מה לזרוק

[יצחק דישון]

מה לזרוק

מה לזרוק?
בימים טרופים אלה הוויכוח בכל חריפותו, לא על הקורונה, לא על הממשלה, אלא מה לזרוק בניקיון פסח. חפצים רבים שכל כך נקשרנו אליהם מהווים מטרד ואין בהם שימוש, אי אפשר לתרום אותם וכואב הלב בזכרנו כמה מאמצים וכסף השקענו כדי להשיגם.
לדוגמה: ספר הפלמ"ח שני ספרים עבי כרס שבזמנו שמשו לנו תחליף לרגלי המיטה שנשברו. ( הודות להם יצאו לנו ילדים פטריוטיים ) או בכלל אנציקלופדיות. היום אפשר לקבל תשובות על כל שאלה בגוגל. גם כלי מטבח יקרים שכל שנה אומרים עליהם: " אולי הנכדים או הנינים ירצו," אבל הם מעדיפים צלחות חד-פעמיות.
בקיצור הנוסטלגיה השמרנית מול החידוש והנוחיות.

 

[כוס אליהו]

האם ויטמין C מחסל את הקורונה...?...

במשך כמה שנים כבר אני חולה וצברתי נסיון בזה. כיוון שמצב של מחלה מסתורית דורש הרבה ניסוי וטעיה...רציתי להכיר את עולם הוויטמינים ותוספי התזונה שמומלץ על ידי ה"נטורולוגים". מדובר בהתנסות יקרה.....כיוון שקופות החולים מוכרות את התוספים בכסף מלא בבתי המרקחת שלהן. כאשר ים של כסף נשפך כעת לטובת ההתמגנות בפני הוירוס החדש.....אני מבקשת סיוע שלכם....להכניס את כל תוספי התזונה לסל הבריאות.... על מנת שבבתי החולים...לפחות החולים יוכלו לקבל "חיזוק מערכת החיסון שלהם"...עד שתגיע פריצת הדרך. איך עושים את זה? פניה לבתי המשפט

 

[כוס אליהו]

"קורונה מול פארק צ"ארלס קלור" = והספורטאים...

אתמול התבשרנו על פתיחת מרכז-קורונה במלון יוקרתי מול פארק צ"ארלס קלור בתל אביב. סגירת מכוני הכושר......הביאה את הספורטאים התל אביבים להתאמן בפארק צ"ארלס קלור.....ואז מביאים את הקורונה....לבית המלון מול הפארק. וכמו בסרט מילכוד 22......אני שואלת את עצמי......האם מדובר בבדיחת זוועה של במאי סרטי אימה מסוג הטיטאניק?

 

[כוס אליהו]

ועוד הרהור אחד על "מגן דוד בדגל המדינה"...

נראה לי שכעת....התמזגו להם.....מגן דוד בסמל המדינה עם מגן דוד אדום בנק הדם וכו....שיש להם סמל גרפי זהה בצבעים שונים. על כן שמחתי לגלות באתר כלשהו.....מגן דוד קצת שונה....עם 8 צלעות כשבמרכזו ריבוע..... אני משרבטת אותו בכל רגע פנוי...אולי יביא מזל חדש...שהתפספס אז ביום הכרזת המדינה

 

[yaely2]

חברה טובה

שלום כולם,

אני עדיין מאמינה שכתיבה משפרת את ההתמודדות במצב ואני תורמת משלי.
סיפור מאוד אמיתי שקרה לי.
חווה נישאה לחבר הטוב של בעלי ומטבע הדברים הפכנו גם אנו לחברות.
חמותי ואני היינו כמו אימא ובת. עזרנו אחת לשנייה עד שבגלל דבר פעוט רבנו. נאמרו דברים קשים משני הצדדים.
במוצ"ש, יום לאחר המקרה, ביקשתי מבעלי ללכת לבקר את מרדכי וחווה. לקחנו את שתי בנותינו הקטנות לביקור אצל זוג החברים שלנו.
הילדים שיחקו יחד. הבעלים שוחחו בסלון ואני וחווה במטבח.
חלקתי איתה את הכעס האחרון שלי עם חמותי, אני מודה שהשתמשתי בביטויים קשים ומעליבים. חווה ניחמה אותי ואמרה: "זה יסתדר. הייתן כול כך קרובות ואני משערת שתמשכנה להיות"
יום ראשון בצהריים שכבתי קצת לנוח, הדלת נפתחה וחמותי בדלת, ניגשה אליי חבקה, נישקה אותי ואמרה "בכול העולם אין כלה טובה ממך" הייתי בהלם. כשהתאוששתי שאלתי אותה "ואיך הגעת למסקנה הזאת?"
היא השיבה: "הבוקר הייתי בשוק ופגשתי את חברתך חווה, אני עדיין כעסתי עליך ואמרתי לה "איזה חברה חוצפנית יש לך," ועוד ועוד. חווה השיבה "גב. לפידות, כלתך הרבה יותר צעירה ממך ותמיד רק מחמיאה לך." שאלתי אותה ומתי ראית אותה לאחרונה והיא השיבה אתמול, מוצ"ש." חמותי הוסיפה "אם אתמול בלילה על אף שהיית נרגזת, בכול זאת שיבחת ואמרת דברים טובים אודותיי, אז את הכלה הטובה ביותר בעולם.

 

[שי1951]

יום שלישי שבו נאמר: פעמיים כי טוב

יצחק - הויכוח על מה לזרוק (לפני פסח) נשמע בקרב הרבה משפחות - וימיו ארוכים כמעט כמו ההסטוריה של עם ישראל.
אולי יעזור לך מה שכתבה הניה - (מה שלא משתמשים שלש שנים מעבירים הלאה או תורמים,)
כמו שציינת: "אולי הנכדים או הנינים ירצו," אבל הם מעדיפים צלחות חד-פעמיות. בקיצור הנוסטלגיה
השמרנית מול החידוש והנוחיות. כלומר - כנראה אין למי להעביר.
ואם הדברים מפריעים בבית אז נשארו שתי אפשרויות, לתרום או לזרוק.
יעלי - סיפור מעניין (הקשור לחברה ולמות) עם מוסר השכל.

הרבה בריאות לכולנו
ולסיום פתרון אחת התעלומות - שמתרחשות בחנויות, בימים האחרונים.
(באחת משתי התמונות המצורפות, שפורסמה בפייסבוק.)

 

[גיורא26]

ערב טוב

הבדיחה של שי מצויינת. צחקתי , עכשיו אני יודע מדוע צורכים כול כך הרבה נייר טואלט.

הסיפור של יעלי ממש מגלה שיש עוד אנשים גם טובים וגם חכמים.י.

מחכה שתסתיים הקומונה..

 

[הניה 8]

יצחק יקר, קצת קשה לתת דוגמא בין בגדים לספרים,

ספרים הם קדושים,,אבל בערך שיעשו את אותו החישוב,,
מה שלא משתמשים שלש שנים מעבירים הלאה או תורמים,
ועכשיו אני הולכת לסופר ,,,,יום טוב
הרבה בריאות לכולם,

 

[הניה 8]

אני חושבת שסמל מדינה הוא בחזקת משהוא מאד אמוציונלי

זה לא סתם חתיכת בד, הוא קדוש, לא מחליפים ולא משנים, כמו המנון של מדינה,