: "מההתחלה זה היה זה" או" הרגשתי את זה ישר"... התשוקה היא לא ההיפך ממערכת יחסים"שקולה" אי אפשר בלעדיה.. לא מוכנה לחיות בלעדיה. וכן, האגו קצת נפגע.. וכן, ייתכן והקוף נראה יותר חינני ללא סיבה מוסברת, או שכן.. אני שולחת לך חיבוק.. אבל לא מנחם..אוהב!! סופ"ש מקסים מותק אוהבת מיקה
 

magenta73

New member
כן...

כנראה שזה באמת בולשיט, לפחות בשבילי, הנסיון להיות "שקולה" בעיניין הזה... ללכת ולנסות למרות שהבטן אומרת "אהה... אנ'לא יודעת"... כי המוח אומר.... מג'נטה, הוא בסדר, הוא חמוד, הוא נחמד, הוא יהיה לך טוב... אולי אם הינו נפגשים בזמן אחר, זה היה אחרת. לטוב ולרע... אבל לכל דבר יש סיבה, תוצאה, זמן ומקום. ואני לא מאמינה בסתם... אקיצר, נראה לי שאני צריכה פסק זמן מגברברים בזמן הקרוב. באמת לנקות לעצמי את הראש... ולהכניס קצת אנרגיות לעצמי. לא לשחרר אותן עליהם...
 
החטא הידוע

הנה הוא "זרק" אותך ואת עושה, מה שהיה צפוי כל כך מחפשת תרוצים...ובין התרוצים מנסה להסיק מסקנה, שבעצם הוא רצה, אבל הוא חשש מזה שהוא ריבאונד ואבל ואבל ואבל...כאילו מצד אחד מצהירה כמו גדולה, שזרקו אותך, ומצד שני מבקשת להתנחם בממתק. ולנושא תשוקה- תשוקה בשום אופן לא ההיפך ממערכת יחסים שקולה ובוגרת. תשוקה גם לא דבק. תשוקה היא פשוט חלק מכל העיסקה. או שהיא שם או שהיא לא. לדעתי, רצוי מאד, שהיא תהיה שם. לדעתי, תשוקה זה משהו שמתפתח, שלא כמו בסרטים את רואה מישהו, וואלה חשה תשוקה בלתי נשלטת כלפיו בשניות הראשונות. בעצם, כשאני חושבת על זה, יש גברים, שכאשר את מסתכלת עליהם, את חושבת שהיית רוצה להיכנס איתם למיטה, אבל לדעתי זה לא המהות של התשוקה. תשוקה זה משהו בשרני כזה, עמוק כזה, חם כזה וזה יכול להתפתח לא רק עם נוכחות של גוף, אלא חובה נוכחות של אופי. תשוקה לטעמי זה שילוב חזק מאד של פיזיות ונפש. לכן אמרתי בתחילת דברי, שרצוי מאד, שבקשר משמעותי בחיינו יהיה המוטיב הזה. אם כי יש קשרים, שיש אהבה ויש משיכה מינית, אבל אין תשוקה. תשוקה אם תשאלי אותי, דווקא באה ממקום מאד בוגר. מצד שני, לכי תדעי...למדתי שיש הפתעות בחיים.
 

magenta73

New member
את יודעת מה,

יכול להיות שזה מגעיל מצידי, אבל באמת... אני חושבת שהיינו באותו מקום. אבל לא... אני כן הייתי סלחנית יותר או שקולה יותר וכן הייתי נכונה לנסות. הוא לא. סבבה. אני גם לא רואה בזה זריקה, האמת, בקושי שבועיים ביחד, בתוכם התראנו נגיד 5,4 פעמים. אפילו לא. הוא לא מכיר אותי. אני לא אותו. בגלל שאולי נפתחתי לרעיון שתשוקה זה לא הדבר הזה שמדביק אותך לטלפון, לראות אם הוא מתקשר או לא... שתשוקה צומחת ממקום אחר... בוגר יותר... מוכר יותר... אופי יותר... פחות יופי... זה מצחיק, כי נלחמתי עם הרבה שדים, וכי לא ממש רציתי אותו, וחברות שלי אמרו לי, לא תנסי... סוף סוף בחור נורמלי, וניסיתי למרות מי שאני, והנה, זה לא הצליח. בגלל זה אני שואלת... למה לרמות?...
 
