מה יקרה בפיתוח אם נהפוך למדינה אחת לשתי עמים?

מה יקרה בפיתוח אם נהפוך למדינה אחת לשתי עמים?

מדי פעם מעלים את הסוגיה הפוליטית מדינית גם מצד ישראל וגם מצד הרשות הפלסטינית בגדה אם לוותר על הניסיון להקים מדינה פלסטינית עצמאית ובמקום זאת להקים מדינה אחת לשתי עמים. ברור שלמדינה זאת קיימים אופציות שלטון שונות משמירת אוטונומיות נפרדות במסגרת קונפדרציה דרך פדרציה ועד הכללה מלאה של השלטון במסגרת הקיימת. כל איחוד מדיני ייצור שלל סוגיות פוליטיות, מדיניות, כלכליות (בגלל הפער הכלכלי הגדול בין ישראל העשירה יחסית מול הרשות הקורסת כלכלית לצד אינספור בעיות וביניהם גם פערי תשתיות וכאן אני מגיע לסיבה שהעלתי את הנושא כאן.

עד עכשיו קשה לטעון שישראל לקחה על עצמה הרבה אחריות בנוגע לתשתיות הבנויות בגדה ובשנים האחרונות נראה שעיקר הדאגה הייתה לכבישים שיועדו בעיקר להתנחלויות אבל במקרים מסויימים גם משתלבים בתשתיות הפלסטיניות. אבל כל איחוד מדיני יפיל על ישראל אחריות רצינית גם בנוגע לתשתיות בגדה כשכמובן כל החלטה לשמור על אוטונומיות נפרדות תצריך אף יותר תשתיות בגדה.

מה למשל? כבישים מהירים ורכבות בין הערים בגדה לערי המשולש ולמטרופולינים המרכזיים בישראל (חיפה, ירושלים, גוש דן ובאר שבע), שדה תעופה קרוב לרמאללה, שדרוג האוניברסיטאות הפלסטיניות, בתי חולים, מתנ"סים, מתקני ספורט, מלונות, מעברי גבול ישירים לירדן ונתיב מהיר לעזה גם אם לא תאוחד עם ישראל, בתי ספר, שטחים ציבוריים תחנות כוח, אזורי תעשייה, תחנות משטרה, הקצאת שטחים לשגרירויות בירושלים וכולי וכולי. המחשה מסויימת לתהליך האיחוד יכולה לתת איחוד גרמניה המזרחית עם המערבית אבל בדוגמא לא מספיק קרובה.

בשנים האחרונות הרשות קידמה בעצמה חלק מהמיזמים אבל השאלה היא האם ישראל צריכה להשתתף בתכנון ובפיתוח או לפחות להכין תוכניות מגירה למקרה שאיחוד מדיני יתרחש? הרי די ברור שהצ'ופרים הגדולים ביותר שישראל יכולה לתת לפלסטינים קשורה לציפיות שלהם ליהנות מהרמה הכלכלית של ישראל ומכאן גם מרמת התשתיות שישראל יכולה לספק לה. בהנחה שיתרחש איחוד מהר מאוד הוא יכול להיכשל אם האזרח הפלסטיני לא ירגיש שינוי ברמת החיים ושינוי כזה תלוי גם ברמת התשתיות הציבוריות. אם היום סטודנטים פלסטינים בוחרים ללמוד בירדן ובמדינות אחרות בעתיד הם יצפו ליותר אפשרויות ללמוד גם בארץ ואם היום הם טסים לחו"ל דרך ירדן הם ירצו לטוס גם דרך ישראל או הגדה עצמה. ואם היום הם צריכים לסמוך על בתי חולים בישראל וירדן הם יצפו לרפואה באותה רמה גם בשכם ורמאללה וכך הלאה.

אז מה לעשות? לתכנן לבד ולשמור במגירה למקרה ש..? להתערב בתוכניות העצמאיות של הרשות שלא יסתרו אינטרסים משותפים בהווה או בעתיד? לסייע לרשות לגייס כסף לפיתוח גם ממקורות מערביים ולא רק ממדינות ערב?
 
