תורות למידה ותורות הוראה
התשובה הראשונה מאוד פיקנטית אבל השאלה מה הסיבה לשאלה - אם רק למטרות התפלספות, הרי שניתן להסתפק בתשובה הראשונה. אולם אם אתה באמת מעונין להבין מה הכוונה - אז, נראה שיש כאן בלבול במושגים - ישנן תורות למידה שונות, כל אחת מהן מתיחסת לתפיסה כוללת אשר מסבירה במונחים שונים את תהליך הלמידה. ההתיחסות הצינית לגבי הנוירולוגים נחמדה בתור הגיג אבל כמובן שלא נותנת התיחסות רצינית לנושא - הדוגמא הטובה להמחיש את זה היא בהתבוננות באדם שרוצה לעבור את הכביש ופוסע ברמזור אדום. מי שמסתכל בעיניים של שוטר - התשובה פשוטה - עבריין -צריך לעצור אותו ולעניש אותו. מי שמביט בעיניים של איש חינוך ישאל איפה טעינו, מה ניתן היה לעשות כדי לשנות את התנהגותו שלא יסכן את עצמו ויצייט לחוקים. מי שמביט כפסיכולוג ישאל את עצמו, מה הדחפים שהובילו אותו לעבור ונוירולוג יבחן האם היתה באותו שבריר שניה תקלה במעבר של המידע הנוירוטרנסיסטורי... ההתבוננות היא אכן שונה. כולם עוסקים באותו אירוע אבל המידע שקשור לאירוע כל כך רב שמרבית הגישות מבצעות רדוקציה - כלומר מתעלמים מהמנעד של המידע ומתמקדים בהיבט צר של הנושא אותו הם חוקרים. לכן מי שעוסק ב"תורת למידה" מההיבט הנוירו-לינוויסטי" למשל, מתעניין בתהליכים שקוראים במערכת העצבים המרכזית במוח והלמידה שבה הם מתבוננים נראית אחרת מהפסיכולוג ההתנהגותי למשל שבוחן אך ורק את התהליכים ההתנהגותיים הנצפים. נראה שהשעה קצת מאוחרת וקשה לי לתמצט אז קבל תשובה קצת ארוכה אבל אני מקווה שתרמה במשהו. אגב, גם אני מלמד "אחת מהתורותו הללו" - אז נקווה שעשיתי עבודה טובה...
