מה זה

[סטוליי מסטולייי]

מה זה

אני עכשיו לפני הפריות ואני שמנה והלכתי לרופא אחד שאמר לי שאני לא אבוא אליו עד שאני ארד איזה עשרים קילו כי יש סיכונים מניאק כי בהריון בגדול אין סיכונים ככה היא עיקב לי את ההריון בשנה היום אני כבר מסיימת את כל הבדיקות לפני הפריה כי אמא שלי הלכה לאיזה רופא הוציאה לי בדיקות כי אם הוא גם יה רואה אותי אז הוא לא היה רוצה גם לטפל בי יש מישי מכירה רופא שיראה בי את הרצון להיות אמא ולא איזה גוש שומן

 

[Blue Rose]

אני התחלתי טיפולים ב- 136 ק"ג.

הרופאה שלי כן ביקשה שאטפל במדדי הטריגליצרידים והכולסטרול לפני טיפול, אך לא דיברה על המשקל (מומחה בפוריות שטיפלה בי עד להריון). חודש אח"כ כבר באתי אליה עם בדיקות דם תקינות (שכמובן היה צורך בשמירה על האוכל, אבל לא בצורה שהזיזה לי...).
אני מרגישה צורך להוסיף שגם היתה לי סכרת הריונית (הריון שני עם סכרת הריונית) שמבחינת דיאטה זו דיאטה קשה ומוקפדת ומייאשת מאוד כשמתחילים בשבוע 9.

ההריון הקודם הושג בעזרת אותם טיפולים (לא הגעתי לרמת הפריות, הטיפול הכי בסיסי מספיק לי) שנתנה לי הגניקולגית הקבועה שלי. ההריון הזה התחיל בכ- 120 ק"ג.

הרופאות שתיהן עובדות בחדרה אם זה רלוונטי עבורך.

ההמלצה שלי- לכי אל רופאה שמבינה בצורה אחרת מלבד הרפואית (ברור שיש גם רופאים גברים טובים ומבינים, פשוט מנסיוני זו הדרך) את הצורך והרצון בילד.

אוסיף שאם מבחינה רפואית הכל תקין בגופך (בדיקות דם ואחרות) אז זו לדעתי אפליה נטו. אבל אני לא רופאה- הם יודעים יותר טוב, אבל עובדה שאני לא נתקלתי ביחס שאת מדברת עליו.

בהצלחה!

ושתדעי זה רק המכשול הראשון, יהיו עוד רבים בפוריות, בהריון, בלידה וכמובן שאחריה....ולאורך כל הדרך יהיה גם המון המון אושר...

רוזי! שמספיקים לה שני מסלולי מכשולים וסגרה את הבאסטה.

 

[סטוליי מסטולייי]

הייי רוז

תודה רבה לך מאוד אצלי הבדיקות דם בסדר גמור אני מוכנה לסבו הכל כדי שיהיה לי איזה פעפוס קטן או קטנה בבית אני בטוחה שזה לא יהיה הכי קל בעולם

 

[עקשנית25]

אני השבוע הלכתי להתייעצות

תכנון לפני כניסה להריון, מה מומלץ, מה לקחת, כי יש לי בעיות משפחתיות לרוב

הלכתי למומחה הריון בסיכון שהוא גם רופא אנדוקרינולוג.

שאל למשקלי, עניתי בעודי משפילה ראשי ומחכה לנאום חוצב להבות, כיאה לרופא מן השורה. והוא הביט לי ישר בלבן של העיניים, אמר לי "תשמעי, אני ממליץ לך להוריד במשקל, אבל אם טוב לך ככה, ואת לא רוצה זה גם בסדר! , אני לא מכריח" אני מלמלתי אני... אני אעשה משו... אני רוצה.. והוא כבר היה מזמן בבעיה הבאה שלי

הוא הסביר לי שאין לזה פגיעה בפוריות והכל בסדר אבל עלולים להיווצר סיכונים אחרים ובייחוד עקב כל שלל הבעיות הקימות האחרות שלי (שאין להם קשר להשמנה)

בקיצור, שמחתי על הבחירה האקראית בו האינטואיציה עבדה הפעם

 

[dify]

אכן תלוי רופא

לי היתה חוויה דומה, הלכתי למומחה פריון, הוא בכלל לא התרגש מהמשקל ולא אמר כלום, בטח לא הודיע לי שזה סיבה לסיכון. האנדקרינולוג המומחה הציע שאוריד משקל אבל סיים את זה במשפט אחד בדיוק. שניהם לא התייחסו למשקל כגורם. אפילו להיפך, ברגע שסיימתי את בדיקות הפוריות הודיע לי האנדוקרינולוג חגיגית שבחודש הבא אני מוכנה להיכנס להריון, המשקל לא שינה לו כלום.

 

[ד י ק ל ה היחידה]

שמחה לשמוע!

 

[dify]

אוקי

לא בטוחה אם צריך פה הבהרה, אין בזה שום הודעה

זה חדשות ישנות

 

[ד י ק ל ה היחידה]

חחח יצאתי חומוס!