ממש לא התכוונתי שזה מגעיל מצידך

התכוונתי לחולשה הזו שלנו גם במצבים, שאנו ננטשים, לחפש איזו נקודת אור, למרות שאומרים לנו במפורש שלא רוצים, אנו מחפשים שאולי כן, וזה היה בהתייחס להודעה הקודמת שלך. אני מכירה את הקטע הזה של לומר לעצמך, אני אנסה, כי כולם אומרים לך תפסיקי להיות ביקורתית וכו. העניין הוא, שכך הם מסתכלים על הדברים. אני חושבת שבסופו של דבר, מה שקובע זה מה שאני מרגישה ולא שהוא נורמלי או כל מיני כאלה דברים. כשאת מרגישה שאת מנסה, את באורח פלא מקלקלת, כי למעשה לא זו התחושה, שצריכה ללוות אותך. בנושא תשוקה- כן זה משהו בוגר יותר, לדעתי לפחות, וחלק מהסממנים של זה בין היתר זה גם התחושה הזו, שמלווה אותך, כשהוא מתקשר למשל וברמות חזקות יותר במצבים אחרים. לא חושבת, שזה עניין של לרמות. את ניסית. מה רע בלנסות? לא העמדת פנים, לא סיפרת סיפורים. לפעמים עדיף לנסות, כדי לגלות בסופו של דבר, שאת מכירה את עצמך מספיק טוב, או במקרה הטוב יותר להפתיע את עצמך...
 

mika tal

New member
אין קשר לדעתי בין "בגרות" ל"תשוקה"

תשוקה קיימת בכל גיל בכל מצב, ואם אין אותה אז לדעתי אין על מה לדבר.. מבחינת "לרמות" ייתכן שזה מה שהדס הרגישה, ופשוט ככה זה, ולעיתים גם טוב לא לנתח את הדברים או להפוך את זה ל"ניסיתי". ואולי.. אולי.. ה"בגרות" היא למעשה הניסיון..
 

magenta73

New member
עכשיו אני בשלב העצבים...

קודם היה ההלם, אחר כך התירוצים, ועכשיו... אחרי שהייתי צריכה להסביר לשתי חברות למה הוא לא איתי... והתגובות שלהן... רק גרמו לי להבין יותר כמה הסיטואציה הזאת הזויה וכמה זה זה מעצבן אותי... זה מה שקורה כנראה שצד אחד מנסה וצד שני מחפש לפסול...
 

mika tal

New member
../images/Emo24.gif אח.. מותק..

אני מכירה את שלב ה"להסביר" לחברות למה הוא לא איתי.. ובהחלט ההלם, אח"כ התירוצים, ועוד להסביר להן ( או יותר גרוע לאמא שלי)!! ההרגשה הזאת מחורבנת למדיי.. כאילו אתה כלוא בין שני צדדים לא לפה ולא לפה..הכי חשוב שתזכרי שקרה מה שהיה צריך לקרות וזהו.. זכותך המלאה גם לא לענות לא לחברות, ולא לתרץ כלום, גם ככה את נסערת..
 

