מה ידוע/זכור לכם על סבתא שלכם?

[אפונה ירוקה חמודה]

מה ידוע/זכור לכם על סבתא שלכם?

 

[אור חבצלות]

סבא וסבתא שלי -

[URL]http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2111203[/URL]

 

[אפונה ירוקה חמודה]

נוגע ללב ,

אור חבצלות

 

[אפונה ירוקה חמודה]

סבי וסבתי.

את סבי אני זוכרת במעורפל. הוא נפטר כשהייתי בת 7.סבתי נפטרה כשהייתי בת 19 ואהבתי אותה מאד. היא היתה סבתה אצילה, אלגנטית והייתי מאד קשורה אליה. אחרי שהיתה כל זמן המלחמה בסיביר (תפסו אותה על מעבר גבול, מישהו הלשין) עלתה לארץ -סבי חיכה לה כאן 5 שנים גר אצל דודתי-בתו. כאן בארץ היא למדה כל הזמן באולפן. דיברה עברית בסיסית ואנחנו הילדים היינו באים לישון אצלה לפעמים והיינו קוראים את העיתון "למתחיל" המנוקד בהנאה רבה.גם היו לה שמיכות פוך אמיתי משובח(סבי היה סוחר נוצות אווז בפולניה בזמנו).מצורף קובץ עם הסיפור שלה כפי שנרשם בידי בתה-דודתי.

 

[נטע....]

לא הרבה

האמת שחוץ מסבתא שלי מצד האמא, לא הכרתי אף אחד מהסבים/סבתא מצד האבא מעולם כי כולם נפטרו לפני שנולדתי.
אבא שלי ואחיו התאום הם ניצולי שואה שנולדו בגטו, רק בשנים האחרונות נודע לי שהיה להם גם אח נוסף שנספה בשואה. ההורים שלהם נפטרו שנים לאחר מכן, האמא מאיזושהי מחלה (ככל הנראה סרטן אבל אולי אני לא מדייקת) והאבא יותר מאוחר מהתקף לב.. מהמעט שידוע לי כאשר הם עלו לארץ הם היו תקופה קצרה במעברות, אחר כך אבי ואחיו הועברו לקיבוץ ואומצו שם כ"ילדי חוץ".

גם המשפחה מצד האימא עברו את השואה ברומניה ואחר כך עלו לארץ. סבא שלי מצד האימא נהרג בתאונת דרכים כשהוא היה בן 37 בלבד.. יש סיפור אחד שאני זוכרת שאמא שלי פעם סיפרה על סבא שלי, מהשואה, שהוא וחבריו הצליחו פעם לחמוק מהגטו כדי לגנוב תפוחי אדמה אבל הנאצים תפסו אותם והיכו אותו עד שהוא התעלף. אמא שלי סיפרה את זה אז במעין השתאות על איך שאת זה הוא הצליח לשרוד אבל לא שרד את תאונת הדרכים שנים רבות לאחר מכן. גורל שכזה..
סבתי המשיכה לחיות לבד רוב הזמן למרות שפרק מסוים בחייה היה לה קשר עם גבר אחר שגם הוא נפטר.

שאלה מעניינת. אולי באמת כדאי לעשות קצת עבודת שורשים.

 

[Y. Welis]

לא מעט, אבל לא מספיק. לא היו אנשי-עט ולא רשמו את קורותיהם

ומצער שלא השקעתי יותר מאמץ בחילוץ הסיפורים מהסבתא (הסבא נפטר שנתיים לפני שנולדתי. השם השני שלי, דב, הוא על שמו).
&nbsp
ברחו ב-39' בהיותם בני עשרים ומשהו, עם הפלישה הגרמנית לפולין, לביאליסטוק שבצד הסובייטי, ומשם מזרחה לפני הפלישה הבאה ב-41', ל-טשקנט, אאל"ט. הסבתא בהמשך גוייסה לעבוד במפעלים בהרי האוראל (סוורדלובסק); הסבא כנראה לא גוייס לצבא, אבל סביר שעבד. חזרו לפולין ב-46' לערך, ועלו אחרי 10 שנים באחד ה'חלונות' שנפתחו לעליה משם.
&nbsp

 

[RAFFAELLO G]

סבי וסבתי משני הצדדים - כל הארבעה נרצחו לעת זקנתם

עי הנאצים בהיותם בשנות ה80 לחייהם.
אני יודע המון על חייהם ועל המוצאות אותם.
גם מצבה אין להם.
רק שמות המשפחה חקוקים בקיר ההנצחה
בית הכנסת פנקס בפראג נושא את שמות המשפחה. וגם כן לא של כולם.
יחד איתם נרצחה כל המשפחה העניפה, ילדיהם [דודי דודותי] ונכדיהם אחיהם ואחיותיהם וצאצאיהם. כל המשפחה.על
מצד אמי - אני הנצר היחיד. שנשאר. ומאחר ואני נושא את שם משפחת אבי,כמקובל. אין עוד איש בעולם הנושא את שם המשפחה