מה להגיד לילד כשהוא כבר די גדול
- פותח הנושא נטלי0805
- פורסם בתאריך
מה להגיד לילד כשהוא כבר די גדול
שלום לכולן
,
אני חדשה פה ,לא יודעת אם המצב שלי מתאים להגדרה,אבל כתוצאה זה נראה לי אותו דבר.יש לי ילד בן 6 ,נפרדתי מאבא שלו עוד באמצע ההריון ואנחנו לא בקשר מאז.יש לי עזרה ממשפחה ,כולם ממש אוהבים אות ,אבל עדיין כמובן יש שאלות
כשהיה קטן תמיד אמרתי שיש כל מיני משפחות מסוגים שונים ואנחנו עם הרכב כזה.
אבל עכשיו הוא בבית ספר,צריך הסבר יותר מרחיב,וגם ילדים שואלים.
ואני ממש לא בטוחה מה להגיד....
וגם מסביב איכשהו אין עוד מצבים דומים לשלי,גם במשפחה וגם בין חברים
איך להסביר לו למה דווקא לו אין אבא,לכולם יש ולו לא,בלי לשקר לו אבל כמובן בלי לפגוע???
שלום לכולן
,אני חדשה פה ,לא יודעת אם המצב שלי מתאים להגדרה,אבל כתוצאה זה נראה לי אותו דבר
.יש לי ילד בן 6 ,נפרדתי מאבא שלו עוד באמצע ההריון ואנחנו לא בקשר מאז.יש לי עזרה ממשפחה ,כולם ממש אוהבים אות ,אבל עדיין כמובן יש שאלותכשהיה קטן תמיד אמרתי שיש כל מיני משפחות מסוגים שונים ואנחנו עם הרכב כזה.
אבל עכשיו הוא בבית ספר,צריך הסבר יותר מרחיב,וגם ילדים שואלים.
ואני ממש לא בטוחה מה להגיד....
וגם מסביב איכשהו אין עוד מצבים דומים לשלי,גם במשפחה וגם בין חברים
איך להסביר לו למה דווקא לו אין אבא,לכולם יש ולו לא,בלי לשקר לו אבל כמובן בלי לפגוע???
אני הסברתי
הייתי במצבך. אבל בשונה ממך כבר הייתי חברה פה בפורום ורבות דנו פה מה להגיד לילד. אני אמרתי לילד שמאד מאד רציתי אותו. ואין אבא זה המצב. הוא גם שמע אותי אומרת לשכנים אין אבא ולמד ממני לענות ככה. וזאת למרות שניסיתי לשמור על קשר מינימלי עם האב. כיום בני הוא כבר נער גדול. הנושא ממש לא מטריד אותו.
הייתי במצבך. אבל בשונה ממך כבר הייתי חברה פה בפורום ורבות דנו פה מה להגיד לילד. אני אמרתי לילד שמאד מאד רציתי אותו. ואין אבא זה המצב. הוא גם שמע אותי אומרת לשכנים אין אבא ולמד ממני לענות ככה. וזאת למרות שניסיתי לשמור על קשר מינימלי עם האב. כיום בני הוא כבר נער גדול. הנושא ממש לא מטריד אותו.
אמא של צוצה ופפקי
New member
אם הוא בשל,לומר את האמת
יש לך אבא אבל הוא לא חלק מחיינו.
אני והוא לא הסתדרנו עוד כשהיית בבטן ונפרדנו.לפעמים קורה שאנשים מבוגרים לא מסתדרים ביניהם ובוחרים להתנתק, להתרחק והוא אביך (אפילו הייתי מראה לו את שמו בת"ז).
יש לנו משפחה נפלאה ואתה אהוב כל כך על ידי סבתא,סבא...
ואז הייתי מחבקת ומנשקת אותו הרבה ומאפשרת לו לשאול שאלות או סתם לשתוק בשביל לעבד את המידע והשאלות יגיעו כשיגיעו.
