מה כותבים לילד הנוסע לפולין?

[השוטה על הגבעה]

מה כותבים לילד הנוסע לפולין?

הבן שלי נוסע לפולין במסגרת ביה"ס ביקשו ממני לכתוב לו מכתב שימסר לו במהלך הסיור מה כותב אב לבנו העובר סיור קשה שכזה (שניים כבר עברו סיור שכזה) יצאו לי רק שני משפטים תיהיה לי בריא ושתשמור על עצמך.

 

[בת יוסף]

עד כה למדת אהבה שם תראה שנאה מהי

רק תראה - אל תלמד. את זה הייתי כותבת לילדי שוש בת יוסף

 

[נגה כוכבית]

הייתי שמחה לו אימי היתה כותבת לי:

"תהיי בריאה ותשמרי על עצמך". לא עבורה. כל חיי הייתי עבד לשלומה, על קברה נאנחתי אנחת רווחה: "הצלחתי, לא מתתי לפניה". הייתי שמחה להשתחרר מהעול, להתחיל להיות של עצמי. עבור עצמי. לא יודעת אם עזרתי במשהו. הילדים שלי צעירים יותר. אבל זה מה שעלה לי למקרא שני המשפטים שלך. כמעט חתמתי ב"שלך". אך לא. מיכל סתם.

 

[בת יוסף]

מאמר מקיף על משלחות נוער לפולין

ליהודית - כדאי לצרף לקישורים בקטגוריה המתאימה. מקווה שאצליח בהעברת הלינק הנה:

 

[EYהודית]

תודה, הוספתי../images/Emo24.gif

 

[yaak]

שגוי היה, נשאר, ותמיד ישאר, גוי.

 

[EYהודית]

אני רק הייתי שולחת לו חיבוק

והייתי אומרת לו שאני כל הזמן איתו במחשבות.

 

[tiyah]

על דעת עיני שראו את השכול...

נדר. א. שלונסקי על דעת עיני שראו את השכול ועמסו זעקות על לבי השחוח, על דעת רחמי שהורוני למחל עד באו ימים שאימו מלסלח, נדרתי הנדר: לזכר את הכל, לזכר - ודבר לא לשבח. דבר לא לשכח - עד דור עשירי, עד שך עלבוני, עד כלם, עד כלהם עדי יכלו כל שבטי מוסרי, קונם אם לריק יעבר ליל הזעם, קונם אם לבקר אחזר לסורי ומאום לא אלמד גם הפעם.

 

[tiyah]

ואולי אומרת לילד...

אם יש לאדם איזה "למה" שלמענו הוא חי - הוא יכול לשאת כל "איך".

 

[קורנית]

גם אצלי נסעו שניים

שניהם הצעיר היה בדכאו, במסגרת איזה משלחת נוער הבכור עשה את כל המסע לפולין, ואצלנו בבית הספר זה מסע ארוך, עם המון הכנה מראש, ועם עד, ועם הדרכה ממש טובה לשניהם כתבתי בדם לבי לא מוצאת כרגע את המכתבים... אבל הם הבטיחו ששמרו אותם כתבתי על המקום הרע ביותר בעולם, שם הם מבקרים ועל זה שנורא קל לאבד צלם אנוש... דוקא למי שנמצא בחוץ, לא לקורבן ועל זה שאני מקווה שלהם זה לא יקרה בחיים מהבכור, שהלך על האפר של סבי וסבתותי ודודי ודודותי... ביקשתי לומר קדיש בקול רם, למרות שאנחנו משפחה מאד לא דתית הוא עשה זאת, גם עכשיו, כשרק כותבת על זה, אני דומעת

 

[א ת י 10]

דברים שכתבתי לבתי

כשעמדה בתי לצאת למסע בפולין ונתבקשתי לכתוב את המכתב, חשבתי שזו יוזמה מקומית של המורה האחראית על המשלחת מטעם ביה"ס שבו למדה בתי. אני מבינה עכשיו שעניין המכתב, הנכתב ע"י ההורים, נמסר לאחראי על המשלחת ונמסר לתלמידים כעבור למעלה ממחצית הדרך, לאחר שראו את המראות והריחו את הריחות - נעשה מנהג מקובל. אינני מוצאת כרגע את המכתב. אני יודעת שבתי שמרה עליו ושמעתי גם הדים על הערב שבו חולקו המכתבים בין חברי המשלחת. אני כתבתי את המכתב בסערת נפש גדולה כשכולי דומעת. כתבתי על כך שאני יודעת שמכתב זה מגיע אליה לאחר שהיא כבר ראתה וחוותה והריחה את הזוועות. אני מכירה אותה, שהרי היא בתי האהובה והאחת והיחידה. חיזקתי אותה. נתתי למלותי לנחם ולרפא עד כמה שניתן. סיימתי בכך כי המצב היום שונה מאחר וקמה מדינת היהודים, שתפקידה בדיוק להבטיח שדברים מן הסוג הזה לא יישנו יותר לעולם, וכי הדור שלה צפוי שיקבל על עצמו את הפקת הלקחים, הסקת המסקנות, העברת לפיד הזיכרון ובעיקר שיקבל על עצמו לבנות כאן חברה טובה, חומלת וצודקת. אתם שואלים אותי האם הייתי כותבת כך גם היום? ממש לא יודעת...

 

[שירי ים]

לי בכלל עוד אין ילדים,

וגם אף פעם לא העזתי לנסוע עם משלחות הנוער האלו. אם הייתי נוסעת, אמא שלי בטח לא היתה ממש יודעת מה לכתוב. אולי היתה כותבת: "מקווה שאת בסדר..." וזהו. אם הייתי יכולה הייתי כותבת לעצמי או לילדה אחרת, שעכשיו בטח קשה לה מאוד. שהיא גיבורה שהצליחה לנסוע לשם. שאני אוהבת אותה. ושכולם בבית מחכים לה שתחזור.

 

[ישרון]

המסע לפולין

כן גם זה עוד על סדר יומי החודש,ב18 למרץ הם ממריאים ניראה לי בעוד נצח ואני אמור לכתוב את המכתב ,ואני דוחה אותו לרגע האחרון.

 

[1זהבה]

אני בטוחה שכן

אני בטוחה שהיית כותבת שוב את אותם המילים. אכן הקמנו מדינה. ואנו, היהודים, עם אופטימי מטבענו... אנחנו תמיד מתפללים לשינוי טוב יותר. ל ת ק ו ו ה חדשה כי הרי זה הבסיס להמשכיות שלנו. זהבה

 

[1זהבה]

לאתי

מה שכתבתי -----תגובה לדברייך.

 

[א ת י 10]

זהבה - כן הבנתי. תודה לך

עתיד טוב יותר? תמהתני...

 

[masorti]

שוב פוליטיקה?../images/Emo8.gif

 

[א ת י 10]

פוליטיקה??? - מציאות!!!!

 

[אוקספורד]

וואלה

משלמת את המחיר (אני מקווה שהינך אותה אתי...)

 

[masorti]

ואיך זה קשור לנושא הפורום?