לשנות עולם ,מאת: ניסים אמון
האושר אינו דבר שיש לכבוש או להתאמץ להשיגו. לפי התפיסה הבודהיסטית, הוא המצב הבסיסי, הטבעי והפשוט ביותר בחיים. האושר, או השקט הפנימי, אמור להיות טבעי, בדיוק כמו שהבריאות היא מצבו הרגיל של הגוף. כמו שהגוף במצבו הנורמלי הוא בריא וללא כאבים, כך גם העולם הנפשי והפנימי. מתח, לחצים, דיכאונות וחרדות הן מצבי מחלה שיש לרפאם, כדי שנוכל לחזור לברירת המחדל שלנו, שהיא בריאות ושקט פנימי. בשלושת אלפי השנים האחרונות של האנושות, החיים השתנו מעבר לכל דמיון. חלומות רבים הוגשמו, אחרים מתעכבים מעט, אבל נדמה שהמרחק של האנושות מהאושר לא הצטמצם כלל. איפה איבדנו אותו, את האושר איתו נולדנו? למה רע לכל כך הרבה אנשים מבפנים? מדוע ה"הכל בסדר" הנפשי הוא נחלתם של בודדים? הכלכלן ג´פרי זקס אמר פעם: "פער עצום משתרע בין השאיפות של מיליארדי בני-אדם, לבין אומללותם הנוכחית." במדינות מפותחות, כמעט שליש מהתרופות הנמכרות בבתי מרקחת בשכונות יוקרה הן נגד דיכאון, מתח, נדודי שינה או חרדה. בעשור האחרון החלו רופאים להמליץ למטופלים רבים לנהל אורח חיים רגוע יותר, לעבוד פחות, להימנע מלחצים, לדאוג פחות. גם הרפואה המערבית מבינה כיום, שהפתרון למצוקות נפשיות אלה אינו נמצא בדרך קלינית של כדורים אלא בהתייחסות בריאה יותר לחיים. יש גבול לגמישותו של בלון. אם מנפחים את הבלון יותר מדי הוא מתפוצץ. גם אדם, כמו בלון, יכול לשאת לחץ במידה מוגבלת בלבד. בבתי חולים רופאים מטליאים מדי יום בלונים שפקעו. המדיטציה, על סוגיה השונים, עוסקת בשחרור מעט מהלחץ ומלמדת כיצד אפשר בדרך מעשית, להפוך את הבלונים גמישים יותר, רכים יותר ולכן גם חזקים יותר. אנשים שחוזרים מהמזרח הרחוק מספרים בהשתאות על הדרך הקלילה ועל חוסר הרצינות שבה לוקחים האנשים הפשוטים את החיים. הם לא ממהרים לשום מקום, ונדמה שלזמן שם יש משמעות שונה מאשר במערב. נכון שלשמונים אחוזים מתושביה של תת-היבשת ההודית יש בבטן אמבות או תולעי מעיים, נכון שאלפי ילדים מתים ממחלות פשוטות וממים מזוהמים, נכון שהרשויות בהודו מושחתות ואפשר להשיג הכל תמורת השוחד המתאים, אבל לא תמצאו גלולות נגד חרדה או כדורים אנטי-דכאוניים באף אחד מבתי המרקחת שבכפרים. הבלון של ההודים רחוק מלהיות מתוח, וצריך להתאמץ לא מעט כדי להכניס הודי אחד ללחץ. ישנן צרות הבאות מבחוץ ואין לנו שליטה עליהן, אבל יש גם סבל אחר, שנוצר בפנים ומתבשל באיטיות כמו חמין. המדיטציה אינה יכולה לבטל את הבעיות הבאות מבחוץ, אבל היא יכולה לעזור לנקות חללים פנימיים עכורים, המכילים זיהומים כמו תסכול, כעס, חרדה, קנאה, מרירות, אשמה, ביקורתיות כפייתית, ייאוש, בדידות, הרס עצמי, אכזבה, חוסר סיפוק כרוני, רדיפה, הפרעות שינה, הפרעות אכילה, והפרעות שונות רבות אחרות, שמקורן הוא בתודעה בלבד. מתוך ניקיון פנימי, קל יותר להתמודד גם עם הבעיות הקטנות והלא נגמרות של החיים. אנחנו מתקלחים כל יום מבחוץ, אבל איך מתקלחים מבפנים? אף אחד לא רוצה לצאת מביתו מלוכלך או בבגדים לא נקיים, אבל יותר מדי אנשים מסתובבים תקופות ארוכות עם דברים מיותרים בפנים. הצעד הראשון אל תוך עולם המדיטציה הוא לקבל, שתלונתיות מתמדת, פסימיות וביקורתיות הן מחלות כרוניות קשות, שהמצב הבריא שלהן הוא אופטימיות. שלב ראשוני זה מעיד על המעבר מהרצון לשנות את הסביבה, למוכנות להשתנות בעצמנו. חוטב העצים הסיני הוי-ננג הגיע להארה יום אחד כששמע נזיר זן ביער מדקלם את המשפט: "העולם של כל אחד בנוי מהמחשבות של עצמו בלבד". אם כך, מספר העולמות כמספר האנשים. איזה עולם אם כן תבקשו לשנות? יש רק עולם אחד שאותו אפשר לשנות. העולם שלנו. במקום להישאר כלואים בבית ולהתלונן בלי הפסקה על שדות הקוצים שמקיפים אותו, אפשר פשוט לנעול נעליים ולצאת לטיול. מדיטציה אינה עוסקת בתקשורת עם רוחות של מתים ואינה מוטרדת ממה שיש או אין מעבר לכוכבים. מדיטציה אינה תורה עם אסור ומותר. מדיטציה היא דרך. דרך לצאת לחופש, להשתחרר מהכלא הפנימי, ללמוד שהכל בסדר, שמותר ליהנות, ושלא צריך הרבה כדי לאהוב את החיים. לפי הבודהיזם, המחויבות הראשונה במעלה היא לשנות את העולם שלך, לצאת לחופש מהסבל ולחיות באמת. ככל שעושים יותר לקראת מטרה זו, גדלים הסיכויים לראות בחיים ברכה.
