שוב שלום../images/Emo39.gif
תודה על ההתענינות. אנחנו גרים בצפון בישוב קהילתי קטן ומחפשים חינוך דתי כך שבי"ס לא קונבנציונלי הוא לא אפשרות קלה (גם בגלל הצורך בהסעות, גם לבי"ס וגם אחה"צ כדי לפגוש חברים). למרות שאני עובדת בעבודה מעניינת ומתגמלת טוב יחסית, אני שוקלת לעזוב אותה לצורך העניין. יש לי עוד שני ילדים, אחד בגן ואחד בן שנה, ככה שתהיה פה גם תשובה שלי לצורך שאני מרגישה אצלם ליותר "שעות אמא". לגבי משהו שקראתי בפורום, נדמה לי מפי חגית, אני כן חושבת שאנחנו מלאי צלקות מכל מיני תקריות שליליות שקרו בימינו בבית הספר רק שלמדנו לא להתקל בהן ביום יום. קשה לי עם האמירה שבאה מכל הכיוונים על כך שמבחינה חברתית הילד מפסיד בבית, אני לא מכירה דרך להיות חברה טובה של יותר מ2-4 חברות בו זמנית ואותן אפשר לפגוש גם שלא דרך בית ספר. אז למה לכולם זה נראה כל כך משמעותי?