כנראה שלא הסתובבת הרבה ביו"ש בשנים האחרונות

יש הרבה מאד פרויקטים קטנים במימון של מדינות המערב - ארה"ב, אירופה, יפן וכו', ולעיתים תוך פגיעה ישירה באינטרסים ישראליים (פיתוח תשתיות בשטחי C בלי הסכמת ישראל).

לעניות דעתי, הבעיה של הרש"פ אינה בגיוס תקציבים לפיתוח אלא בניהול, מחד, ובכך שפריסת שטחי C/התנחלויות, לא מאפשרת לבצע פרויקטים תשתיתיים שונים (ע"ע כביש רמאללה - רוואבי).

לישראל יש כמה וכמה תוכניות מגירה, מתקני התפלה שנועדו לשרת גם את צרכי המים של הפלסטינים, אזורי תעשייה בקו התפר מתוך חשיבה על שיתוף פעולה עם הפלסטינים, אספקת חשמל וכדומה.

אגב, הדוגמא של הקצאת שטחים לשגרירויות מיותרת לחלוטין בעיניי. יש מדינות שמחזיקות קונסוליות או נכסים אחרים בירושלים, ויכולות להפוך אותן לשגרירויות. מדינות שלא רואות את הנולד, בשם סירובן המתמשך להכיר בירושלים כבירת ישראל - שישלמו בעתיד מיליארדים על רכישת קרקעות פרטיות בירושלים להקמת שגרירות. אנחנו לא צריכים לעשות טובה למדינות שכיום מסרבות להכיר בירושלים כבירת ישראל, אבל בשביל הפלסטינים "עד חצי המלכות" מבחינתן.
 
אולי גם זאת בעיה כשמדובר על תשתיות משותפות..

אני מודה שלא דייקתי אבל לא הפתעת אותי אני זוכר את הדיווחים על נסיונות להקמת מתקני התפלה משותפים לשפכים, על היחסים הטובים יחסית בין מועצת הגלבוע לג'נין והגבול הפתוח יחסית לתנועה בין ירושלים לגדה שבלט בעיד אל פיטר כשאלפי פלסטינים ביקרו בירושלים וגם באזורים אחרים בארץ ואת ההצעה היפנית לממן הקמת שדה תעופה בבקעת ים המלח ליד יריחו וגם את הדיווח על בעיות אישור הכביש בין רמאללה לראוובי ודיווחים אחרים.

בכל זאת אולי תוכניות לתשתיות צריכות להתבסס בשלב הזה על יכולת תפעול ושימוש עצמאי פלסטיני כמו תחנות כוח בגדה ולא הספקת חשמל מישראל או מתקני התפלה נפרדים לערים הערביות ולא בשיתוף פעולה עם התנחלויות.. מה שקורה בינתיים אלו תוכניות שיוצרות תחושה שישראל מנסה לתת לגיטימיות להתנחלות או החזקת השטחים דרך הפרוייקטים המשותפים או לנצל את הפועלים הפלסטינים במפעלים בבעלות ישראלית וזאת הסיבה לריבוי הכשלונות והכשלת הפרוייקטים בגלל התנגדות פלסטינית. במצב הנוכחי מעבר לביטחון אין לפלסטינים רצון לתשתיות משותפות. לכן מעבר לניסיון ליצור אזורי פעילות משותפים בינתיים צריך ליצור אזורים נפרדים דבר שבעצם גם רלוונטי במקרה שהאיחוד המדיני יהיה רופף יחסית יהיה חבל לסבך אותו באמצעות תשתיות משותפות שיצרו חיכוכים ובמילים אחרות כדאי בינתיים לאפשר תכנון כבישים נפרדים בין ערי הגדה שלא ישותפו עם הכבישים להתנחלויות, תחנות כוח נפרדות, אזורי תעשייה נפרדים, בתי חולים, אוניברסיטאות וכולי ומצד שני לספק תשתיות משותפות כמו למשל צנרת גז ישראלי שתגיע לגדה, חיבור מעברי גבול פלסטיניים (שבמקרה איחוד מדיני יבוטלו) לתשתיות תחבורה ישראליות מצד אחד ולרשתות תחבורה פלסטינית מצד שני כלומר לא רק מעבר לייצוא סחורות או רגלי אלא גם מעבר שמאפשר נגיד להגיע ברכבת משכם לחברון ומשם דרך תחנת גבול (והחלפת רכבת בהווה או רכבת ישירה במקרה של איחוד מדיני) ישירות לרהט או באר שבע.

