מה יכול לגרום להיפוך פערי הכוחות ?

[shalomnshlom]

מה יכול לגרום להיפוך פערי הכוחות ?

בואו נניח שלאב אמיד יש בן ששוכב צמח אך בהכרה ומדבר וזקוק לאביו. לאב האמיד יש ילדים נוספים וכולם מאותה אישה, אך האב האמיד מסרב להכיר באותו בן ששוכב מרותק למיטת בית חולים וזקוק לתמיכתו של האב. האב לא תמך בבן זה לעולם אלא רק התעלל והיכה את בנו מאז שבנו נולד, גם כשהבן היה בריא מאוד, וגם כשהבן היה ילד קטן אז אבא זה לא מילא חובותיו כלפיו והתעלל בבנו והיכה אותו ללא סיבה אלא מתוך הנאה. כאמור, לאב יש הרבה כסף, ואילו הבן עני ותלוי בזולתו (מרותק למיטת בית חולים). כך המצב נמשך 30 שנה. ואז הבית חולים רוצים לשחרר את הבן לבית כלשהו, ויוצרים קשר עם האב שמסרב לקבל את בנו ומסרב להכיר בבנו. יש כאן פערים כי בעל המאה (האב האמיד) הוא בעל הדיעה. לאב האמיד יש הפרעת אישיות הקרויה הפרעת אישיות אנטי-חברתית כאשר אישיות זו מזינה את האגו הנפוח שלה מהרכוש. והשאלה היא כיצד בעל מאה יכול להיות מנוטרל מרכושו (דירות שקיבל בירושה) ? כיצד למרות שהבן לא מתפקד ולא יזכה בלוטו לעולם, כיצד בכל זאת, פערי הכוחות שקיימים בין האב האמיד (בעל המאה) לבין הבן העני יכולים להתהפך ?

 

[hilabarak]

לא הבנתי מדוע הסיפור סובב דווקא סביב כסף ?

אם נספר את אותו סיפור בדיוק עם אבא עני והפרעת אישיות שלא מטפל בבנו החולה (התעלל בו גם לפני) ומסרב לקבל אותו לביתו להמשך טיפול - מה בדיוק ישתנה בסיפור ? מדוע העובדה שהאבא עשיר משמעותית ? אם יש אבא מזניח אז האבא מזניח. מה בדיוק יכול לשנות את יחסי הכוחות ? אבא מזניח לא רוצה לטפל בבן החולה שלו, כסף או לא כסף זו המציאות הלא נעימה.

 

[shalomnshlom]