(הוא רשום כאביו בת"ז? שואלת לא כי מחטטת אלא כי אם כן צריך לומר בגלוי שהוא ישנו ואת צריכה להיות ערוכה לכך שייתכן שיום בהיר אחד הוא יכול להופיע בדרישה למפגש.אם הוא לא רשום כאביו אפשר להתייחס אליו כתורם ואז השיח שונה).
יש לך אבא אבל הוא לא חלק מחיינו.
אני והוא לא הסתדרנו עוד כשהיית בבטן ונפרדנו.לפעמים קורה שאנשים מבוגרים לא מסתדרים ביניהם ובוחרים להתנתק, להתרחק והוא אביך (אפילו הייתי מראה לו את שמו בת"ז).
יש לנו משפחה נפלאה ואתה אהוב כל כך על ידי סבתא,סבא...
ואז הייתי מחבקת ומנשקת אותו הרבה ומאפשרת לו לשאול שאלות או סתם לשתוק בשביל לעבד את המידע והשאלות יגיעו כשיגיעו.
(הוא רשום כאביו בת"ז? שואלת לא כי מחטטת אלא כי אם כן צריך לומר בגלוי שהוא ישנו ואת צריכה להיות ערוכה לכך שייתכן שיום בהיר אחד הוא יכול להופיע בדרישה למפגש.אם הוא לא רשום כאביו אפשר להתייחס אליו כתורם ואז השיח שונה).
מה להגיד לילד כשהוא כבר די גדול
קודם כל תודה על התגובות
האבא לא רשום בת.ז. ,אבל לא נראה שזה יכול לחסום את המצב שיבוא וידרוש מפגש מתישהו...
אני מדברת עם הילד תמיד על הנושא כשזה עולה אבל באמת יותר בכיוון,שזה המצב ,אין אבא ...וזה בסדר,כל המשפחות שונות
פשוט הוא גודל ומתחיל להבין דברים ,אז צריך משהו יותר מדויק
השאלה איך להגיד?שאבא נסע לחול?שנפרדנו,אבל אם נפרדנו עדיין הוא לא יבין למה הוא לא בקשר איתו....שלא יצא מצב שיחשוב שאבא לא רצה אותו....אני חשבתי אולי ללכת בכיוון תרומת זרע,אבל אז זה לשקר לו,ומתישהו זה ייצא...בקיצור אני ממש מתלבטת...
קודם כל תודה על התגובות
האבא לא רשום בת.ז. ,אבל לא נראה שזה יכול לחסום את המצב שיבוא וידרוש מפגש מתישהו...
אני מדברת עם הילד תמיד על הנושא כשזה עולה אבל באמת יותר בכיוון,שזה המצב ,אין אבא ...וזה בסדר,כל המשפחות שונות
פשוט הוא גודל ומתחיל להבין דברים ,אז צריך משהו יותר מדויק
השאלה איך להגיד?שאבא נסע לחול?שנפרדנו,אבל אם נפרדנו עדיין הוא לא יבין למה הוא לא בקשר איתו....שלא יצא מצב שיחשוב שאבא לא רצה אותו....אני חשבתי אולי ללכת בכיוון תרומת זרע,אבל אז זה לשקר לו,ומתישהו זה ייצא...בקיצור אני ממש מתלבטת...
אמא של צוצה ופפקי
New member
יש לקחת בחשבון...
את העובדה שכבודו יכול להתעורר יום בהיר אחד ולהתעניין. נכון, העובדה שהוא לא רשום בת"ז כאביו של הילד "נוחה" כי לך תוכיח שהוא שלך...מצריך בדיקה שאת יכולה לסרב לעשות ו"מלחמה" נלוות שאני לא בטוחה שתתאים לו אבל צריך לקחת את זה בחשבון.
לאור הנ"ל הייתי מספרת לילד את האמת ובשום פנים ואופן לא משתמשת במושג "תרומת זרע" גם לא תרומה פתוחה כי אינך יודעת מה ילד יום ומה הוא, אם וכאשר יופיע, יספר לילד.