ואגב אני לא מכחיש שאני מירושלים ולא מסתובב הרבה בשומרון או נוסע לחברון אבל כירושלמי אני גם מבין שיהיו סוגיות עירוניות במקרה שבמסגרת פדרציה יצטרכו להקים כנסת פלסטינית במזרח העיר ושיש שאלה רצינית על הקצאת שטחים לשגרירויות (למרות שאני מניח שנגיד שגרירויות ערביות עתידיות יעדיפו להתיישב אולי ברמאללה או בית לחם ולא בירושלים עצמה) למרות שיש גם פתרונות מסויימים כמו למשל עתודת הקרקע בין ירושלים למעלה אדומים שקרובה יחסית גם לרמאללה ובית לחם ולכן יכולה להתאים להקמת רובע שגרירויות חדש למשל ומצד שני איחוד מדיני יורגש בירושלים הרבה יותר מחיפה או תל אביב שגם אם יחוברו בקווי רכבת או כבישים מהירים לגדה עדין נמצאים במרחק נסיעה בעוד ירושלים תצטרך להפוך למטרופולין דו לאומי אמיתי עם בית לחם ורמאללה כולל למשל קווי רכבת קלה משותפים או הארכת הקו המהיר לתל אביב שיגיע גם למזרח ירושלים ורמאללה.

ובסופו של דבר צריך להזכיר שאין לדעת מה יקרה ומתי. כרגע השלטון בגדה קצת חלש ונכון לעכשיו אפילו סובל ממחאה אזרחית על קשיי המחייה אבל כרגע עדיין אין דרישה מהציבור הרחב להתאחד עם ישראל במקום להפסיק לשאוף למדינה עצמאית. יותר מזה נראה שרבים מאמינים שיש יותר סיכוי למהפכה בגדה ועליית חמאס גם שם מאשר לאיחוד. מצד שני אף פעם לא מזיק להיות מעורב כשאפשר בתכנון או לפחות לתכנן תוכניות מגרה לפחות בפרמטרים חשובים כמו תשתיות מים וביוב חשמל טלפון אינטרנט כבישים ואפילו רכבות לצד תוכניות מגירה אחרות שאינם קשורים לתשתיות ולכן חבל לדבר עליהם הרבה ובכל זאת יש להזכיר שכמעט לכל משרד ממשלה יהיה צורך לגבש תוכניות משלו (למשל רווחה: לשכת עבודה, אבטלה ופנסיות וביטוח לאומי פלסטיני, חינוך: קביעת תוכניות לימודים מפוקחות, תשתיות בתי ספר, פיקוח אקדמי לאוניברסיטאות ועוד, חוץ: התדברות עם מדינות ערב, אוצר: גיוס הון לכל עלויות הפיתוח ותקצוב הפעילות וכך הלאה). חוץ מזה במסגרת הפיתוח גם משרד השיכון צריך להכין תוכניות התיישבות לצד פיתוח תשתיות, המשרד להגנת הטבע יצטרך להיערך במהירות לגבש תוכניות לאישור פארקים ושמורות טבע למניעת הבינוי בהם ועוד...כדי להיערך לאפשרות של איחוד גם עוד 10 שנים עדיין כדאי היה להכין תוכניות מראש כי אנחנו עדיין לא בעלי אותה יכולת של גרמניה לאחד בהצלחה יחסית את המדינה המחולקת והחיכוך בינינו יותר דומה למדינות שבטיות באפריקה או יוגסלביה מאשר לאיחוד שקט יחסית כמו אנגליה וסקוטלנד, הואלונים והפלמים בבלגיה ואפילו לאיחוד השקט יחסי שצפוי להיות אם קפריסין תאוחד.
 

