מה זה "חופש"

יהודה115

New member
מה זה "חופש"

שלום לפורם ושבוע טוב. בזמן האחרון הגעתי למסקנה שהדבר הכי חשוב בשבילי זה להיות קצת יותר חופשי. בהתאם לכך התחלתי לבחון את המושג "חופש". האם חופש הוא תמיד להיות חופשי ממשהו - חופש גדול - כי אין לימודים, חופש מעבודה, מבעיות. או שקיים גם מושג חיובי למושג חופש - להיות בן אדם חופשי. מה שאני מנסה להגיע אליו, זה איך אפשר להיות חופשי גם כשנמצאים במצב בעייתי שכרוך בהרבה סבל. אז אלו הדברים שהגעתי אליהם ואשמח לשמוע תגובות: א. חופש מלהיות משועבד למצב שבו אנחנו נמצאים - תחושה פנימית שלרגשות ומחשבות שלנו קיימת השפעה על המצב שאנחנו נמצאים בו, ולמעשה זה הדבר המרכזי שמשפיע מבחינתנו על המצב שאנחנו נמצאים בו. ב. חופש בקביעת המטרות שלנו והמימוש שלהם - יכולת לקבוע מטרות ודברים שחשובים לנו, גם אם קשה, ואז מגיעים לעמדה פנימית, שלא רק שאנחנו רלוונטיים ומשפיעים במצב מסויים, כפי שתואר בסעיף א', אלא שלאורך זמן אנחנו משפיעים על איך שהחיים שלנו יראו (בדברים שתלויים ביכולת ההשפעה שלנו), ואז קיים קשר בין פרטים קטנים בשגרת היומיום, לבין הדברים שמשמעותיים לנו בחיים. ג.חופש ביכולת שלנו לייצר עמדה פנימית (סעיפים א' וב') ביחס למצב שנמצאים בו, והתחושה הפנימית הזאת יכולה ללוות אותנו במהלך החיים, גם במצבים חדשים שבהם עוד לא ברור איך בדיוק נסתדר בהם - זאת אומרת הדברים שהגענו אליהם בסעיפים א' וב' - כבר הופכים להיות חלק ממה שיש לנו, וממי שאנחנו, ונדמה לי שלזה מתכוונים "להיות בן אדם חופשי". ברור לי שקיים קשר חזק בין המושג "חופש" לבין המושג "אושר", ונראה לי ששאלת ה"איך להיות בן אדם חופשי" או החיפוש אחרי האושר, אלו דברים מרכזיים שנמצאים כל הזמן ברקע. בכל מקרה אשמח לשמוע תגובות
 
אוממ....האם חופשי ומאושר זה הולך ביחד?

אני לא בטוח, יהודה, אתה יודע.... בכלל לא בטוח. כלומר חופש ואושר יכול להיות קיים אצל אותו אדם. כלומר "סוקרטס חי כמו פרפר חופשי ומאושר" נשמע לי כזה שיכול להיות אמיתי. אבל גם המשפט: "סוקרטס חי כמו ציפור בכלוב מוגבל ומאושר" גם יכול להיות אמיתי. למעשה- אני דווקא חושב שמרבית האנשים הרבה יותר מאושרים כשהם מוגבלים ובתוך מסגרת כובלת מאשר כשהם חופשיים. קח את מוסד הנישואין למשל-אחד המוסדות המגבילים ביותר שקיימים בצורה קיצונית ביותר. האם רווקים או אנשים שבוחרים במערכות יחסים אלטרנטיביות מאושרים יותר מנשואים? קח את הדיכאון הקשה שאנשים נכנסים אליו כשהם מובטלים ואיבדו את מקום העבודה שלהם ולא רק כשאין להם כסף, אפילו כשהם יוצאים לפנסיה.
 

davidmaur

New member
ברור שתפיסתנו ותחושתנו ביחס למצב קיומנו

הוא פרמטר חשוב במעמדנו החופשי! ולכן תחושת האושר הנילווית אליו היא תולדה טבעית של תפיסה זו אם כי לא מטרה בפני עצממה ! פרמטר נוסף הוא המשמעות שאנו נותנים לחיינו ולדעתי אין לקשור אותו לממטרות מדידות שאז ישנה סכנה שאנו לא נצליח לממשן בגלל נסיבות שאינן בשליטתנו. המשמעות אינה נבחנת על פי קריטריון של הצלחה או כישלון ואינה תלויה בנסיבות חיצוניות ולכן חיים בעלי משמעות קיימים בכל עת ובכל מצב וקיימת לנו תמיד האפשרות לממש משמעות. בניגוד למושג רווח והפסד לא קיים מדד לבחינת מימוש המשמעות. בקשר ליחסים שבין חופש לאושר הייתי מאוד נזהר לקבוע את האושר כממטרת החופש , מכוון שיש סכנה שלעולם לא נגיע לתחושה פנימית של אושר באשר הוא מהווה מטרה מוגדרת שלא בטוח שנהיה מסוגלים לממש אותה. ככלל אני לא חושב שאנו צריכים לצפות לאושר כפרס, מכוון שאנו כבני אדם חייבים להתעלות מעל אינטרסים אנוכיים ולהתייחס למציאות הסובבת אותנו בהיבט רחב מעבר לקיומנו הפרטי. אז האושר יבוא לא כסיבת החופש אלא כתופעת לוואי מבורכת .
 