בכלל,אני חושבת שהאמת הכי טובה תמיד.
מאוווווד מבינה את החשש שלך עבור הילד "אבא לא רוצה אותי" ולכן הייתי אומרת,כמו שכתבתי בהודעה הקודמת על הפרידה ומוסיפה שאבא זה האיש שמגדל את ילדיו או שותף פעיל בגידולו אבל האיש שממנו הרית לא עושה זאת ולכן הוא לא קשור לעניין אהבה,רצון...
אם הילד בשל,אפילו הייתי מסבירה או מקריאה את הספר 'משפחות משפחות מיליון לפחות' ומסבירה שיש אמהות ואבות שילדיהם מתרומת זרע- ומסבירה למה הכוונה, יש משפחות חד מיניות-מסבירה, יש משפחה מקסימה כמו שלנו עם אמא,סבא,סבתא וכו' ואיתך ילד מהמם ואהוב שלנו ושוב מאפשרת לו לשאול שאלות או שתיקה וביום אחר שאלות.
נראה שזה הרבה מידע להכיל אבל ילדים פיקחים ומבינים עניין.
ועוד הייתי עוזרת לו ואומרת שאם שואלים אותו הוא יכול לענות "במשפחה שלנו אין אבא" ואין צורך בהסבר.אם יבקשו שיענה שפשוט אין."במשפחה שלנו יש את אמא ואותי,במשפחה הגרעינית ואת סבא,סבתא.....במשפחה המורחבת. יש כל מיני סוגי משפחות".
אגב,הילדים שלי יושבים לידי כעת ושיתפתי אותם למי אני מקלידה ובאיזה עניין.הם בגיל של בנך.הם קיבלו את ההסבר בשאת נפש
.
בהצלחה וחג שמח.
את העובדה שכבודו יכול להתעורר יום בהיר אחד ולהתעניין. נכון, העובדה שהוא לא רשום בת"ז כאביו של הילד "נוחה" כי לך תוכיח שהוא שלך...מצריך בדיקה שאת יכולה לסרב לעשות ו"מלחמה" נלוות שאני לא בטוחה שתתאים לו אבל צריך לקחת את זה בחשבון.
לאור הנ"ל הייתי מספרת לילד את האמת ובשום פנים ואופן לא משתמשת במושג "תרומת זרע" גם לא תרומה פתוחה כי אינך יודעת מה ילד יום ומה הוא, אם וכאשר יופיע, יספר לילד.
בכלל,אני חושבת שהאמת הכי טובה תמיד.
מאוווווד מבינה את החשש שלך עבור הילד "אבא לא רוצה אותי" ולכן הייתי אומרת,כמו שכתבתי בהודעה הקודמת על הפרידה ומוסיפה שאבא זה האיש שמגדל את ילדיו או שותף פעיל בגידולו אבל האיש שממנו הרית לא עושה זאת ולכן הוא לא קשור לעניין אהבה,רצון...
אם הילד בשל,אפילו הייתי מסבירה או מקריאה את הספר 'משפחות משפחות מיליון לפחות' ומסבירה שיש אמהות ואבות שילדיהם מתרומת זרע- ומסבירה למה הכוונה, יש משפחות חד מיניות-מסבירה, יש משפחה מקסימה כמו שלנו עם אמא,סבא,סבתא וכו' ואיתך ילד מהמם ואהוב שלנו ושוב מאפשרת לו לשאול שאלות או שתיקה וביום אחר שאלות.
נראה שזה הרבה מידע להכיל אבל ילדים פיקחים ומבינים עניין.
ועוד הייתי עוזרת לו ואומרת שאם שואלים אותו הוא יכול לענות "במשפחה שלנו אין אבא" ואין צורך בהסבר.אם יבקשו שיענה שפשוט אין."במשפחה שלנו יש את אמא ואותי,במשפחה הגרעינית ואת סבא,סבתא.....במשפחה המורחבת. יש כל מיני סוגי משפחות".
