מה זה "מאסגעבענדע" ?

[בן מנשה]

מה זה "מאסגעבענדע" ?

במכתב שקיבל אבי מחברו, מסביר החבר מדוע הוא רוצה דוקא לעבוד במקצוע מסוים ולא במקצוע אחר אפשרי, ומונה לכך שתי סיבות. לענין הסיבה השניה הוא אומר:
"
צוויטענס – לויט וואסגעבענדע אין פאך- מאצעס – וועט דויערן געגן א יאר ביז איך וועל קענען פארדינען "
ותרגומו: שנית - לפי.... (מאסגעבענדע ??, או, וואסגעבענדע) של המקצוע - ...(מאצעס ??) - יהיה זה יותר משנה עד שאוכל להרוויח [מהמקצוע השני].
לצערי אינני מבין את שתי המילים שסימנתי לעיל בסימני שאלה. רצ"ב צילום של הקטע.
אשמח לקבל עזרה מכם.
בן מנשה

 

[בן אהרון]

תחילתה של המילה :

מאס = מידה, מדידה.

ההמשך לא מוכר לי.
ייתכן וזו מילה מתחום החייטות. מדידת חליפה וכד'.
אולי זה יעזור ואולי לא , ניסיתי .

 

[ציקימינגו 22]

אנסה לעזור .בגרמנית . maßgebende

"מאסגעבענדע "פרושו סמכויות או רשויות
ומכאן "לפי רשויות המקצוע זה יקח שנה עד ש........"

צ'י

 

[בן מנשה]

כרגיל - תשובות לענין

לבן אהרן ולציקימינגו תודה רבה.
אכן היה ידוע לי ש"מאס" זה מידה וחשבתי ש"געבענדע" זה דבר מה ש"קשור" "כרוך" "מחובר". אבל זה לא התחבר לי....
אבל תודה על הנסיון לעזרה.
ולציקימינגו - שמצא ממש את המילה ומתברר שזו מילה בשפה הגרמנית שההקשר שלה אכן ברור ונכון.
תודה רבה לכם,
בן מנשה

 

[ז ק ו]

מה דעתך על הכרעה? -בבחירת מקצוע

שנית לפי ההכרעה [הבחירה] במקצוע המצות יארך שנה עד שאוכל להשתכר.

יתכן שהדברים נכתבו מיד לאחר הפסח, והשיח נסב על בחירת תעסוקה, טלכן במקצוע הקשור למצות יקח זמן על להפקת תועלת.

 

[בן מנשה]

תודה לזקו

גם על אישור נוסף לאינטערווענץ = התערבות
וגם על הצגת מילון אידיש עם פירוש למילה מאסגעבענד. אולי אפשר גם לקבל שהכותב התכוון להכרעה אבל אני לא בטוח בזה. הכותב הוא רופא , עולה חדש, שמספר שכדי שיוכל לעסוק במקצועו כרופא הוא חייב לעבור מבחנים שונים ולעשות סטאז'. ועל כן עד שיוכל להרוויח משהו כרופא זה יימשך שנה ובנתיים הוא מחפש תעסוקה אחרת. לכן נראה לי יותר שמדובר כאן בפירוש שהציע ציקימינגו.
הכותב, כמו גם אבי, באו מעיירה בגליציה ששם הגרמנית היתה נפוצה ולמדו שפה זו גם בבתי הספר גם לאחר מלחה"ע הראשונה. לכן מתקבל יותר על הדעת שכותב המכתב השתמש במילה הגרמנית כפי שהציע ציקימינגו.
גם אינני מבין מה פירושה של המילה "מאצעס" שכותב המכתב סגר אותה במקף לפניה ואחריה. ומה הקשר של מילה זו לכל המשפט (בכל מובן של המילה
מאסגעבענד).
חשבתי שאולי אינני מפענח נכון והמילה היא לא "מאצעס" אלא "חאצעס". שמעתי בבית את המילה "חאצ' " במובן של "לפחות" . וזה בהחלט מתאים לכאן. אבל אינני יודע אם יש צורה כמו שכתוב "חאצעס". המכתב נכתב לפני הימים הנוראים ולא לפני פסח. ובודאי אין הכוונה למצות.
אבל באמת - תודה רבה על המאמץ. אני מאד מוקיר את משתתפי הפורום הזה על עזרתם האדירה.
בן מנשה

 

[ז ק ו]

יופי ! טוב שהזכרת את המקף. ההשערה עכשיו היא:

פאך-מאצעס = התמחות. והכוונה היא, ע"פ הכרעת ההתמחות, יקל לי שנה עד שאצליח להתפרנס

 

[בן מנשה]

לא ייאמן...

מעולם לא שמעתי ביטוי זה הקושר בין "מצות" ל"מקצוע". וכמעט ששאלתי מה ענין מקצוע אצל מצות לפסח, על משקל מה ענין שמיטה אצל הר סיני.
אבל "לא שמעתי" אינה ראיה לשום דבר. אשמח להבין את הביטוי ומקורותיו.
בכל אופן אני שמח על השלמת התשובה של זקו.
תודה רבה,
בן מנשה

 

[ז ק ו]

זה לא קשור למצות. זה רק הצליל.

אבל פאכמאן זה מומחה באידיש וגם בגרמנית. Fachkenntnisse בגרמנית זו התמחות.
סיומות באידיש הן הרבה פעמים שונים ממקום למקום. אולי תוכל לאשש את הדברים מתוך קטעים נוספים במכתב.

