מי יודע מדוע ולמה
לובשת הזברה פיג'מה? רק הזברה, ואולי אפילו היא לא. מי יודע מהו סאטורי? רק זה שחווה אותו, ואפילו הוא לא יכול לדעת אם לזה בדיוק התכוון היפני הקטן הראשון שהגה את המילה, וכל היפנים הגדולים שבאו אחריו. זה כל כך ברור מאליו: אם "הארה" מתקיימת בך, הרי שאתה מגדיר אותה מחדש, בסמכותך הבלעדית. כאילו איש מעולם לא ידע או חווה זאת לפניך. אין שום ערך ל"אני מואר לפי ההגדרה של דוגן", "חוויתי סאטורי 2 ב' סעיף קטן ז' כפי שמתאר אושו", או "אפילו המורה הבכיר אלוף-משנה רינפוצ'ה (במיל.) אישר אישית את התעוררותי המלאה". רק הארה אחת תופסת: "אני הוא זה". אין לזה שם, אין הגדרה, אין הסמכה ואין תעודה. אין גם ספק. אין גם תלות. אין שניים. אני אפילו לא יכול לדבר על זה. אבל רק אם אתם מתעקשים, אז כן, על זה דיבר הבודהה. טוב נו, גם אני מוכן לקרוא לזה "הארה".