אגב,הילדים שלי יושבים לידי כעת ושיתפתי אותם למי אני מקלידה ובאיזה עניין.הם בגיל של בנך.הם קיבלו את ההסבר בשאת נפש
בהצלחה וחג שמח.
אמא של צוצה ופפקי
New member
טעות הקלדה-שלוות נפש שם
katanchikit
New member
לא, אל תשקרי
כי בסוף זה איכשהו ייצא נגדך.
יום אחד הוא יגלה את האמת.
תגידי רק אמת, כי הקשר הכי חשוב בחיים שלו הוא איתך, ואסור שהקשר הזה יתבסס על שקר.
דברי איתו כשאת בעצמך משוכנעת בכך שאין מצב שיחשוב שאבא לא רצה אותו. ברגע שילדים מרגישים שמשהו ברור לנו, הם בד"כ מקבלים את הביטחון שלנו בנושא.
הרי מבחינה הגיונית, זה לא בגלל שהאבא לא רצה אותו. הרי הוא לא הכיר אותו, אז איך יוכל לרצות או לא לרצות? נפרדתם כשהיית בהריון. הוא אולי לא רצה חיי משפחה... ואולי לא רצה להיות הורה... אולי לא היה בשל לזה ואולי לא היה מסוגל... או אולי בגלל שלא הסתדרתם העדיף להתרחק... אבל זה לא שהוא לא רצה *אותו*. את הילד הספציפי שהוא.
אז צריך לחשוב על תשובה קולעת לאמת, שתהיה כזו שהוא יהיה מסוגל להכיל. הייתי מתחילה מ- אבא שלך ואני לא הסתדרנו, לא כל ההורים מסתדרים ולא כולם ממשיכים להיות יחד. ואם הוא שואל מעבר לכך, למה הוא לא בקשר איתי? למה לא מבקר? וכו', אז הייתי כנראה אומרת משהו כמו - שהוא בחר להתרחק מסיבות שלו, שאנחנו לא יודעים אותן ממש, אבל את כאן איתו ואתם ביחד - ואז הייתי הולכת לכיוון של להדגיש את הייחודיות שלנו כמשפחה ואת האהבה הגדולה שיש לנו. ואיזה כיף שאנחנו אוהבים כל כך.
היה לי איזה קטע שהיה ערב מלא בכל הבלגנים האפשריים, כי יש לנו גם חיות בבית וממש שמח פה, והילד פתאום אמר, "מזל שלא התחתנת, אם היה פה גם אבא היה פה עוד יותר בלגן, ותאמיני לי, יש פה מספיק!!!" וכל כך צחקתי וזה רק הראה לי כמה ילדים יכולים להיות שלמים עם סיפור חייהם ולא משנה מה חסר להם בו. תמיד לכל אדם יש משהו שחסר, ומשהו שנמצא בעודף. אין דבר כזה מושלם אבל יש דבר כזה שלם. ככה זה בכל תחום בחיים והלמידה של לאהוב את מה שיש לך, היא למידה מאוד חשובה, שיכולה להתחיל כבר בגיל הזה.
כי בסוף זה איכשהו ייצא נגדך.
יום אחד הוא יגלה את האמת.
תגידי רק אמת, כי הקשר הכי חשוב בחיים שלו הוא איתך, ואסור שהקשר הזה יתבסס על שקר.
דברי איתו כשאת בעצמך משוכנעת בכך שאין מצב שיחשוב שאבא לא רצה אותו. ברגע שילדים מרגישים שמשהו ברור לנו, הם בד"כ מקבלים את הביטחון שלנו בנושא.
הרי מבחינה הגיונית, זה לא בגלל שהאבא לא רצה אותו. הרי הוא לא הכיר אותו, אז איך יוכל לרצות או לא לרצות? נפרדתם כשהיית בהריון. הוא אולי לא רצה חיי משפחה... ואולי לא רצה להיות הורה... אולי לא היה בשל לזה ואולי לא היה מסוגל... או אולי בגלל שלא הסתדרתם העדיף להתרחק... אבל זה לא שהוא לא רצה *אותו*. את הילד הספציפי שהוא.
