אור יקר
אצה יודע, כולנו באיזו שהיא צורה סוחבים איתנו את שק העבר הזה על הגב שלנו ומנסים לחפש דרכים להיפטר מן השק המעיב הזה בכדי שנוכל להמשיך הלאה בחינו, להרגיש את ההקלה הזו. אני חושבת שמתוך האמונה החזקה שלך בה' אתה יכול בעצם בעזרתו להיפטר מן השק הזה. ואיך עושים זאת? ה' הרי נתן לנו תקוה ועתיד, ויש לו רק מחשבות טובות כלפינו (ירמיהו כ"ט) Jer 29:11 כי אנכי ידעתי את־המחשׁבת אשׁר אנכי חשׁב עליכם נאם־יהוה מחשׁבות שׁלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה׃ Jer 29:12 וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושׁמעתי אליכם׃ Jer 29:13 ובקשׁתם אתי ומצאתם כי תדרשׁני בכל־לבבכם׃ ה' במפורש אומר לנו כי הוא רוצה לתת לנו אחרית ותקוה. שני אלה קשורים לחיינו העכשויים והעתידים, לא לחיי העבר שלנו. העבר שלנו הוא המכשול הקיר, החיץ שמונע מבעדנו לחיות את חיינו ולהנות מהם. העבר מזכיר לנו אץ הטעויות שעשינו, את הכאבים שחווינו, את הטרגדיות שעברו עלינו, את הסבל שעבר עלינו, ואנחנו במוחנו טוחנים את כל אלה בלי סוף בנסיון להבין מדוע זה קרה לנו. אי אפשר תמיד להבין מדוע עוברים עלינו קשיים שלפעמים אין לנו שום קשר אליהם, אבל אנחנו חיבים לחפש את הקשר ומאמינים שלבטח התנהגנו שלא כשורה ולכן הסבל הזה. זוהי אשליה שמונעת מאיתנו את הקשר והחיבור עם ה'. שים לב שאנחנו בחיינו דנים ודשים את הסבל שבעברנו ופחות מדברים על השמחה שיהת לנו בעבר. מדוע? מדוע אנחנו לא מרפים מן הכאב הזה ובוחרים לסחוב אותו איתנו לכל מקום אליו נלך ובכל מערכת יחסים אוה נבנה. נבחר לזכור ולא לשכוח, נבחר לתת לכאב הזה מקום נכבד בחיינו כי חלק מאיתנו. לא! הכאב של העבר הוא לא חלק מאיתנו. כן, הוא קרה, כן זה כאב, כן, סבלנו, אבל אם נמשיך לחפור בפצעים האלה הם לעולם לא יגלידו ותמיד יכאיבו מחדש. למה אנחנו בוחרים להכאיב לעצמנו במודע? לה/ ישנה תקוה ואחרית עבורנו בני האדם, ועלינו להסתכל קדימה ולחשוב מחשבות חיוביות כלפי עצמנו ואחרים. כן, קיים רוע, כן, קיים רשע, וקנאה, ושנאה, אבל אנחנו לא חייבים להכניס אותם לחיינו. נלחמים בהם באהבה שה' חננן אותנו בה. המלחמה הטובה ביותר בשנאה ובקנאה ובטינה היא האהבה. לאהוב גם את השונאים אותך וגם את אלה שעשו לך רע בחיים, ולהתפלל עבורם שה' יפתח את ליבם וגם הם יוכלו לחוות את האהבה שיש לו להעניק להם. הרי אותם אלה ששונאים או מכאיבים לאחרים, עושים זאת משום שאלה הכלים שהם רכשו בחייהם. משום שלא חוו אהבה אמיתית בחייהם והדרך בה הם למדו לשרוד בבריאה הזו היא במלחמות הישרדות כוחניות, בדחיה, בגרימת כאב לאחר בכדי שהם לא יכאבו. ולכן צריך להתפלל עבורם שגם הם יזכו באהבה. וה' כבר עושה את שלו בחייהם. אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתוכל להתמודד עם הכאב הזה מן העבר ולשים אותו בצד ולאמר לו "כן, כאב לי, אבל אני לא אתן לך להכאיב לו יותר" אני זורק מעליי את השק הזה, המשא הכבד הזה, ומרגיש קליל ויכול לרוץ כאיל על פלגי מים. שנה נהדרת לך