 

[בן מנשה]

הכותב משתמש בפירוש במילה סטאז'

לזקו שלום רב,
אני מצרף כאן צילום של הקטע הקודם אבל בתוספת של שתי שורות. תראה שהכותב משתמש במפורש במילה סטאז'. כלומר המשפט הראשון מתייחס בכלליות לעובדה שבגלל כללי המקצוע הוא לא ירויח עוד שנה. וההמשך מפרט מדוע. כי עליו לעשות סטאז', במחלות טרופיות וכו'.
מסיבה זו קשה לי להניח שהביטוי "פאך-מאצעס" מתייחס לסטאז'.
יש לשים לב גם למקף שאחרי המילה מאצעס. כלומר מילה זו ממוסגרת. ולכן אם האות הראשונה היא לא "מם" אלא "חית" "חאצעס" במובן "לפחות" אז גם המקפים משני צידי המילה נראים במקומם.
וכאן חוזרת הקושיה לראשיתה: האם אפשר להגיד "חאצעס". אני בבית שמעתי רק "חאצ".
בן מנשה
רצ"ב צילום מורחב של הקטע

 

[ז ק ו]

אולי זה בכלל ד' ולא צ' גיי ווייס.

 

[בן מנשה]

בקטע המורחב ששלחתי

תוכל להשוות את האות צ' במילה לאות צ' במילים אחרות בקרבת מקום ותבחין שלא מדובר באות ד'.
מכל מקום באמת תודה רבה על העזרה והרצון הטוב.
בן מנשה

 

[ז ק ו]

ואולי זה בכלל לא פאך אלא פאר ועם המקף

בעצם כתוב פארמאצעס והכוונה לרוקחות?

שים לב במילה פאר. הר' כמו במילה יאר, דומה מאוד.

 

[בן מנשה]

זה מאד מתקבל על הדעת הרבה יותר מההצעה הקודמת

כלומר שהמקף הראשון אינו קו מפריד אלא בא לסמן שיש המשך למילה.
המילה רוקחות כאן יש לה משמעות קרובה הרבה יותר למקצוע הרפואה מצד אחד ולהגיון שבכתיבה מצד שני.
ואז הקריאה היא: שלפי כללי הרוקחות זה יקח עוד שנה ...ואז בא הפירוט מה עליו עוד לעשות - סטאז' וכו'
יישר כח גדול לזקו !!!!
בן מנשה

 

[דווידיש]

נהניתי הנאה מרובה

לעקוב אחר סיעור המוחות המרתק סביב שאלתו של בן מנשה,
אולם עם כל הכבוד להצעות המגוונות והמעניינות שהוגשו, נראה לי,
רבותי המלומדים, שלא קלעתם "בול". להלן, אם כן, פתרון החידה (בעיניי לפחות):
מה שכתוב במכתב הוא: "לויט מאסגעבענדע אינפאָרמאציעס ..." (שימו לב לחיתוך של ה "נ" ע"י הניקוב),
והפירוש הוא "לפי מידע מוסמך/ מהימן ..." . ובזאת אני מקווה שבא לציון גואל ...

 

[ז ק ו]

בראבו! כל הכבוד.

 

[חייםלוי]

כל הכבוד על הפענוח כמו שרגיל אצלך

 

[בן מנשה]

אכן כל הכבוד

דווידיש לא סתם קרא מה כתוב בשורות אלא השכיל וקרא בין השורות. ולמקרא דבריו אין לי ספק שהוא צודק לחלוטין.
באמת תודה רבה.
בן מנשה

 

[דווידיש]

תודה למכבדים, אבל

בן מנשה, מחמאתך מוגזמת: כל מה שקראתי כתוב בשורות, אפור על גבי ורוד.

 

[בן מנשה]

זה לא מדויק...

האות "נ" של כותב המכתב נמשכה הרבה מתחת לשורה וקרוב לודאי שבגלל זה נחתך הקצה שלה ע"י המחורר.
אני קראתי את זה כל הזמן כאות "ן" סופית. עד שבאת אתה וקראת בין השורות והארת את עינינו שזו "נ" רגילה, ופענחת נכון את המילה כולה.
אכן נתברכת בעין חדה.
ומאחר וכותב המכתב היה רופא, זה מזכיר לי בדיחה ששמעתי מאבי ז"ל:
פרופ' לרפואה בהרצאת סיכום לסטודנטים בשנה האחרונה, אומר שרופא טוב צריך שיהיו לו 3 תכונות אלה:
אומץ לב
חוש טעם
ועין חדה
וכדי להדגים את הענין, הוא לוקח צלוחית שתן, טובל את אצבעו ומלקק. ואומר לסטודנטים: הנה יש לי אומץ לב והנה טעמתי ונותן השתן איננו סובל מסוכרת. מי רוצה לחזור אחרי על הנסיון?
כל הסטודנטים נעמידים בשורה וכל אחד טובל אצבעו ומלקק. כשגמרו כולם, אמר להם הפרופ': עד כאן הוכחתם אומץ לב וחוש טעם. אבל עין חדה אין לכם. לא הבחנתם שאני אמנם טבלתי את האצבע שלי בצלוחית השתן - אבל ליקקתי את האמה ולא את האצבע.
עד כאן על עין חדה ורופאים, שלא נזקק להם.
אבי געזינד,
בן מנשה