אז צריך לחשוב על תשובה קולעת לאמת, שתהיה כזו שהוא יהיה מסוגל להכיל. הייתי מתחילה מ- אבא שלך ואני לא הסתדרנו, לא כל ההורים מסתדרים ולא כולם ממשיכים להיות יחד. ואם הוא שואל מעבר לכך, למה הוא לא בקשר איתי? למה לא מבקר? וכו', אז הייתי כנראה אומרת משהו כמו - שהוא בחר להתרחק מסיבות שלו, שאנחנו לא יודעים אותן ממש, אבל את כאן איתו ואתם ביחד - ואז הייתי הולכת לכיוון של להדגיש את הייחודיות שלנו כמשפחה ואת האהבה הגדולה שיש לנו. ואיזה כיף שאנחנו אוהבים כל כך.
היה לי איזה קטע שהיה ערב מלא בכל הבלגנים האפשריים, כי יש לנו גם חיות בבית וממש שמח פה, והילד פתאום אמר, "מזל שלא התחתנת, אם היה פה גם אבא היה פה עוד יותר בלגן, ותאמיני לי, יש פה מספיק!!!" וכל כך צחקתי וזה רק הראה לי כמה ילדים יכולים להיות שלמים עם סיפור חייהם ולא משנה מה חסר להם בו. תמיד לכל אדם יש משהו שחסר, ומשהו שנמצא בעודף. אין דבר כזה מושלם אבל יש דבר כזה שלם. ככה זה בכל תחום בחיים והלמידה של לאהוב את מה שיש לך, היא למידה מאוד חשובה, שיכולה להתחיל כבר בגיל הזה.
katanchikit
New member
את האמת
זה סיפור חייו, ולאט לאט הוא צריך להכיר אותו.
הייתי מספרת בדיוק ככה - אבא שלך ואני נפרדנו כשהייתי בהריון, ולכן אנחנו משפחה של אמא ובן.
אולי לא ישאל מעבר לכך. לפעמים הם מחפשים תשובה בדיוק למה הם שאלו.
אם כן ישאל מעבר לכך, תכיני לך תשובה מוכנה של מה את רוצה להגיד לו.
אם ישאל למה הוא לא בקשר, למשל, תני לו את הסיבה האמיתית - אבל באופן מאוד תמציתי ומתאים לגילו.
אני מגדלת ילד באומנה, וכשהוא שאל אותי כמה פעמים למה אמא שלו לא יכלה לגדל אותו, עניתי שפשוט יש אנשים שיש להם קושי לגדל ילדים.
הוא שאל - זה בגלל שעשיתי שטויות? אמרתי, לא, זה לא בגלל משהו שעשית. זה בגלל הקושי *שלה* ועם כל ילד זה לא היה מסתדר לה. וזהו. זה עבר לו ברגע שקיבל הסבר והוא לא שאל יותר.
אין לו גם יותר משקעים סביב זה מהבחינה של למה דווקא הוא, וכו'. הוא ממש הצליח להבין שזו דווקא *היא* ולא דווקא הוא. כלומר, שזה היה קושי שלה והוא לא קשור לזה.
כמובן שזה לקח מספר שיחות ותהליך סביב זה, אבל בסופו של דבר ההתמדה השתלמה.
הכי חשוב לא לשקר להם, כי הם יודעים להריח שקר. אבל גם לא להפליג בכל מיני הסברים מפרכים שנראים לנו הגיוניים אבל להם לא ממש. כלומר -אמת, אבל קצרה ותמציתית ולא מעמיסה מידי.
זה סיפור חייו, ולאט לאט הוא צריך להכיר אותו.
הייתי מספרת בדיוק ככה - אבא שלך ואני נפרדנו כשהייתי בהריון, ולכן אנחנו משפחה של אמא ובן.
אולי לא ישאל מעבר לכך. לפעמים הם מחפשים תשובה בדיוק למה הם שאלו.
