מה יהיה איתכם? דברו איתנו!
אני שמה לב שזה מגיע בהרבה מערכות יחסים לאותו מצב: הבחורה רוצה שהבחור "ידבר" איתה. לי זה קרה היום, עם ידיד שלי. אני לא מבינה. מגיעים לסיטואציה מסויימת, כמו של כעס. ואז אתם (כל הבנים! כולם!!
) מחליטים להאטם כמו פיסטוק ולא לדבר. יותר מזה, אתם עושים החלטות חד צדדיות וזה נורא מעצבן. הקטע שאתם לא מבינים מה כל כך נורא בזה.. אתם מעבדים את החוויות שלכם לבד, מחליטים לבד, ומתנהגים בהתאם. אנחנו, לעומת זאת (כל הבנות! כולן!!..) כל הזמן מחכות לסוג של אישור. ברגע שפתחנו את הלב, אנחנו רוצות לחיות איתכם ב-י-ח-ד. אנחנו רוצות שתשתפו אותנו בהחלטות שלכם, והכוונה להחלטות שנוגעות ליחס אלינו, להגדרת הקשר, ולא מה תלבשו היום.. (כאילו אתם בכלל מתלבטים לגבי זה). ותכלס? אני חושבת שזה המפתח לתקשורת טובה. צריך לפתוח את הלב ולשתף, ולהגיע למסקנות האלה ביחד. לא ייתכן שאני אראה את הקשר בצורה אחת, פתוחה, חשופה ופגיעה, והוא, אולי כדי לא להפגע ואולי כי זה פשוט סוג היעילות שבהתנהגות שלכם, פשוט יחליט להמנע ממצבים מסויימים, ובעצם יחסום אותי לפני שנגיע שוב לריב כזה. אבל אתם יודעים מה הכי גרוע? שאח"כ כשמדברים איתכם על זה, ואתם מציגים הכל בצורה נונשלנטית, רגילה, כי אתם באמת לא מבינים שהייתה פה בעיה.. בסה"כ הרגשתם משהו, עשיתם יו-טרן, וזה לא אומר שתתעלמו ממנו או תחליטו לגבינו משהו לעד... רק אנחנו מבינות את זה ככה... טוב, קצת הכללות מחוויה אישית
אני שמה לב שזה מגיע בהרבה מערכות יחסים לאותו מצב: הבחורה רוצה שהבחור "ידבר" איתה. לי זה קרה היום, עם ידיד שלי. אני לא מבינה. מגיעים לסיטואציה מסויימת, כמו של כעס. ואז אתם (כל הבנים! כולם!!
)