orrin

New member
ואיכשהו אני שואלת את עצמי

אם האולי הזה הוא לא הפיקציה שדיברנו עליה לפני כמה זמן.... האולי הזה שמשאיר אותנו במשו שמבפנים את יודעת שזה לא זה, שמגיע לך יותר, שאת מחפשת משו אחר, האולי הזה של "אם אני אלך אני לא יודעת מה פיספסתי", האולי הזה של "כמה כבר אני יכולה לעבור", של למאוס בהכל ולהתפשר ברמה מסויימת, האולי הזה של "כמה אני כבר שווה", האולי הזה של "אף פעם אני לא אמצא את מה שאני מחפשת", האולי הזה.... האולי שהוא תחליף של התשוקה ולא, זה לא קשור לבגרות או לאינטימיות. כי תשוקה או משיכה היא חיבור מיידי. האולי הזה הוא לנסות ליצור חיבור איפה שאין, מתוך המקומות שלנו, הפחדים שלנו, הריבאונדים שלנו.... שולחת לך חיבוק כי באמת מגיע לך יותר מ"אולי"
 

magenta73

New member
רגע רגע...

כן היה חיבור, כן היתה משיכה. לא מטורפת, לא פרפרים, אבל היתה... אני לא חושבת שהיתה כאן התפשרות כמו ניסיון... למשהו בוגר, רגוע... לא יודעת... עם בשר.
 

mika tal

New member
מובן לחלוטין ...

ברור שהיה חיבור והייתה משיכה, שכן, אם לא הייתה לא היה קשר של יותר מפגישה אחת. את פשוט ציפית למשהו שונה, אחר, את ניסית, יותר ברוגע, באיזי.. ושלא תחשבי שזו לא הדרך הנכונה..את פשוט זרמת עם מה שנראה לך ..שזה סבבה.. עכשיו ההלם, הקריזה קצת עם החברות, ההסברים להן, לעצמך.. את תראי,, עוד כמה ימים ויבוא הרוגע.. ( בסרט הזה כבר היינו)..
 

magenta73

New member
הקריזה על החברות

לא היתה על החברות... אלא פשוט עליו... האמת. כאילו, שאת עומדת מול משהו, ואין לך תשובות... ברור שאני ארגע. ברור...
 

mika tal

New member
כן, ברור לי שהקריזה הייתה עליו|גזוז

ולא על החברות.. אבל איך אמרת יפה.. מה זה כבר משנה? היה נגמר, אנחנו כבר עברנו את זה, יאללה!! נקסט!!
 

orrin

New member
ולמה צריך להיות ניגוד בין השניים??

למה צריך להיות ניגוד בין פרפרים לקשר אמיתי?
 

magenta73

New member
אוף... אני לא מובנת...

אני לא אומרת שלא היה ריגוש בכלל, שזה היה תפל ומשעמם וכו'. ממש לא. אבל זה לא שיגע לי את השכל ולא העיף אותי לללה-לנד. זה לא היה, כמו לדוגמא, עם הפצוע האנגלי, שכל הקשר למעשה התחיל ובוסס על תשוקה מטורפת, בלבד, שעיוורה אותי לגמרי. לא ראיתי אותו, לא ראיתי אותי... לא ראיתי לאיזה מצבים זה שם אותי או יכול לשים אותי, עד לפיצוץ שהיה... וזה לא היה בריא. זה לא. זאת לא היתה פנטזיה. זה מה שאני אומרת. ראיתי מולי בן אדם. לא פוסטר או איזה משהו "להעריץ"... אבל זה לא ממש משנה עכשיו...
 

orrin

New member
זה כן משנה

מה שתלמדי היום ימנע את השבירה הבאה. וזה מה שחשוב
 

magenta73

New member
אבל אני לא שבורה גם עכשיו...

מאוכזבת? לא ממש מבינה? בלי תשובות? כן. אבל ממש לא שבורה. אין כאן, לשם שינוי, את סימפטום "זה באשמתי, אני עשיתי משהו לא בסדר". תודה לאל....
 

orrin

New member
כל מה שאני מנסה להגיד

זה ללמוד. מכל דבר. מכל חוויה. מכל קשר. על זה אני מדברת. רק על זה. לעזוב בצד את רגשי האשמה וייסורי המצפון. רק לנסות ללמוד.
 
למעלה