אם כן ישאל מעבר לכך, תכיני לך תשובה מוכנה של מה את רוצה להגיד לו.
אם ישאל למה הוא לא בקשר, למשל, תני לו את הסיבה האמיתית - אבל באופן מאוד תמציתי ומתאים לגילו.
אני מגדלת ילד באומנה, וכשהוא שאל אותי כמה פעמים למה אמא שלו לא יכלה לגדל אותו, עניתי שפשוט יש אנשים שיש להם קושי לגדל ילדים.
הוא שאל - זה בגלל שעשיתי שטויות? אמרתי, לא, זה לא בגלל משהו שעשית. זה בגלל הקושי *שלה* ועם כל ילד זה לא היה מסתדר לה. וזהו. זה עבר לו ברגע שקיבל הסבר והוא לא שאל יותר.
אין לו גם יותר משקעים סביב זה מהבחינה של למה דווקא הוא, וכו'. הוא ממש הצליח להבין שזו דווקא *היא* ולא דווקא הוא. כלומר, שזה היה קושי שלה והוא לא קשור לזה.
כמובן שזה לקח מספר שיחות ותהליך סביב זה, אבל בסופו של דבר ההתמדה השתלמה.
הכי חשוב לא לשקר להם, כי הם יודעים להריח שקר. אבל גם לא להפליג בכל מיני הסברים מפרכים שנראים לנו הגיוניים אבל להם לא ממש. כלומר -אמת, אבל קצרה ותמציתית ולא מעמיסה מידי.
תודה לכן על התגובות )
תודה רבה רבה לכולכן על התגובות ,
אתמול יזמתי קצת את השיחה,
שמתי דגש שנפרדנו לפני שנולד,שיבין שזה לא קשור אליו .
בן שלי קצת סיבך אותי ,התחיל לשאול אבל למה לא הסתדרתם ?למה לא יכולתם להשלים ,זה ממש העסיק אותו....אבל נראה לי הוא סבבה
בטוח עוד נחזור לשיחה....
)תודה רבה רבה לכולכן על התגובות ,
אתמול יזמתי קצת את השיחה
,שמתי דגש שנפרדנו לפני שנולד,שיבין שזה לא קשור אליו .
בן שלי קצת סיבך אותי ,התחיל לשאול אבל למה לא הסתדרתם ?למה לא יכולתם להשלים ,זה ממש העסיק אותו....אבל נראה לי הוא סבבה
בטוח עוד נחזור לשיחה....
לעניין קבלת הרגשות של הילדים
הי,
רציתי לשתף אותך לגבי ההתמודדות שלי עם הרגשות של הבת שלי.
הייתה תקופה מסוימת, בגיל עשר או אחת עשרה אני חושבת, שהטריד אותה שהיא לא יודעת מי אבא שלה, שאין לה אבא וכו'. מה שאני אמרתי לה זה שאני מבינה שככה היא מרגישה, אני מבינה שזה מטריד אותה/מעציב אותה, ואולי כרגע היא לא יודעת את זה, אבל אני רוצה שהיא תדע, שאני יודעת ובטוחה, שמבנה המשפחה שלנו והעדר אב, לא צריך להפריע בשום צורה ליכולת שלה להיות מאושרת ולהצליח בחיים בכל היבט שהוא.
רציתי שהביטחון שלי ישמש לה רקע יציב וקרקע בטוחה להרגיש את מה שהיא מרגישה עכשיו.
את יודעת שאת מגדלת את הבן שלך במשפחה יציבה ועם המון אהבה. את יודעת שבנסיבות שנוצרו זו הדרך הכי טובה ונכונה בשבילך ובשבילו לגדול. בהזדמנות הבאה שתעלה, תגידי לו את זה. תגידי לו שאת שמחה על הבחירה שלך לגדל אותו, גם אם קשה לו עם היבטים מסוימים בחיים שלו.
