הנה השאלות שעלו בי מתוך קריאה
באיזה אזור בארץ נערך הסקר?
כמה מהרופאים שהשתתפו בסקר "נעזרו" בנטילת ריטלין במהלך הלימודים ובעיקר במהלך הבחינות להסמכתם?
כמה מהרופאים יודעים שקושי בריכוז (בעיקר במצב של עומס) נגרם מקושי בוויסות שמקורו נוירולוגי?
כמה מהרופאים יודעים שמוקד הפגיעה במנגנון הוויסות אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי וילדים עם פגיעות ויסות חושי וילדים עם פגיעות בויסות קשב וריכוז - כולם נגרמו מפגיעה "סביבתית" לא ידועה בינקותם?
אני מוצאת בניסוח השאלות עצמן טיפשות, תמימות ואי ידיעה בחזקת זה שאינו יודע לשאול.
השאלות עצמן מוטות ומנשקות למעמדו של הרופא כחצי אל.
הנה משפט ש-88.2 אחוז מהרופאים חשבו שהוא לא נכון: "עומס על מערכת החיסון לא מסוכן".
אם כמעט תשעים אחוז מהרופאים חושבים שעומס על מערכת החיסון אינו מסוכן אז תשעים אחוז מהרופאים בעצם חושבים שאין צורך ב......רופאים? אם עומס על מערכת החיסון לא היה מסוכן לא היה צריך לטפל באנשים חולים. לא היה צריך גם להוריד חום גבוה. לא היה צורך "לאבחן" ממה נובעת מחלה בבדיקות מיותרות - הרי אין שום בעיה עם עומס על מערכת החיסון. נו.
ומהטבלה השנייה "אשתמש בכח העומד לרשותי באופן רשמי להכריח אותם להתחסן". מה?
מילא שמנסחי הסקר (מחקר?) חושבים שאפשר בכח. (אנשים באמת מאמינים שהרופא הוא זרוע מבצעת של אלוהים?)
אבל נראה שגם כ-13 אחוז מהרופאים קצת מבולבלים. רופא יכול לתת המלצה - החלק של ה"בכח" שייך למשטרה ולבתי המשפט.
(מצער שבארץ יש בידי בתי משפט לכפות בכח טיפולים בניגוד לרצונו של אדם -- ובדרך כלל מחילים את הישום דווקא על ילדים שאין להם כח או יכולת להתנגד).