 

[סטוליי מסטולייי]

הייי ק

קודם כל בהצלחה והמון בריאות תודה על התגובה אפשר את שם הרופא ואיפה הוא נמצא אני אשמח

 

[עקשנית25]

אני מהצפון מעפולה - עדיין טוב?

 

[האסטרונום]

הוא צודק, בהחלט יש סיכונים

והוא כנה איתך ואומר לך את האמת. העובדה שאת לא רוצה להקשיב, זו כבר בעיה אחרת.

 

[גליוש 450]

תגיד אסטרונום, אתה אטום?

היא מספרת איך הרופא התייחס אליה כאל שמנה, ולא כאל אשה ואתה חוזר אחרי הדברים שלו כמו תוכי? למה? היא שמנה אז שתוותר על ילדים? למי שיש ילד אוטיסט אתה אומר לו לא לעשות עוד אחד כי יש 60% סיכוי שגם הבא יהיה אוטיסט? רק לאנשים עם גנים משובחים מותר לעשות ילדים? כולם צריכים להראות אותו דבר, באותו משקל? עיניים כחולות גם? אתה מזכיר טענות מההיסטוריה. כאלה שאסור לחזור עליהם.

אני לא מבינה למה אתה פה אם כל מה שבא לך זה להזכיר לנו כמה להיות שמן זה מחלה? אתה נהנה מזה? אין לך עוד דברים לעשות בחיים? כי יש פורום אמהות בגיל מאוחר, לך תזהיר אותם שהילד שלהם כנראה יצא מפגר או עם מומים,

לכל אשה יש זכות שיתייחסו אליה כאל אשה דבר ראשון, ויענו לה על השאלות שיש לה, מבלי להזכיר לה את המשקל. סמוך עליה שהיא יודעת כמה היא שוקלת ולא פיספסה את זה.

ההודעה שלך פשוט מיותרת.

 

[האסטרונום]

חס וחלילה, היא לא צריכה לוותר

היא רק צריכה להיות מודעת לכך שיש סיכונים. את יודעת על מה מחתימים לפני שהולכים להפריית מבחנה? אני יודע היטב, ורעייתי בטח ובטח שיודעת. מדובר בהליך שאינו נטול סיכונים (ורבים) גם עבור נשים שמשקלן תקין.

את מגיבה בקיצוניות ולא לעניין, מצטער ואת בודאי לו זו שתקבע הודעתו של מי מיותרת ושל מי לא. את מוכנה לקחת על עצמך את האחריות אם יקרה לה משהו? אני בטוח שלא, אבל להקיש על המקדלת בלי חשבון, לא עולה כסף. כמה ישראלי...

 

[Blue Rose]

בכל דבר יש סיכון

גם בלצאת מהבית בבוקר, גם ללהשאר בבית, אפילו לנשום באובך הזה זה מסוכן.
תפקידו לידע אותה לגבי הסיכונים, אך לא למנוע ממנה טיפול.

ההחלטה להיכנס להריון היא בהרבה מיקרים מודעת- ובכל הריון יש סיכון- אז שלא יכנסו להריון?

יש לך מושג מה נשים עוברות בהריון?? חולשה, הקאות ללא הפסקה והתייבשות, עייפות קשה, כאבי מפרקים וגב, השפעה תמידית או פחות-על מבנה הגוף , יש נשים נכות שהאגן שלהם לא התאחה כראוי בעקבות לידה. יש סיכוי בהמשך לצניחת שרירי האגן, השתנה ללא שליטה ...כל אלו סיכונים שנשים לוקחות כשהן נכנסות להריון, וזה בלי לדבר על נשים שמראש יודעות שיש סיכון לבעיה גנטית, או שיש להן בעיה פיזית ...

קצת לפני ילדה פה בחורה שהסירו לה את השחלות בגלל סרטן והיא עברה תהליך ארוך קשה ומסוכן כדי להרות וללדת את בנה המקסים- הסיכוי לסרטן בגלל ההורמונים בגוף עולה בעת הטיפול וההריון. היא בחרה לקחת את הסיכון.
אשה שהיה לה גידול שפיר בראש והסירו אותו בניתוח קשה - בניגוד להוראות הרופא בחרה להיכנס להריון זמן קצר אחרי הניתוח- למרות הסיכונים.
אלו סיפורי גבורה? או לדעתך טיפשות?

למען האמת דעתך ממש לא משנה. אלו החיים שלהן והבחירות שלהן (ושל בני זוגן) . זכותו של כל אחד ואחד מאיתנו לעשות בחירות מסוכנות (כמו להכנס לרכב ולנהוג) יותר ופחות. הרופא יכול לידע אותנו לגבי הסיכונים- אם בכל זאת נבחר להמשיך בתהליך- נעשה זאת כשאנו מודעים לסיכון- כמו בכל הליך רפואי שאתה חותם בו על מסמך. אם יגידו לך עכשיו שאם אתה רוצה ניתוח לקרפל טאנל אתה צריך קודם לקנות את כל הציוד שמונע קרפל טאנל- אפילו באלפי שקלים, מה תגיד? הרי היית מודע לסיכון כשיישבת ליד המחשב לא?

