מה זו "תורת הלמידה"?

מה זו "תורת הלמידה"?

מישהו דיבר על "תורת הלמידה" ואני שאלתי אותו איזו תורת למידה, והזכרתי שכל פילוסוף שמכבד את עצמו כתב תורת למידה משלו, אז הוא אמר שכוונתו לזו שלומדים בהשתלמות להוראה. איזו לומדים? מי כתב אותה? מהם עקרונותיה?
 
פילוסופיה? פסיכולוגיה? נוירולוגיה?

נוירוביולוגיה? תלוי.... אני לא בטוח שלכל הדיסיפלינות האלה יש אותה תורת למידה. מה שאני כן יודע הוא שהנוירוביולוגים מכנים במילים כמו 'למידה', 'שיכחה', 'שיעמום' וכיוצא בזה כל מיני תהליכים ביולוגים פשוטים מאוד שהמילים האלה ממש יומרניות מדי בכדי לתאר. הם עושים זאת על מנת להרשים את מי שמתקצב מחקרים וכדי להרשים תלמידים פוטנציאלים. הם משיגים יותר כשהם מתימרים לחקור 'למידה' ולא 'אובדן פוטנציאל תגובה של תא עצב'.
 
תורות למידה ותורות הוראה

התשובה הראשונה מאוד פיקנטית אבל השאלה מה הסיבה לשאלה - אם רק למטרות התפלספות, הרי שניתן להסתפק בתשובה הראשונה. אולם אם אתה באמת מעונין להבין מה הכוונה - אז, נראה שיש כאן בלבול במושגים - ישנן תורות למידה שונות, כל אחת מהן מתיחסת לתפיסה כוללת אשר מסבירה במונחים שונים את תהליך הלמידה. ההתיחסות הצינית לגבי הנוירולוגים נחמדה בתור הגיג אבל כמובן שלא נותנת התיחסות רצינית לנושא - הדוגמא הטובה להמחיש את זה היא בהתבוננות באדם שרוצה לעבור את הכביש ופוסע ברמזור אדום. מי שמסתכל בעיניים של שוטר - התשובה פשוטה - עבריין -צריך לעצור אותו ולעניש אותו. מי שמביט בעיניים של איש חינוך ישאל איפה טעינו, מה ניתן היה לעשות כדי לשנות את התנהגותו שלא יסכן את עצמו ויצייט לחוקים. מי שמביט כפסיכולוג ישאל את עצמו, מה הדחפים שהובילו אותו לעבור ונוירולוג יבחן האם היתה באותו שבריר שניה תקלה במעבר של המידע הנוירוטרנסיסטורי... ההתבוננות היא אכן שונה. כולם עוסקים באותו אירוע אבל המידע שקשור לאירוע כל כך רב שמרבית הגישות מבצעות רדוקציה - כלומר מתעלמים מהמנעד של המידע ומתמקדים בהיבט צר של הנושא אותו הם חוקרים. לכן מי שעוסק ב"תורת למידה" מההיבט הנוירו-לינוויסטי" למשל, מתעניין בתהליכים שקוראים במערכת העצבים המרכזית במוח והלמידה שבה הם מתבוננים נראית אחרת מהפסיכולוג ההתנהגותי למשל שבוחן אך ורק את התהליכים ההתנהגותיים הנצפים. נראה שהשעה קצת מאוחרת וקשה לי לתמצט אז קבל תשובה קצת ארוכה אבל אני מקווה שתרמה במשהו. אגב, גם אני מלמד "אחת מהתורותו הללו" - אז נקווה שעשיתי עבודה טובה...
 
אז תורת למידה צריכה

להתעלות מעל נקודות המבט המקצועיות... השאלה היא האם יש בכלל נקודה השקפה טרנסצנדנטלית מקיפת מבט, או שיש להסתפק בציון נקודות ההשקפה הסובייקטיביות השונות? ואם יש להסתפק בציון ריבוי נקודות ההשקפה הסובייקטיביות השונות, מהן?
 
השאלה הבסיסית יותר היא:

למה בכלל יש דיסיפלינות מדעיות שונות ולא תחום ידע אחד שחוקר את הכל? הרי הטבע (והחברה) לא מקטלג את פעולתו לפי דיסיפלינות כל שהן. הדיון בשאלה זו חורג מאוד מנושא הפורום ומתאים יותר לפורום 'פילוסופיה לכל'. בכל מקרה, אני חושב שאם תביט בהסטוריה של הכימיה והפיסיקה תקבל תשובות אחדות לשאלה. הכימאים תמיד שאפו להצדיר את תורתם בעזרת תורת הפיזיקה אך נכשלו בזה במשך כמאתיים שנה. ההצלחה הגיעה לפני עשורים בודדים עם העממקת המחקר בפיזיקה הקוונטית ופיתוח הפיזיקה האלקטרוקוונטית. למרות ההצלחה הזו, לא התאחדו דיסיפלינות המחקר. (לפחות לא בינתיים). אני חושב שבעבר היו שתי דיסיפלינות שונות עבור כימיה ופיסיקה כי הפיסיקאים לא ידעו מספיק פיסיקה כדי לנמק את הכימיה. היום הדיסיפלינות מתאחדות לאט מאוד וספק אם הן יגיעו אי פעם לאיחוד שלם כי ספק אם יהיה לחברה האנושית נוח עם איחוד מוחלט שלהן. מה לגבי הבנת תהליכים פסיכולוגים מסובכים בעזרת נוירוביולוגיה? כנראה שאנחנו צריכים לדעת הרבה יותר על רישתות עצבים של המוני עצבים. הבן, במוח שלך יש יותר תאי עצב ממספר הכוכבים בגלקסיה. גם את תא העצב הבודד כנראה שאנחנו צריכים להבין הרבה יותר טוב בשביל זה.
 
למעלה