Vanzetti

New member
תסתכל על לבנון - זה התסריט הטוב ביותר

מלחמת אזרחים בין-עדתית זה מה שיקרה פה. תשכח תהתשתיות.
 

3718

Member
בדיוק. התשתית החשובה היא גדר.

התלג לנפש בישראל הוא מעל 30 אלף דולר לשנה, בגדה המערבית זה בסביבות 2000 דולר. אין שום אפשרות אמיתית לפדרציה\קונפדרציה בין משקים כאלו, כי זה ידרוש מיסוי עצום על המשק המתקדם כדי לקדם את המשק המפגר, ואין שום סיכוי שהישראלים יסכימו למאמץ לאומי כזה (של נתינת כל חסכונותיהם כדי לקדם את הפלסתינים).
נעשה מאמץ דומה בשנות ה 90 עם מערב ומזרח גרמניה (אגב, גם גרמניה היא פדרציה), וגם שם היה מרמור רב במערב גרמניה, אפילו כאשר זה אותו העם. פה אנו מדברים על עמים שונים עם משקעי איבה של דורות.
בהחלט יתכן שתוף תשתיות של חבור רשתות חשמל או מתקני התפלה, אך זה שונה לחלוטין מהמונחים "פדרציה" או "קונפדרציה".
 

Vanzetti

New member
הפרש תלג זו הקטנה מהבעיות שיהיו

תחשוב על כל הצאצאים של "הפליטים" שירצו את הבית שלך כי הוא עומד על אדמה שלהם כביכול.
 
נכון שאיחוד מדיני גם כקונפדרציה יכול להיכשל..

אבל בכל זאת תגעו בזה לא בתור סוגיה פוליטית אלא מבחינת נקודה צרה של ייתכן או לא ייתכן. לפני כמה מן היה בפורום דיון על יכולת של ישראל לארח אולימפיאדה בתל אביב ופה מדובר על פרוייקט מורכב בהרבה לבלוע אוכלוסיה בסדר גודל של 30% עד 40% מהאוכלוסיה בארץ ועתודת קרקע של יותר מ20% משטח הארץ (וקחו בחשבון שבמקרה איחוד לאומי אפשר מבחינה מנהלית להוסיף אליה גם את היישובים הערבים במשולש ומזרחית לשרון שגם הם לא הכי מצטיינים בתשתיות או בהשתלבות מלאה עם האוכלסיה היהודית). ברור שיש שאלות מדיניות וכלכליות כבדות (לדוגמא נפילת תמ"ג בעשרות אחוזים ועלויות כבדות למימון פיתוח התשתיות בהתלוואות או תרומות או השקעות זרות) אבל מצד שני יש גם פוטנציאל לחוות צמיחה שנתית רצינית בסדר גודל של אפילו 10 אחוז בשנה למשך עשור, צמיחה רצינית בתשתיות, גיוס השקעות לא רק ממדינות המערב או המזרח הרחוק אלא גם מהמדינות הערביות, הורדת סעיפים בתקציב הביטחון לטובת סבסוד אחרים, פתיחה מחדש של שוק העבודה בישראל לפועלים פלסטינים בקנה מידה רחב ועוד. מצד שני ברור שהשקעות בגדה יבואו על חשבון השקעות אחרות למשל יהיה דחוף יותר לשדרג את בתי החולים בגדה מאשר בפריפריה או לסלול כבישים ומסילות רכבת בגדה ולא בפריפריה וכך הלאה.

בכל מקרה גם אם יישמר בכוח הפרדה מבחינה מנהלית בין האזור הערבי של המדינה הדו לאומית למדינה היהודית כולל הגבלת תנועה בין הצדדים, עדיין יהיה צורך להשקיע בצרה רצינית בתשתיות בגדה ואם כבר מרחיבים עדיין תתעורר שאלה של העברת סמכויות על קרקעות ותהיה שאלה אם תהיה התכנסות לגושי התתיישבות הגדולים או להשאיר את ההתנחלויות כשבתמורה ירגישו תושבי הגדה חופשיים לפלוש לנגב כמו הבדואים ועוד שאלות רבות.