על חופש ואושר

מרגע שעבד גומר אומר בנפשו שלא יהיה עוד עבד, נושרים ממנו כבליו. הוא משחרר עצמו ומראה את הדרך לאחרים. חירות ועבדות הם מצבים נפשיים. מהטמה גנדהי ואכן, זוהי החירות עליה אתה מדבר- חירות הנפש. לטעמי, בכל סיטואציה בחיים יש לאדם מידה רבה של חופש. הכבלים בהם אנו כובלים את עצמנו ואת מחשבתנו, רבים, לאין שיעור, מכל כבלים חיצוניים שאנו אנוסים להם. חלק ניכר מתהליך ההשתחררות מהכבלים הוא, לדעתי, החתירה לאותנטיות; להיות אני עצמי- נאמן לתובנותיי, למערכת הערכים שלי, לחיות דרך עצמי ולא דרך אחרים. דבריי מתייחסים לנונקונפורמיסטיות או אינדיוידואליזם, אך לא חלילה לאנארכיזם. יש מקרים בהם, מתוך חופש בחירה וחירות הדעת, נקבל על עצמנו חוק ומשפט, אף שהם בניגוד ל'אני מאמין' שלנו (ואולי מתוך כוונה ויוזמה לפעול, במסגרת החוק, למען שינוייָם). כדי להגיע לדרגת 'חופש' מירבית, כפי שאתה מתאר בדבריך, יש, ראשית, להשתדל ולהשתחרר מדטרמיניזם מחשבתי. כוונתי להשתחררות מפרדיגמות (שהן דפוסי תגובה מחשבתיים אוטומאטיים לסיטואציות נתונות, המולידים דפוסים רגשיים והתנהגותיים קבועים- מעין 'טייס אוטומאטי') שאינן רלוונטיות למי שאנו היום, השתחררות מדעות קדומות ופיתוח גמישות מחשבתית. כל אלה מאפשרים פרספקטיבה רחבה של התבוננות על המציאות, שבכוחה להרחיב את ספקטרום אפשרויות בחירת התגובה שלנו ביחס אליה (מחשבתית, רגשית והתנהגותית).כפועל יוצא- גם דרגת ה'חופש' שלנו ביחס לחיים שלנו עולה. שלא כמוך, אינני בטוחה ש'אושר' ו'חופש' או 'חירות הדעת' כרוכים, בהכרח, זה בזה. אדם יכול להיות חופשי, אך בכל-זאת לא יהיה מאושר. אל תשכח שגם מתוך חירות גמורה, עשוי אדם לקבל בחירות שכלל וכלל לא יהיו לרוחו ולא ירווה מהם נחת. גם כשאדם מבצע בחירה, מתוך צלילות דעת גמורה, לא בהכרח תהיה זו בחירה בטוב ביותר- לעתים זוהי בחירה בפחות גרוע. לעתים, דוקא אדם שבעינינו מתקבל הרושם כמי שאינו חופשי כלל וכלל, עשוי להתגלות כאדם מאושר מאד. אם כן, פרמטר החירות אינו בהכרח מרכיב במשוואת האושר- המהווה סוגיה מורכבת בפני עצמה. יום טוב, גילת א.
 
אגב

הוספתי תגובה לשאלתך, מלפני כשבועיים, בדף 2 של הפורום. סורי על ההתמהמהות...
גילת
 
יתכן

שגם אלה שיוצרים לעצמם מסגרות מגבילות,הכוונה האמיתית שלהם היא לקבל חופש, מלהתמודד עם מה שמחוץ למסגרת שלהם . ויותר מזה, הם רוצים לקבל חופש מהצורך לקבל החלטות כל פעם מחדש.גם מה שמקובל שעמל והתמודדות עם קשיים גורמים אושר,ודאי שלא הקושי עצמו מביא את האושר, אלא הידיעה שיש בנו כוחות להתמודד עם כל דבר,או במילים אחרות כל האפשרויות פתוחות בפנינו ושום דבר לא יעצור אותנו. אם כן ודאי שאושר קשור לחופש.
 

hineta

New member
חופש

מה שאני מכירה זה "חופש מ..." (לחצים, עבודה, שגרה וכו'. בד"כ מונע מפחד ומהשאיפה להימנע מכאב) ו"חופש ל..." (למימוש עצמי, להתבטא, ליצור. בד"כ מונע ע"י מוטיבציה, רצון והשאיפה לעונג). מסכימה עם מה שכתבת. אם אתה מאמין שיש לך מידה של שליטה בסבל שלך (שאתה תרמת להיווצרותו ושאתה יכול להפסיק אותו, להפחית אותו, לשנות אותו), זה סוג של חופש (שעלול גם להביא לרגשות אשמה). אהבתי את מה שכתבת בסעיף ג'. באמת נראה שחופש לא חייב להיות השפעה על המציאות, אלא השפעה על עצמנו והאפשרות לקבוע בעצמנו את האמונות והערכים שלנו. לדעתי אושר לאו דווקא חייב להיות קשור לחופש. מספיק להאמין שדמות בעלת יכולת וכוונה חיובית, שאפשר לסמוך עליה (בין אם זה אל או "היקום" ובין או אתה) מכוונת את החיים שלך לקראת צמיחה. מסכימה עם מיכאל למלם, רוב האנשים צריכים מסגרות כלשהן כדי להיות מאושרים, למרות שאני בספק אם נישואין באמת אמורים להביא אושר לפרט (אלא יותר כמו סדר לחברה).
 
למעלה