מה לא אתן כדי להבריא...

[Sigal H]

מה לא אתן כדי להבריא...

יש המעידים על עצמם שיעשו הכל כדי להבריא, הכל כדי לחזור למה שהיו לפני הכאבים.
מזדהים עם האמירה? בטח זה עבר לכם בראש בשלב זה או אחר של החיים עם כאב כרוני. וכאן אני שואלת -

האמירה "אעשה הכל כדי להבריא" מדברת אליכם?

מהם, אם בכלל, הדברים שפעם לא חשבתם שתעשו, ובסוף כן עשיתם או שהם כן קרו?

כמה רחוק אתם מוכנים להגיע ב-"לעשות הכל"?

מה, אם בכלל, אתם לא מוכנים לעשות?

כל הנ"ל השתנה עם הזמן? איך?


תכף אענה בעצמי, אבל לפני שתקראו את הגיגיי בבקשה חישבו על השאלות עם עצמכם וענו גם אתם.

ושיהיה לנו יום מחוייך

 

[Sigal H]

אני אתחיל

כפיצוי על החפירה

מחכה לכם בסוף חיוך בונוס מתוק מתוק.

האמירה "אעשה הכל כדי להבריא" מדברת אליכם?
לא. לדעתי זו אמירה די פשטנית, החיים מורכבים הרבה יותר.

מהם, אם בכלל, הדברים שפעם לא חשבתם שתעשו, ובסוף כן עשיתם או שהם כן קרו?
בהתחלה היה לי מאוד קשה לקבל שיש לי כסא גלגלים – שנים ברחתי מלהודות בצורך ורציתי להיפטר ממנו כמה שיותר מהר. מפה לשם הוא חוגג יומולדת 5 ועונה לשם החיבה "שרול" (או כפי שאחותי כותבת – "סרול”, כמו ר"ת של סיגל-רוצה-ללכת). כנ"ל לגבי כל עזרה פיזית שקיבלתי. בתחילה הרגשתי שזה מקטין אותי, לקח לי זמן רב להפנים שזה רק מפנה לי כוחות מהפעולות הפשוטות לעשות מה שבאמת חשוב לי.

כמה רחוק אתם מוכנים להגיע ב-"לעשות הכל"?
אחרי בחינה מדוקדקת של המצב והאפשרויות – אני מוכנה להתחבר לכל מכשיר, טיפול או תרופה, אפילו ניסיוניים, אם יש בהם צורך, הם הגיוניים, התועלת עולה על הסיכונים והם לא מסכנים את הסובבים. מה שלא עונה על הדרישות הללו – אין לו מקום אצלי. כמו כן, מצאתי שאני מוכנה להבליג על הכבוד ולפנות לאחרים לעזרה כספית או אחרת.

מה, אם בכלל, אתם לא מוכנים לעשות?
אני לא מוכנה להעמיד אף אחד על הכוונת במקומי, לא רוצה להיות אחראית לפגיעה באנשים (בין אם מוכרים לי או לא) רק כדי שאוכל אני לחיות ברווחה או בבריאות. לא אכריח אף אחד לעבור איתי את הגיהנום. ועד כמה שזה תלוי בי, לא אלך בלי לומר שלום.

כל הנ"ל השתנה עם הזמן? איך?
בשעתו, כשמילאתי את הטפסים של חוק החולה הנוטה למות סימנתי שאני רוצה לחיות כל עוד יש לי דרך כלשהי – אפילו במצמוץ – לתקשר עם הסביבה. מעבר לזה – עשיתי את שלי בעולם, הגיע הזמן להרפות. בזמן אמת, כשהמצב התדרדר והתדרדר, היה בי קול עיקש שדרש להישאר בחיים גם אז, כי הרפואה משתנה ומתפתחת ואולי לא רחוק היום בו ניתן יהיה להחזיר אותי למה שאנשים מכנים "חיים". ניסים כבר קרו לי, זה אפשרי. אני בעד המתת חסד כשצריך, ועם זאת – מסתבר – רוצה לחיות כל עוד אפשר ועוד קצת.