משהו אחר, תנחי אותו איך לדבר ואיך לענות לילדים ששואלים. תבהירי לו שיש דברים שהם פרטיים שלו ושלך, והוא לא צריך לחלוק אותם עם כל אחד, אלא רק אולי עם חברים שהוא מאוד סומך עליהם. (בגיל שש לסמוך על חבר זה לא הדבר הכי יציב, אז אולי כדאי לא לספר בכלל?). תנסי לחשוב איך את מבהירה לו שזה לא סוד או בושה, אלא זה דבר פרטי. תנסו להתאמן איך הוא יכול לענות תשובות כלליות שלא חושפות את פרטיות חייו וחייך.
הי,
רציתי לשתף אותך לגבי ההתמודדות שלי עם הרגשות של הבת שלי.
הייתה תקופה מסוימת, בגיל עשר או אחת עשרה אני חושבת, שהטריד אותה שהיא לא יודעת מי אבא שלה, שאין לה אבא וכו'. מה שאני אמרתי לה זה שאני מבינה שככה היא מרגישה, אני מבינה שזה מטריד אותה/מעציב אותה, ואולי כרגע היא לא יודעת את זה, אבל אני רוצה שהיא תדע, שאני יודעת ובטוחה, שמבנה המשפחה שלנו והעדר אב, לא צריך להפריע בשום צורה ליכולת שלה להיות מאושרת ולהצליח בחיים בכל היבט שהוא.
רציתי שהביטחון שלי ישמש לה רקע יציב וקרקע בטוחה להרגיש את מה שהיא מרגישה עכשיו.
את יודעת שאת מגדלת את הבן שלך במשפחה יציבה ועם המון אהבה. את יודעת שבנסיבות שנוצרו זו הדרך הכי טובה ונכונה בשבילך ובשבילו לגדול. בהזדמנות הבאה שתעלה, תגידי לו את זה. תגידי לו שאת שמחה על הבחירה שלך לגדל אותו, גם אם קשה לו עם היבטים מסוימים בחיים שלו.
משהו אחר, תנחי אותו איך לדבר ואיך לענות לילדים ששואלים. תבהירי לו שיש דברים שהם פרטיים שלו ושלך, והוא לא צריך לחלוק אותם עם כל אחד, אלא רק אולי עם חברים שהוא מאוד סומך עליהם. (בגיל שש לסמוך על חבר זה לא הדבר הכי יציב, אז אולי כדאי לא לספר בכלל?). תנסי לחשוב איך את מבהירה לו שזה לא סוד או בושה, אלא זה דבר פרטי. תנסו להתאמן איך הוא יכול לענות תשובות כלליות שלא חושפות את פרטיות חייו וחייך.
אמא של צוצה ופפקי
New member
לענות
כמו שכתבו פה, בקיצור ולעניין. גם "לא" זו תשובה.
"לא הסתדרנו. ראינו את החיים באופן אחר".
לא הייתי מכניסה את המילה 'מריבה' ולא 'להשלים'.
זה לא מכבד את שניכם.
וכן, כמו שכתבו הנשים היקרות פה- ביטחונך הוא ביטחונו.
היי בטוחה בעצמך, בדרך שבחרת, באושר שאתם מייצרים יחד והילד ירגיש בטוח והרי מה אנחנו מבקשים לילדינו אם לא ביטחון? נפשי,רגשי,פיזי,בריאותי .....
חג שמח
כמו שכתבו פה, בקיצור ולעניין. גם "לא" זו תשובה.
"לא הסתדרנו. ראינו את החיים באופן אחר".
לא הייתי מכניסה את המילה 'מריבה' ולא 'להשלים'.
זה לא מכבד את שניכם.
וכן, כמו שכתבו הנשים היקרות פה- ביטחונך הוא ביטחונו.
היי בטוחה בעצמך, בדרך שבחרת, באושר שאתם מייצרים יחד והילד ירגיש בטוח והרי מה אנחנו מבקשים לילדינו אם לא ביטחון? נפשי,רגשי,פיזי,בריאותי .....
חג שמח
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.