ועדיין נותרות השאלות איזה תשתיות ישראל צריכה לדאוג לבנות בפועל בגדה כבר היום אפילו בלי סיוע פלסטיני (למשל כבישים מהירים בין הערים הערביות שלא יכללו חיבור לכבישים שמובילים להתנחלויות ואפילו מסילות רכבת)? איזה תשתיות לתכנן בשיתוף פעולה פלסטיני (למשל תחנות כוח, הספקת מים, התפלת ביוב)? איזה תשתיות לתכנן לבד ולשמור במגירה למקרה שאיחוד יתרחש ויצריך תשתיות ציבוריות נוספות וגם חיבור משופר בין התשתיות הפלסטיניות לישראל ואולי גם לירדן או לרצועת עזה? תוכניות לגיוסי כספים גם לבניית תשתיות מעבר לעלות השוטפת ועוד. זה לא סוד שהמדינה שלנו לא אוהבת לתכנן יותר מידיי בטח לא כשזה נוגע לענייני תשתיות ופיתוח ובינתיים ספק גם אם ישראל גיבשה תוכניות מבחינה מנהלית, בטחונית, מידינית וכולי למקרה שהלחץ ידרוש ממנה לאחד בפועל בין המדינות.
 

bangy1

New member
בעוד כעשור או לפני כן לא תהיה רשות פלשתינית

הרשות הפלשתינית היא פיקציה,
היא יצור מדיני שקיים רק בגלל הנשמה מלאכותית של מדינות שונות שאהבת ישראל די רחוקה מהן,
לכן אותן מדינות מנסות לבצע איחוד בין ישראל לפלשתינים,
כי הן מבינות שרשות תקרוס בקרוב או קצת יותר מאוחר,

ואף מילה על פוליטיקה.......
 
כמה שנים אתה קוצב למדינת ישראל

אם יקרה האסון הנורא והמדינה תהפוך לדו-לאומית מהים ועד הנהר - חלומם ופעילותם של קובעי המדיניות דהיום.
רק פתרון של שתי מדינות תבטיח את עתידה של מדינת ישראל.
 

bangy1

New member
הרבה שנים אם נתעקש

היום ברור לכולם שאוסלו היה שקר פלשתיני שבו הם רימו את כל העולם חוץ מאת הימין הישראלי, גם ההיסטוריון בני מוריס השמאלן אומר את זה,
הפתרון הוא אחד,
אוטונומיה זמנית בשלטון צה"ל,
זה היה טוב מאוד, והחזיק עשרות שנים, ואין סיבה שזה לא יחזיק עוד כמה עשרות שנים.

אנחנו היום חיים על זמן שאול עד שחמאס ישתלט באמצעים דמוקרטיים על הרשות, ואז?
לכך יש פתרון אחד, יעיל ויש לנו בו הרבה ניסיון מוצלח.
 

yairp4

Active member
קשה עד בלתי אפשרי

כמובן שמבחינה מדינית הסיכוי לאיחוד מלא הוא אפסי וסיכויי ההצלחה שלו עוד יותר אפסיים. כמו שנכתב מעליי, רוב הסיכויים שאיחוד כזה יסתיים במלחמת אזרחים נוסח לבנון ששני הצדדים יצאו מופסדים ממנה.

אבל לעניין התיאורטי - אם ישראל הייתה מעוניינת בסיפוח השטחים ואיחוד מדיני, שבהכרח ידרוש השוואה או לכל הפחות קירוב רמת החיים של הפלשתינים לרמת החיים הישראלית, היא הייתה צריכה להתחיל לעבוד בכיוון הזה לפני 40 שנה, כשהפער עוד היה קטן בהרבה. כיום הפער הוא עצום ובמקרה הטוב ביותר יקח עשורים לסגור אותו, ולכן רוב הסיכויים שאיחוד כזה יכשל מבחינה כלכלית (שוב, בלי התייחסות למתחים המדיניים והדתיים). אם תיקח דוגמא מאיחוד גרמניה, שם הפערים היו קטנים בהרבה מהמצב כאן, האוכלוסייה הטרוגנית ומערב גרמניה עשירה בהרבה מישראל, ועדיין אחרי יותר מ20 שנה והשקעות עצומות רמת החיים במזרח נמוכה יחסית למערב.

