עם ההמראה אפשר היה להחזיק ברכס אם רק נצמדת אליו (כמובן ביתר זהירות והמנעות מקרבה לקן הצרעות). היו מספר מצנחים שממש לא נתנו להתקרב לתרמיקות והמלחמה על העילוי היתה קשה. ממש לקראת הנחיתה השתנו התנאים וגיא ואני עלינו חזרה בתרמיקות רחבות ל 700 מטר. אפשר היה לצאת אך הפוטנציאל לקרוס ארוך היה נמוך לכן החלטנו לוותר. היו גם מספר תרמולים עם ציפורים אך מה שבלט לחיוב הוא הטיסה הצמודה עם גיא בקשר ללא בעיות כלל, הזכיר לי נשכחות טיסות רבות שביצענו יחד תוך השתלבות מושלמת תמיד. למרות החלודה הרגשתי בטחון לטוס קרוב ולעיתים הרגשתי שיש מי ששומר עלי...