רוזי! שמקווה שלא תקליד תשובה ארוכה, כי זה סיכון לקרפל טאנל...סיכון מחושב שאני לוקחת כשאני כותבת לך.

 

[עינבר שמנה וכוסית]

אסטרונום

לגבי ההריון כמו שכל הבחורות רשמו לך פה יש סיכון זה שאני שמנה זה לא אומר שיש לי את הרצון העז להיות אמא תחשוב ההפך תחשוב כשמן כי נראה לי שאתה לא שאתה איזה אדם רזה וממורמר שבא לפה לצאת על גזע נחות ממך ואתה חי בסרט כי אנחנו אנשים טובים יפים וגדולים מהחיים עכשיו שוב לעיננינו אם זה היה הפוך והיית הולך לבקש עצה ועזרה והיו רושמים לך את התשובה המטומטת שלך כי היא באמת שמנה זה לא נעים אין לך משהו טוב להגיד אל תגיד לך תדפוק תראש בקיר

 

[האסטרונום]

יקירתי, אני במקרה מכיר היטב את נושא ההפריה

בני, שהוא היום בן שנתיים וקצת, נולד לאחר שנים של טיפולי הפריה ואני מכיר היטב את הסיכונים שבטיפול. מדובר בסיכונים שעשויים להיות קטלניים - תסחיפים ריאתיים למשל.

ואת טועה, רזה אני לא. גם לא הר אדם, אבל יש לי עודף של כ-10 ק"ג. הפרשנות שלך כלל לא תואמת את המציאות.

 

[מיקוש היחידה]

לגבי שאלתך בפסקה 3

טפשות, טפשות גמורה ובוודאי שאין בזה גבורה. ועוד יותר לא חכם להשוות בין סיכוי מחלת מקצוע שאינה מסכנת חיים לסרטן או גידול מוחי.

 

[Blue Rose]

זו דעתך ואת זכאית לה.

לא השוותי בין המחלות והסיכויים שלהם. השוותי רק בבחירה המיודעת והמודעת שלנו לקחת סיכון.
למען האמת, בדיוק כדי להבליט את הנושא בחרתי דברים כל כך שונים (כולל להכנס לרכב שזו גם דוגמה שהשתמשתי בה).

מתנצלת אם כשלתי בלשוני.

רוזי! שחושבת שאם לסכן את החיים כדי לעלות לאוורסט יכול להחשב כגבורה/מעשה אמיץ (ולא אמרתי מה אני חושבת ומה דעתי בנושא, כי שוב- לדעתי זה לא רלוונטי) אז גם זה יכול.

 

[לורי40]

ממש לא מומלץ להיכנס להריון במשקל עודף

אני נכנסתי להריון במישקל 94 וסיימתי בחודש 9 במישקל 120 ק"ג
בסוף ההריון כל גופי היה מלא בבצקות,הקיסרי שעברתי היה טראומטי,והרופאים האשימו את מישקל העודף
בנוסף בני נולד עם חולשת שרירים מסויימת והחל לזחול וללכת בגיל מאוחר,והרופאים טענו שבגלל שלא היה לו מקום לזוז בבטן בתקופת ההריון,בגלל עודף המישקל,לכן הוא נולד עם חולשת שרירים ,בנוסף היה לי קוצר נשימה ולחץ דם גבוה לאורך כל ההריון ואני לא ממליצה לאף אחת לעבור הריון המישקלים גבוהים זה פשוט עינוי..

 

[Blue Rose]

רק על עצמי לספר ידעתי...

נכנסתי להריון ב- 136 ק"ג. ירדתי בגלל סכרת ההריון 15 ק"ג במהלך ההריון.
בהריון הראשון היו לי בצקות ואותו התחלתי ב- 120 ק"ג. בהריון השני לא היו לי בצקות בכלל.
ילדתי לידה טבעית עם אפידורל שלא עבד בראשון
לידה טבעית בלי אפידורל בכלל בשני.

הילד הראשון היה בול לפי המדדים.
בועז שנולד לפני 7 חודשים אתמול נעמד. לפי כל המדדים זה מתקדם מאוד.

אני מחשיבה הריונות במשקל גבוה לקלים מהריונות במשקל נמוך. ואסביר:
אשה ששוקלת 70 ק"ג ומעלה כמומלץ 13 ק"ג במהלך ההריון- עולה קרוב ל- 20% ממשקלה ב- 9 חודשים.
מרכז הגוף ממש זז. ההשפעה של משהו כזה מגיע לכל עצם וכל שריר בגוף, וזה מלבד להשפעות הרגילות...
אני ששקלתי כמעט כפול, אם הייתי עולה משקל כזה זה רק 10% ממשקלי, וגם ככה אני שמנה אז מרכז הגוף כמעט לא זז ולא מושפע.

אני סבלתי ממעט מאוד תופעות הריוניות, בקושי בחילות, עיפות כן. אבל חוצמלהיות הרבה יותר איטית מהרגיל (כמה דקות לעלות את העליה של הבית

) אני חושבת שההריונות שלי קלים. רק הדיאטה של הסכרת קשה

הקיצר כל אחת שונה וכל הריון שונה.

רק לאזן את האמירה...

רוזי!