יש הרבה מאוד שאפשר לעשות כדי לשפר את רמת החיים של האוכלוסיה הפלשתינית. יש תשתיות משותפות שאפשר לשפר כמו כביש 60, מערכות מים וטיהור שפכים ורשת החשמל, וכן תשתיות נפרדות כמו בתי חולים, בתי ספר, אוניברסיטאות וכו'. כמו כן בשנים האחרונות בוצעה השקעה די רצינית בפיתוח כבישים ללא מחסומים לאוכלוסיה הפלשתינית (גם אם לא מספיק). אבל כל ניסיון לבצע את השיפורים האלה דרך איחוד מדיני נועדו מראש לכישלון, לדעתי.

אגב, לדעתי הצעד הראשון שמדינת ישראל הייתה צריכה לעשות אחרי מלחמת ששת הימים, ובסופו של דבר תצטרך לעשות כדי להתחיל לשפר את רמת החיים של הפלסטינים הוא לפרק את מחנות הפליטים ולשכן את התושבים בדיור נורמלי. אני יודע שמדובר על פנטזיה ושעצם קיומם של המחנות האלה הוא אינטרס פוליטי, אבל העובדה שהמחנות האלה עדיין קיימים עד היום זו בושה וחרפה וזילות המונח "פליטים".
 

megashock

New member
אבל כל פרויקט בשטחים ישר מוקצה

כל פרויקט שישראל מבצעת בשטחים, גם אם הוא לטובת הפלסטינים ישר מקבל גינויים, לדוגמה הרכבת הקלה בירושלים.
 

bangy1

New member
כך היה תמיד

אם תבדוק את תולדות הציונות, יתברר לך שכמעט כל דבר שעשינו זכה לגינויים,
לאורך למעלה ממאה שנה,

לא צריך לאהוב את העולם שרוב העולם התרבותי שלו היה שותף לרצח ששה מיליון יהודים, ומי שלא היה שותף לרצח, לא היה מוכן לנקוף אצבע על מנת להציל בקלות מאות אלפי יהודים ואולי מיליונים,

כל עוד הציבור הציוני בארץ מוכן לפעול למענה, המדינה תשגשג, והעולם יכעס כרגיל, לא צריך להתרגש מזה.
 

yairp4

Active member
לעצרנו זאת המציאות

 

oschlick

New member
סיפוח הגדה המערבית לישראל הוא לא רק סוף

הרוב היהודי במדינה אלא גם חורבן כלכלי. עדיף לזרז את פינוי ההתנחלויות מאשר את התרחבותן למען הרוב היהודי ולמען הצמיחה הכלכלית. גם אם פינוי ההתנחלויות יעלה כסף, התשלום העתידי גבוה פי עשרות מונים
 
אולי כדי לפתח את הגדה צריך לפתח את המשולש..