הכסף הוא שגורם להעיז להראות את פרצופו המרושע

הסיפור סובב דווקא סביב הכסף כי תניח (הנחה מוכחת אמפירית ומבוססת) שאותו אב פיתח את חוסר המוטיבציה (וההזנחה) לטפל בבנו החולה דווקא בגלל הציפיה לקבל רכוש בירושה מהוריו. האב כל חייו היה קמצן כלפי משפחתו (הזניח את ילדיו גם כשהיו פעוטות חסרי אונים) והזניח את הוריו כשהוריו חלו ואיבדו את המודעות לפנות למי שצריך (משטרה, עורך דין בשביל להודיע לו שצוואתם האחרונה נעשתה בגלל שאותו בן כפה עליהם לצוות לו את הרכוש) ומחמת מצב חוסר האונים (עקב מחלות זיקנה כמו אלצהיימר וחולשת הגוף) שהוריו היו שרויים בו הם לא יכלו לעשות דבר כנגד בנם (הבן הוא האב המזניח) שמשליך אותם בעת זקנתם ומפנה להם עורף. פרצופו האמיתי של האב הוא חוסר התחשבות והפלת קרוביו בפח, אבל כל הזמן הוא עסוק בלהסתיר את פרצופו האמיתי, אולם הסתרת פרצופו האמיתי נעשית רק כלפי זרים, אבל כלפי קרוביו הוא מסתיר את פרצופו האמיתי כל עוד ואין לו בטחון כלכלי. ברגע שהוא בטוח שהירושה היא ודאית אז הוא לא בוחל מלהזיק לקרוביו גם במחיר שקורבנו יגלה את פרצופו האמיתי. הוא לא עושה חשבון ואין כל בושה ומה שגורם לכך שהוא לא יעשה חשבון ושלא תהיה לו כל בושה היא הרכוש שהוא יורש מהוריו. הירושה נותנת לו את הבטחון העצמי להפר אמונים (במשך שנים רבות בהן קבלת הירושה לא היתה ודאית הוא גרם לקרוביו להאמין שבטוח איתו ויצר אצלם הסתמכות לפיה הוא לא אוייב וקיבל מקרוביו שירותים וטובות שלא ניתן לאמוד אותם בכסף, ואת כל זה השיג במצג שווא לפיה הוא כביכול לא אוייב). הגורם להתנהגותו המרושעת הוא הודאות שיקבל אישורים פורמליים לצוואות, והוא כבר הוציא צווי ירושות. בקיצור, אלמלא הכסף (הרכוש שקיבל בירושה) אז הוא לא היה מראה את פרצופו האמיתי לבנו והיה נשאר לעשות את עצמו אב דואג. כאשר לא היה לו כסף אז הוא היה עושה את עצמו אב דואג והיה אומר לבנו ולשכנים; "כאשר הורי ילכו (ילכו לעולמם), יהיה לי כסף ואז אעזור לבני החולה". "בוודאי שאם היה לי כסף הייתי עוזר, אבל אין לי". כך היה אומר כשעדיין לא קיבל את הכסף. מהרגע שקיבל את הכסף (בירושה) אז לא רק שהוא לא עוזר לבנו החולה (שלא יעזור !) אלא פוגע נפשית בבנו, לא מכיר בבנו החולה, פוגע עם מילים קשות בבנו (למשל כל פעם מזכיר לו את מות אימו, וחוזר ומספר לבנו איך הלך לראות את אביו המת בבית חולים בקירור למרות שהוא יודע שהבן רגיש לסיפור הזה אבל אותו אב הוא פסיכופת וצוחק על רגישותו. מדובר כאן באב פסיכופת !). כלומר, הכסף הוא מה שגורם לאב להראות את פרצופו האמיתי. אם הנחש פחד (בגלל שלא היה לו כסף) ולכן לא הראה את פרצופו, ועכשיו בגלל שירש אז הוא מגלה את פרצופו כדי להזיק, אז כדאי להחזיר את הנחש למקום מסתורו ושלא יצא משם. הדבר שיחזיר את הנחש למאורה שלו זה אם נטרל אותו מהכסף. הנחש הוא הנמשל לאב הערמומי.

 

[ישראל שורק]

בשבח הנקמה ובשבח הנקמה החכמה

הנתונים: אב התעלל בבנו, אב מתעלם מבנו הסובל, לאב התנהגויות נשלטות שלמראית עין נראות על גבול הפסיכופתולוגיה. המשאלה: לנקום באב: לשנות את יחסי התלות; להעניש את הרשע. דרך המומלצת א: תלונה למשטרה על התעללות בחסר ישע, הזנחה, ניצול לרעה של יחסי מרות ו/או תלות (נא פנה לסניגוריה הציבורית או לאחת העמותות המטפלות בנושא). דרך המומלצת ב': ניתוק קשר גמור ומוחלט עם האב מצדך ומצד כל גורם אחראי ומצפוני במשפחה. לא רק לנתק קשר אלא לגייס מאמץ מודע ורציני לטובת שיכחה והשכחה שלו ושל התנהגויותיו. פתיחת דף חדש וחלק בלעדיו. זה אפשרי. ניטשה ממליץ ובצדק, לגייס (בהקשרים המתאימים) מאמץ של שיכחה ולא רק, כנהוג, מאמץ של היזכרות (כמו בסרט ולס עם באשיר, למשל). דרך המומלצת ג': פרסום שמו של האב, תמונתו ותיאור התנהגותו לכל מכריו, בני משפחתו, חבריו, הממונים עליו, לקוחותיו (תוך התייעצות עם גורמי משפט למניעת תלונה על הוצאת דיבה ולשון הרע)