מה יש ביני לבינו, שלא יכול להיות בי
יצא לכם לתהות פעם על טיב הקשר שלכם עם בני הזוג? האם חשבתם פעם מה הוא/היא מוצא/ת בי? מה כל כך מיוחד בי? למה אני? אלו הן שאלות שמצביעות על חוסר ביטחון במערכת היחסים וזה יכול לערער אותה... שיר שכתבתי בגיל ה"טיפש-עשרה" מביא אותי לחשוב על השאלות האלו ברצינות, אולם התוצאות הן פחות טראגיות מאשר בשיר , אך עדיין לא מבוטלות. "כשאוהבים לא מסתכלים על איך שנראים" כשניפגשנו היית יפה כל כך שלא העזתי להסתכל לך בעיניים, העור של גופך היה כה רך, שכשנגעתי היה נמס לי בידיים. אהבת אותי אני לא יודע למה , בגלל הכיעור שלי או מפני שרחמת, בבוקר כשאת היית קמה כל הזמן אותי האשמת, בזה שאוהבת אותי ולא רוצה לאהוב, והיחס שאת מקבלת ממני גורם לליבך לכאוב. אהבתי אותך , אבל פחדתי שתהיי שלי, עם יופייך האגדי את לא התאמת לי. וזו הסיבה שהתייחסתי כך, רציתי שתשכחי אותי לעד. כשאמרתי זאת עור על פנייך נהיה לח וגופך רעד. יצאת מהבית כשאת בוכה, ופתאום נשמעה צעקה. את שכבת על הכביש לא נשמת ולא זזת, ורק משפט אחד להגיד את העזת. " אהבתי אותך ולא משנה איך היית, ועכשיו אני לא אהיה שלך קיבלת את מה שרצית" ורק עכשיו הבנתי שכשאוהבים, לא מסתכלים על איך שנראים מבחוץ , אלא מה מרגישים מבפנים. (להזכירכם השיר נכתב בגיל העשרה) אבל הוא מביא אותי למחשבה, האם באמת המראה החיצוני הוא שולי?אם כן, מה הסיבה לרוב הבגידות, אופי חרא? לא נראה לי. אז מה באמת יש ביני לבינו, שלא יכול להיות בינו לבינה?... ועןד משפט מ"סיפור אהבה", in love there is no need to say i´m sorry אבל זה כבר לפעם הבאה
יצא לכם לתהות פעם על טיב הקשר שלכם עם בני הזוג? האם חשבתם פעם מה הוא/היא מוצא/ת בי? מה כל כך מיוחד בי? למה אני? אלו הן שאלות שמצביעות על חוסר ביטחון במערכת היחסים וזה יכול לערער אותה... שיר שכתבתי בגיל ה"טיפש-עשרה" מביא אותי לחשוב על השאלות האלו ברצינות, אולם התוצאות הן פחות טראגיות מאשר בשיר , אך עדיין לא מבוטלות. "כשאוהבים לא מסתכלים על איך שנראים" כשניפגשנו היית יפה כל כך שלא העזתי להסתכל לך בעיניים, העור של גופך היה כה רך, שכשנגעתי היה נמס לי בידיים. אהבת אותי אני לא יודע למה , בגלל הכיעור שלי או מפני שרחמת, בבוקר כשאת היית קמה כל הזמן אותי האשמת, בזה שאוהבת אותי ולא רוצה לאהוב, והיחס שאת מקבלת ממני גורם לליבך לכאוב. אהבתי אותך , אבל פחדתי שתהיי שלי, עם יופייך האגדי את לא התאמת לי. וזו הסיבה שהתייחסתי כך, רציתי שתשכחי אותי לעד. כשאמרתי זאת עור על פנייך נהיה לח וגופך רעד. יצאת מהבית כשאת בוכה, ופתאום נשמעה צעקה. את שכבת על הכביש לא נשמת ולא זזת, ורק משפט אחד להגיד את העזת. " אהבתי אותך ולא משנה איך היית, ועכשיו אני לא אהיה שלך קיבלת את מה שרצית" ורק עכשיו הבנתי שכשאוהבים, לא מסתכלים על איך שנראים מבחוץ , אלא מה מרגישים מבפנים. (להזכירכם השיר נכתב בגיל העשרה) אבל הוא מביא אותי למחשבה, האם באמת המראה החיצוני הוא שולי?אם כן, מה הסיבה לרוב הבגידות, אופי חרא? לא נראה לי. אז מה באמת יש ביני לבינו, שלא יכול להיות בינו לבינה?... ועןד משפט מ"סיפור אהבה", in love there is no need to say i´m sorry אבל זה כבר לפעם הבאה