חלק מהבחירה שניתנה להם
יש כח לקלל. כמו שיש כוחות לברך, יש כוחות לקלל. כמו שיש כח של קדושה, יש כח של טומאה. רש"י בפרשת בלק [כב, ה]: "מפני מה השרה הקב"ה שכינתו על גוי רשע כדי שלא יהא פתחון פה לאומות לומר אלו היו לנו נביאים חזרנו למוטב העמיד להם נביאים והם פרצו גדר העולם שבתחלה היו גדורים בעריות וזה נתן להם עצה להפקיר עצמן לזנות" הקב"ה נתן לאו"ה נביא שיחזירם למוטב. חז"ל אומרים (ברכות ז, א) שבלעם היה גדול יותר ממשה רבינו! בכך שידע לכוון את הרגע בו הקב"ה כועס, ובלעם רצה בדיוק אז לקלל את עם ישראל. הנביא (עמוס ו) אומר: "עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ... למען דעת צדקות ה'" - אומרים חז"ל [שם]: "אמר להם הקב"ה לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של ישראל [בלשון סגי-נהור] שריד ופליט"
