פעם שמעתי ברדיו את מי שכתב את השיר הזה (שפתאום אני לא זוכרת מי זה) והוא הסביר, שהאופן זבו הוא כתב את השיר, זה קודם לחן, שאותו הוא זמזם לעצמו בג´יבריש, אוסף של הברות חסרות פשר, ורק אחרי כן, את המילים. אבל לקטע הספציפי הזה הוא לא הצליח למצוא שום מילה שתתאים. אז הוא השאיר את הג´יבריש, ויצא לו שיר הטנדיליי. או דנדיליי. באמת. לא המצאתי את זה.
זה נקרא "הכי יפה בעולם", וזה הולך בערך ככה: הכי יפה בעולם, יודעת טוב מכולם, שבלעדיה אני מטומטם, הכי יפה בעולם. חשבתי שאני רואה יותר מדי, אולי אשיר לך כך את שיר הטנדיליי, אני בא, דברי אלי...