טוב, יצא קצת ארוך ומורבידי...
אם הגעתם עד כאן, קבלו

שיעשה לכם מתוק מתוק (או לפחות מצחיק

).

חופן חיוכים,
סיגל

 

[Sigal H]

נשמט לי קישור

https://www.youtube.com/watch?v=b3yh4yR7-F0
&nbsp
תהנו!

 

[ויויאן טאץווד]

לי דווקא הלינק עבד גם בפעם הראשונה

לא בטוחה שאי פעם ראיתי את הוידאו, זה בודאי המפגן הכי מגוחך של כוריאוגרפיה, גם במושגים של להקה צבאית. קורע.
&nbsp
ולו רק בגלל הכוריאוגרפיה הזו מחייב לעשות פארודיה.
https://www.youtube.com/watch?v=b3yh4yR7-F0
&nbsp

 

[Sigal H]

כן, זה היה הקישור שנשמט

קרועים לגמרי

 

[הסנפיר הכחול]

הכל

אני חושב שהשאלות הן "אכול כפי יכולתך" כל אחד וההכל שלו כל אחד/ת מקבל/ת את הדברים אחרת,
לדעתי השאלות הן הרבה יותר עמוקות מהשאלות שהצגת כאן יקירתי ואצל כל אח/ת נקודות הזמן הן שונות והעשייה בעבר ובהווה הן שונות לחלוטין.

 

[Sigal H]

כמובן

זה בדיוק העניין, כל אחד מקבל את הדברים אחרת, כל אחד נמצא במקום אחר בחייו ולכל אחד היסטוריה וסולם חשיבויות משלו. ובכל זאת, בהינתן שאנחנו נמצאים כרגע בנקודה הזו של הזמן, גם זה עשוי להיות מעניין ומחכים.
&nbsp
אבל אני מבינה שאלה שאלות בעייתיות. מי שרוצה מוזמן לענות, מי שלא - גם בסדר.
&nbsp
ואהבתי את ההגדרה "אכול כפי יכולתך"

 

[הסנפיר הכחול]

סיגל

לדעתי כל אחד היה רוצה לעשות ה"כל" ומנסה לשאוף לכך בכל דרך אפשרית
חשנן מגבלות כאלו ואחרןת שמונעות זאת אך השאיפה תמיד קיימת אחרת קוראים לזה ויתור, וכשמתחילים לוותר זה עניין של זמן עד שמתחילה התדרדרות מסוכנת בעיקר נפשית.
אני בחרתי להתעקש ולעשות באמת כל מה שאני יכול גם כשאני נופל אני קם לבד או בעזרת תמיכה שפעם התרחקתי ממנה כמו מאש.
את יודעת שאני בהחלט עושה כמעט הכל חוץ מצניחות שהרגלייםי לא יעמדו במכת הנחיתה כל השאר במאמץ רב חזרתי לעשות.
הסיסמא שלי היא "אתה יכול הכל גם אם קשה ותכשל"

אחלה יום

 

[Sigal H]

(סופסוף אספתי שוב את המילים) -
&nbsp
אתה מעורר השראה. ברצינות.
אהבתי את הססמה, מאוד מתאימה לך
&nbsp
עם זאת, היפותטית, קיים גם מצב שאובייקטיבית אי אפשר לשנות את תנאיו, והשימוש היעיל יותר של האנרגיה הוא לקבל ו"לעשות הכל" למען איכות החיים בתנאים הנוכחיים, ולא במרדף אחר ה-תשובה או ה-ריפוי (שנניח, נכון להיום ועד הסוף הצפוי, אינם).
&nbsp
אני לא מצליחה להסביר את עצמי היטב. רחל ולאה גולדברג כתבו יפה על מצב "אקבל את הדין", לא זוכרת איפה. במובן מסויים זו תבוסתנות, במובן אחר זו יכולה להיות התמודדות חיובית בסך הכל. תלוי באדם, בצרה ובנסיבות.
&nbsp
מקווה שהצלחתי להיות קוהרנטית. מיטב המילים, תהנו

וחופן חיוכים.