מה לומר לילד?

[תמר2000]

כיתת מעבר

תודה לך דנית על דברייך

 

[תמר2000]

מה לומר לילד?

בני בן השש עולה השנה לכיתת א מעבר בבית ספר רגיל. עדיין לא אמרתי לו דבר על מהותה של הכיתה הקטנה והוא חושב שעולה לכיתה רגילה לחלוטין אנו לא משדרים לו כל סימן שמשהו לא בסדר. הוא ילד חייכן מתוק אופטימי עם המון שמחת חיים וחן ושמח מאד וגאה בעלייתו לכיתה א סופ סוף.שאלתי היא: האם הנכם חושבים שעלי לומר לו משהו לגבי הכיתה אליה הוא עולה או שמא להתייחס לכיתה הנל ככיתה רגילה לחלוטין ולא לומר לו דבר. בכל זאת הוא יחוש בשינויים כשיגיע למקום?

 

[שרון123]

אני לא מאמינה../images/Emo12.gif

אני בדיוק מתכננת לשאול את אותה השאלה. גם התיאור של הבן שלך, כאילו שתיארת את הבת שלי. אצלי זה ברור שחייבים להכין אותה כי היא מצפה לפגוש בתחילת השנה את כל החברים שלה מגן חובה שעולים יחד כקבוצה. סביר להניח שבכיתה הקטנה היא לא תכיר אף אחד. אצלכם זה לא ככה? על איזה רקע אתם שולחים אותו לכיתה קטנה? איזה סוג של כיתה קטנה זו?

 

[תמר2000]

כיתת מעבר

הי שרון123 אצלינו העניין שהבן שלנו יש לו בעיות קשב וריכוז וכן בעיות שפה וגרפומוטוריקה. אנחנו שולחים אותו לכיתת מעבר בה יהיו 10-12 תלמידים בבית ספר רגיל לאחר התלבטויות קשות מאד בין כיתה כזו ובין כיתה רגילה.בסוף החלטנו שלטובתו עדיפה עזרה מסיבית להדבקת הפערים ושלא ייאלץ לגרור עצמו אל מול כיתה בת 40 תלמיד-שזו האופציה השניה מה שעלול להזיק לו. בשנה הבאה אני מאמינה שיוכל סופסוף לחזור למסגרת הרגילה למזלינו ילדי גן החובה של בני עוברים למספר בתי ספר באזור ולא כולם לבית ספר אחד אז הבעיה פחות קשה. אני בהחלט חוששת מהשנה הבאה למרות שלפני מתן הסכמתנו לכיתה הנל עשינו עבודת מחקר לרבות ביקורים בכיתות מעבר שונות אבל בכל זאת נותרת הבעיה בעינה מה לומר לילד אם בכלל?

 

[שרון123]

גם אנחנו התלבטנו מאד במשך כל השנה

אני מאד מקווה יחד איתך, שהכיתה הקטנה תעזור לו לסגור פערים, ולהצטרף שנה אח"כ לכיתה רגילה. אני מסכימה עם דנית. לדעתי סודות עלולים לגרום רק נזקים, אני משתדלת תמיד להיות ישרה עם הילדים שלי. כשאת תסבירי לו, הוא ישמע את כל היתרונות של כיתה קטנה, אבל אם הוא ישמע זאת בביה"ס מאחד הילדים, הוא עלול לקבל רושם מוטעה לחלוטין, ואולי גם לא לספר לכם שהוא נפגע, כי הוא מבין ממכם שזה סוד שיש להתבייש בו. גם אני מאד מתלבטת איך להציג את הדברים, בדיוק היום בבוקר התקשרתי לשירות הפסיכולוגי של המועצה, להתייעץ עם הפסיכולוגית שעשתה לירדן את האיבחון. אבל היא עדיין לא חזרה אלי. תיכננתי במקביל לבקש עיצות פה. כשאני מתכוונת בעיקר לחכות לעיצות המצוינות של דיאנה.(דיאנה, זה היה רמז

)

 

[Diana M]

