אתמול שמעתי ב-TV איזשהו חלק מדיון על יציאת מצרים
על המשמעות של 40 שנות נדידה במדבר ועל הכניסה לארץ ישראל.
המדבר מסמל מרחב - ובאותן שנים בני ישראל קיבלו את המזון שלהם מהשמיים, דהיינו ללא מאמץ. (אולי מדובר גם במרחב רוחני והצורך להידברות בינם לבין עצמם).
כשנכנסו לארץ ישראל - החלה העבודה האמיתית.
מנקודה זו ואילך הם צריכים לעבוד קשה על מנת להתקיים. את הפירות משיגים בעבודה קשה.
אפשר להבין מכך שצמיחה אמיתית נוצרת בהתמודדות עם קשיים. (כפי שענית למגיבה השנייה ג'זפינה).
זה מעמיד אותי ברגע זה במצב של רחמים עצמיים או נגיד חשש מהגלגול הבא
מאחר והיו לי ויש לי עדיין קשיים בתחומים מסויימים בחיים שעדיין לא פתרתי עם עצמי ועם היכולת שלי להתגבר עליהם.