סך הכל אם במקרה איחוד נוכל להעביר את יישובי המשולש לאחריות מנהלית של השלטון האוטונמי בגדה אולי לפני שנחשוב מה צריך לפתח בגדה כדאי לנסות להקדים לפתח את היישובים הערבים בישראל קרוב ככל האפשר לרמת התל"ג בערים הישראליות. המטרה היא קודם לנסות לשדרג את היישובים שכבר באחריותנו ושבמקרה שינוי אוטונומי יוכלו להקפיץ כלפי מעלה את התל"ג באוטונומיה הערבית-פלטינית-ישראלית. בנוסף לכך אפשר למנוע אולי חיכוכים שגורמים הספקת תשתיות ישראליות אם למשל אזור התעשייה יהיה של רשות ערבית ישראלית או שתחנת הכוח שתספק חשמל לגדה תהיה בעיר ערבית ישראלית ואפילו מרכז לטיהור שפכים שימוקם בעיר ערבית ישראלית ולא בהתנחלות. סך הכל בית חולים מוצלח באום אל פחם (די קרוב לג'נין) או קלנסוואה (קרוב לטול כרם) או רהט (קרוב לחברון) או מזרח ירושלים (קרוב לרמאללה ובית לחם) וכנ"ל מכללות ערביות-ישראליות, אוניברסיטאות וכולי יוכלו לשמש בהווה אוכלוסיה מקומית ערבית ישראלית ובמקרה איחוד להתרחב כדי לשרת גם אוכלסיה פלסטינית או לפתוח קמפוסים בערי הגדה (תארו לעצמכם רשת קניונים ערבית ישרלאית שתתרחב לגדה, או בנק, חברת סלולר, רשת בתי חולים סטייל אסותא ועוד). על פי הערכות במשולש יש כשלוש מאות אלף תושבים ואולי עד חצי מיליון עם מזרח ירושלים ואזורים אחרים כמו רהט ויישובי הבדואים בנגב בעוד ברשות יש עד 3 מיליון תושבים. אז קודם צריך לשדרג דרך הערים הישראליות ולתרגל אצלם ענייני חינוך, תשתיות, משטרה ועוד ולהפיק לקחים לקראת השקעות עתידיות בגדה. ובלי קשר ישיר אני מאמין שאם ישראל תאוחד עם הרשות יהיה לישראל הרבה יותר נוח לשלוח למשל למדינות ערב דיפלומטים ערביים-ישראליים ולא יוצאי פלסטין.

חוץ מזה שיש כמובן גם הפקת לקחים שישראל יכולה ללמוד מניסיון אישי. בניית שדה תעופה מוצלח במגידו נבטים ואפילו זה בתמנע יאפשר תרגול לקראת הקמת שדה אחר בגדה. בעיות שהתגלו לקראת סלילת הרכבת לירושלים ילמדו על עלויות סלילת רכבות בהרי יהודה ושומרון.

ואגב הקטע של מחנות פליטים זה בעיני סתם שם מיושן ומושג מכובס לערים או שכונות לכל דבר. זה יותר דומה בעיניי למושג מקום המדינה של "עיירות-פיתוח" מאשר למוסג האוהלים והצריפים של "מחנות העולים" שנועדו להיות זמניים. ברור שגם היום יש בישראל פריפריה מוזנחת אבל השימוש במושג עיירת פיתוח כבר לא מדויק ולכן גם למחנות הפליטים צריך להתייחס כיישובים ולא כמחנות.
 
להערכתי כמעט אף אחד לא מעוניין בהצעות מסוג זה

הערבים בוואדי ערה בוודאי שלא מוכנים לשמוע על העברתם לשליטת הרש"פ (והם יודעים למה), ובטח שאין לממשלה אינטרס בהשקעות שיוצרות מדינה דו לאומית דה פקטו.

יתרה מכך, בגלל צורתו הגיאוגרפית של מרחב "המשולש", אין בו כמעט מקום לפיתוח תשתיות ייעודיות. יש גם תשתיות לאומיות ישראליות שעוברות בשטח הזה, ושלמדינה אין אינטרס להעביר לאחריות הפלסטינים (כביש 6, מוביל המים הארצי, קו מתח עליון).

תוסיף לכך שלכל אורך "המשולש" יש רק יישוב אחד שהגיע לממדי עיר (אום אל-פאחם). כל השאר פשוט נעדרים מסה קריטית של אוכלוסייה כדי לפתוח בהם מוסד מטרופוליני גדול (הגם שיש מכללה איסלאמית בבקה אל ע'רביה, זה לא מוסד גדול במיוחד).

ההנחה הדיפלומטית היא בהחלט "חלומות באספמיא". בוא נאמר, שאם יהיה איחוד כזה, במקרה הטוב ביותר נהיה מיעוט לאומי והרוב המוסלמי הוא שישלח את הדיפלומטים שלו...
 
למעלה