כיצד מספרים לילד שהוא עתיד ללמוד

במסגרת מיוחדת. (הרמז נקלט שרוני

) אין ספק כי יש לספר לילד את האמת. ילדים מטיבעם רגישים ונבונים ולא יקח להם הרבה זמן על מנת להבין שיש כאן משהו שונה. כמו בכל תחום גם בנושא זה, השלמות של ההורים לגבי המסגרת החינוכית חשובה מאוד עבור הסתגלותו המוצלחת של הילד. ילד אשר מרגיש כי ההורים אינם שלמים או חמור יותר מתנגדים למסגרת ורואים בה דבר שלילי, יתחבר מאוד לרגשות של ההורים והסתגלותו בעקבות כך ומידת השתלבותו במסגרת עלולות להפגע. כאשר הורים בוחרים שלא לספר לילד על סוג המסגרת, הם עדיין מעבירים לילד מסר, יש להניח שהוא יקלוט בעדינות או בבוטות מגורמים חיצוניים (מבוגרים, ילדים) כי מדובר במסגרת שונה והיות וההורים לא אומרים דבר כנראה שמשהו כאן לא בסדר. לכן חשוב ורצוי להפוך את הילד לשותף מלא עוד לפני שהוא מגיע לבית הספר. כדאי לשוחח עם הילד לגבי העליה לכתה א' בכלל. ילדים מאוד מתרגשים מכך ובצדק, אך גם חרדים וחוששים מהשינוי. לכן כדאי ליזום שיחות ספונטניות בנושא בכלל. לנסות לברר עם הילד מה הוא מרגיש לקראת העליה לכתה א', ממה הוא הכי מתרגש, מה הוא מאחל לעצמו, ממה הוא חושש, לתת לילד לגיטימציה לספר ולהביע את עצמו. ניתן לספר לו כי גם אתם ההורים חוששים משינויים, אפילו אם השינוי הוא טוב ורצוי. למשל כאשר עוברים דירה, או עוברים לעבודה חדשה. הרגשות הם מאוד מבלבלים וחשוב לאפשר שיחה פתוחה בנושא. תוך כדי שיחה אפשר לדבר על מה עושים בבית הספר (המטרות של בית הספר בשפה מובנת וברורה לילד) רוב הילדים ידעו לספר כי בבית הספר לומדים לקרוא ולכתוב וגם משחקים וכאן אפשר לפתח שיחה על כך שכל ילד לומד בדרך אחרת, דרך שמתאימה רק לו ולכן יש גם כתות שמתאימות לילדים שונים כדי שיוכלו ללמוד בדרך שהכי מתאימה להם ושיוכלו להצליח ולהנות מהשהייה שלהם בבית הספר. אפשר גם לשוחח עם הילד על החוזקים החולשות שלו. "במה אתה חושב שאתה מאוד טוב?" ציור, כדור-רגל, להקשיב לסיפור, למשל. ובמה אתה חושב שאתה מתקשה? לכתוב את השם שלי, לספור עד עשר, לדוגמה. וכאן שוב לציין כי בכתה בה ילמד, בדיוק בנושאים הללו ובנוספים יעזרו לו ויאפשרו לו להתקדם. ולסיכום, חשוב שילד יקבל תחושה של פתיחות וקבלה של הוריו לגבי המסגרת. תחושה כזו תאפשר לו לפתח הרגשה חיובית והשלמות שלו תקרין גם על ילדים אחרים גם בכתות הרגילות. לא שלא יתכנו בעיות בנושא, אך פתיחות וגישה חיובית בהחלט יצמצמו אותן. בהצלחה לכל העולים לכתה א'.

דיאנה

 

[שרון123]

תודה דיאנה יקרה../images/Emo24.gif

אני מתלבטת ומתלבטת מה להגיד, ואיך להסביר לה, והנה את באה, ונותנת רעיון לגישה שממש תפורה עלי - להעביר קצת את הכדור אליה. ממש הדפס ושמור - כבר קראתי כמה פעמים, ואני מקווה לא לפשל בשיחה איתה. ממליצה לך להכניס את התשובה הזאת למאמרים - אני בטוחה שיהיו עוד רבים שיתלבטו בשאלה...

 

[נונינה1]

מילת המפתח "מתאים"

כאמא לתאומים אשר לאחד מהם צרכים מיוחדים גיליתי את המילה הזו שעוזרת לי להסביר להם מדוע כל אחד מהם מקבל דברים אחרים.......כל אחד מה שמתאים לו ליכולתיו לצרכיו לרצונותיו..... גם בכיתה א' המילה התאימה - לכל אחד התאמנו כיתה א' המתאימה לו. ואז גם אין שיפוטיות מיותרת של מה יותר טוב - כי ברור שמה שמתאים לך טוב לך יותר אבל לא בטוח שהוא גם מה שמתאים לאחר.

 

[Diana M]

אוהבת../images/Emo140.gif

 

[ענברI]

תודה../images/Emo39.gif

אנסה גם לשוחח עם בני שיחה יזומה לגבי שנה הבאה שבה הוא הולך לכיתה א' (ולא עם החברים שלו מהמושב) למרות ששנה שעברה - בגן חובה היה בגן שפתי בעיר הקרובה למקום מגורי.