מה ללמוד- מתוסכלת כל כך

[YAEL2442]

מה ללמוד- מתוסכלת כל כך

היי, אני בת 24 ואני משתגעת עם השאלה מה ללמוד ולעשות בחיים.
תמיד הייתי ילדה מצטיינת שהשקיע בלימודים ועשיתי את כל הבגרויות. ניסיתי לעשות פסיכומטרי ולא הצלחתי. נכנסתי לתואר ראשון בחינוך והמשכתי באמצע לחינוך מיוחד. התקווה הייתה שאוכל לטפל יום אחד. אחרי השנה הראשונה החלטתי שחינוך זה לא בשבילי והלכתי ללמוד בפתוחה פסיכולוגיה. כרגע אני בשנה השנייה של התואר.
הבעיה שאני עדיין לא סגורה מה רוצה ללמוד. החלטתי שאני לא רוצה טיפול ולכן החלטתי לנסות את עצמי במקצועות הספורט- למדתי פילאטיס אבל לא אהבתי אז הפסקתי. כרגע חושבת ללמוד הדרכת חדר כושר אבל אני שוב מבולבלת ולא בטוחה שזה מה שאני רוצה.
אני כל כך מתוסכלת. זה לא שהתבזבזתי כל השנים ויצאתי לבלות עם חברים. ההיפך, השקעתי כל כך הרבה מתוך אמונה שזה יביא אותי לאן שהו ולצערי זה רק הפך לשקר יפה כדי להפוך אותי לתלמידה קלה על מערכת החינוך.
השאלה מה אני עושה עכשיו? אני מרגישה שכל יום שעובר הוא מבוזבז ואני רואה אנשים סביבי מתקדמים, כאלו שעשו מה שהם רצו בתיכון!!
אני מטופלת אצל פסיכולוגית ועד עכשיו חשבתי שהגעתי למסקנה שאני רוצה ללמוד את החדר כושר אבל השבוע שוב ירד הריגוש ולא באלי להיות מדריכה. אני אוהבת להתאמן אבל לא להדריך..
אשמח לייעוץ כל שהו, אנשים שחוו את אותה הסיטואציה.. כל דבר יעזור

 

[Shamy]

אולי ייעוץ תעסוקתי?

יש מכונים שזה התפקיד שלהם...את באה עושה מבחנים לפעמים מדברת קצת עם פסיכולוג תעסוקתי והם נותנים לך בסוף המלצות לגבי מה הכי כדאי לך ללמוד בהתחשבות בך. אני בעצמי כנראה אלך למשהו כזה בקרוב כי עשיתי תואר ראשון ואני לא עובדת במקצוע ולפני שאני מחליטה על הסבת מקצוע נראה לי שכדאי לפנות למקצוענים. אל תהיי קשה עם עצמך אנחנו נמצאים בעידן ובתקופה של שפע והצפה ברב המקצועות זה הגיוני בהחלט שקשה למצוא את עצמך בימינו אנו.

 

[חלי שניר1]

בחירת כוון לימודים

שלום,
מהתיאור שלך עולות מספר נקודות:
ראשית, לפי מה הגעת לבחירות שעשית? עד כמה בחנת לעומק מה זה אומר להיות מורה לחינוך מיוחד, פסיכולוגית, מדריכת כושר וכו'?האם יתכן שהחלטת על פי התרשמות לא מספיק מעמיקה?
ונקודה נוספת: לימוד מקצוע מאד שונה מעיסוק במקצוע. האם הפסילה באה בעקבות היכרות עם הלימודים - או היכרות מעמיקה יותר עם העיסוק?

 

[YAEL2442]

התייעצות נוספת

חשבתי שהצלחתי לחקור לעומק לפני שנרשמתי אבל מסתבר שלא..
הפסילה שלי הגיע מתוך הבנה שאני לא מעוניינת בעיסוק. אני מאד אוהבת ללמוד.

שאלה מעשית נוספת,
החלטתי לטוס להודו בעוד חודש. בחודש הקרוב אסיים מבחנים ואעבוד כדי שאוכל לממן את הטיול. השאלה היא כזאת, האם לדעתך כדאי לחזור לתואר או לחכות איתו ולנסות את עצמי בתחומים נוספים? אין לחץ לסיים את התואר אבל אני גם לא רוצה לחכות איתו יותר מידיי.

תודה!

 

[ommerl]

אז תפסיקי לשאול את עצמך מה לעשות בחיים

תראי, עד גיל 17 חשבתי שאני אהיה פיזיקאי מצליח זוכה פרס נובל. אחרי גיל 17 ועד בערך גיל 19 התאהבתי בתחום הצילום וחשבתי שאני אהיה צלם בנשיונל ג'יאוגרפיק.
בגיל 19 חשבתי שאני אהיה קוסם והתחלתי ללמוד קוסמות.
בגיל 20 התאהבתי בתחום הטיפול אבל עדיין לא התחלתי לטפל. למדתי את התחום העיקרי שלי אבל ליתר ביטחון עשיתי תואר ראשון מתוך מחשבה שאולי גם אמשיך לתואר שני במדעי המוח.

בגיל 27 פתחתי עסק בתחום שדומה קצת לקואוצ'ינג. בגיל 29 (השנה) שיניתי את המבנה של המוצר והנישה למשהו אחר לגמריי (זה קצת כמו לפתוח עסק חדש בתחום).

ככל שאני מסתכל על חיים של ההורים שלי ושל חברים של ההורים שלי אני מבין שאין משמעות לשאלה הזאת "מה לעשות בחיים" כי במילא לא בטוח שאת הולכת לעשות את מה שתבחרי עכשיו במשך כל החיים שלך. הדרך היחידה לדעת מה תעשי בחיים שלך היא להתחיל לעשות משהו עכשיו.
אני מבין שיש לך חברים שעושים את מה שבחרו כבר בתיכון אבל אין לך מה לקנא בהם. זה לא המסלול חיים שלך. אין דרך אחת ללכת בחיים האלה.

ההמלצה שלי היא שתמצאי משהו שעושה לך טוב, ותעשי את זה הכי טוב שאת יכולה. תגיעי הכי רחוק עם הדבר הזה שאת יכולה כל עוד זה עושה לך טוב, כאילו זה היעוד שלך, והיעוד שלך יגלה את עצמו בפנייך בהמשך הדרך. ואל תהיי מתוסכלת מזה שקשה לך למצוא את הדבר הזה. זה אומר שאולי את משתעממת מהר כי יש לך יכולת גבוהה. תפתחי עוד את הסקרנות שלך. העולם נמצא כדי שנחקור אותו ונחווה אותו.

מקווה שעזרתי

בהצלחה