מה לעזאזל הוא רוצה......../images/Emo35.gif
הי, פעם ראשונה שלי פה. הסיפור שלי הוא כזה: למקום העבודה שלי מגיע בחור. הוא התחיל להגיע לפני איזה שנה. כבר בפעם הראשונה שראיתי אותו שמתי לב אליו אבל לא משהו רציני. שאלתי את עצמי אם היה יכול להיות בינינו משהו. רק השתעשעתי לרגע במחשבה הזו כי היה לי חבר באותה תקופה וזה לא היה רלוונטי. גם הוא בכלל לא שם לב אלי ובקושי היה אומר לי שלום כשהיה נכנס. תקופה ארוכה זה היה ככה, רק שלום שלום. אחר כך התחילה להגיע בחורה שהתחברתי איתה והוא כנראה נדלק עליה אז היינו שלושתינו יושבים ומקשקשים. אחרי שהיא עזבה ועברה לגור במקום אחר נשארנו אנחנו שנינו לקשקש שיחות סתמיות וקצרצרות. לפני איזה שלושה ארבעה חודשים התייעצתי איתו לגבי משהו שקשור לעבודה שלו והוא אמר שהוא יעזור לי בעניין. במשך חודש הוא הבטיח כל פעם לבוא ולעזור אבל הוא לא עזר עד שהתייאשתי מלחכות והסתדרתי לבד. מאז פיתחנו קשר של עקיצות (הכל ברוח טובה) ובינתיים גם נפרדתי מהחבר שהיה לי. לאחר ההקדמה - עכשיו לעניין: כל פעם שאנחנו נפגשים הוא נותן לי הרגשה שהוא מעוניין בי. הוא זורק כל מיני משפטים שגורמים לי להרגשה טובה מצידו כמו "אם את עוזבת אין לי יותר מה לבוא לכאן" או "כולם פה מעריצים שלך" כשהוא מתקשר למקום העבודה ואני עונה הוא לא מזדהה וזורק לי רמזים כמו "אני המעריץ האלמוני שלך" או שהוא אומר "שלום, אני מדבר עם העובדת הכי יפה?" ועוד דברים כאלה, כשאנחנו עומדים ומדברים הוא מחפש הזדמנויות לשים עלי יד וכל הזמן קורא לי חמודה וממי (אבל זה גם סגנון דיבור) ופעם אחת לפני שהוא הלך הוא עמד בדלת עם חבר שלו וצעק לי שהוא אוהב אותי. פעמיים. בקיצור מצד אחד הוא מגלה בי עניין אבל מצד שני......... הוא אף פעם לא אמר משהו מפורש, כזה שאני אוכל להיות בטוחה שהוא מעוניין, הוא מעולם לא ביקש את הטלפון שלי, בכל פעם שהוא נכנס הוא אומר שלום וכמה משפטי מה נשמע ואז הולך לעניינים שלו, כאילו מתרחק ממני בכוונה וכל הזמן שולח מבטים וחיוכים ומסתכל עלי כאילו הוא רוצה להגיד משהו אבל אין לו מה. כמה שאני מנסה להיות חביבה ולהראות פתיחות, הוא חוזר לעניינים שלו. כאילו הוא מחכה שמשהו יבוא ממני. אני לא איזה כוסית על, ובגלל זה הביטחון העצמי שלי לא ממש גבוה וזה גורם לי להירתע מלהתחיל עם בחורים. אני לא אדע להתמודד עם סירוב בעיקר אם זה אדם שאני פוגשת כל כמה ימים. זה גם גורם לי לחשוב שאולי הוא סתם משתעשע ואין לו שום עניין בי. ההרגשה הזו משגעת אותי. אם הוא מעוניין אז למה הוא לא עושה או אומר משהו? ואם הוא לא מעוניין אז מה כל השטויות האלה? זה לא שיוצא לו משהו מזה שהוא מפלרטט איתי... את האנרגיה הזו הוא יכול להוציא על מישהו שווה יותר. שמתי לב שהוא יותר פתוח וזורם איתי כשיש מישהו בסביבה שלו. הוא חבר טוב של הבוס שלי וכשאנחנו מדברים שלושתינו אז הוא מרשה לעצמו להיות יותר פתוח איתי ולזרוק יותר מחמאות ופלירטוטים. אז מה? גם הוא חסר ביטחון? אני כבר לא יודעת מה לחשוב וזה כל הזמן מעסיק ומתסכל אותי. אין לי אומץ לגשת ולשאול אותו מה העניין, כי הוא חבר של יותר מידי אנשים שמגיעים אלינו ואני לא רוצה שהוא יחשוב שאני מעוניינת כשהוא לא. (ביטחון עצמי דפוק...) אני פשוט מנסה לגרום לו להבין שיש עניין אבל בצורה מסוייגת שתתפרש לשני צדדים עד שהוא יעשה משהו. מה הוא רוצה לעזאזל.....
מי מוכן להעלות תהיות בעניין....
הי, פעם ראשונה שלי פה. הסיפור שלי הוא כזה: למקום העבודה שלי מגיע בחור. הוא התחיל להגיע לפני איזה שנה. כבר בפעם הראשונה שראיתי אותו שמתי לב אליו אבל לא משהו רציני. שאלתי את עצמי אם היה יכול להיות בינינו משהו. רק השתעשעתי לרגע במחשבה הזו כי היה לי חבר באותה תקופה וזה לא היה רלוונטי. גם הוא בכלל לא שם לב אלי ובקושי היה אומר לי שלום כשהיה נכנס. תקופה ארוכה זה היה ככה, רק שלום שלום. אחר כך התחילה להגיע בחורה שהתחברתי איתה והוא כנראה נדלק עליה אז היינו שלושתינו יושבים ומקשקשים. אחרי שהיא עזבה ועברה לגור במקום אחר נשארנו אנחנו שנינו לקשקש שיחות סתמיות וקצרצרות. לפני איזה שלושה ארבעה חודשים התייעצתי איתו לגבי משהו שקשור לעבודה שלו והוא אמר שהוא יעזור לי בעניין. במשך חודש הוא הבטיח כל פעם לבוא ולעזור אבל הוא לא עזר עד שהתייאשתי מלחכות והסתדרתי לבד. מאז פיתחנו קשר של עקיצות (הכל ברוח טובה) ובינתיים גם נפרדתי מהחבר שהיה לי. לאחר ההקדמה - עכשיו לעניין: כל פעם שאנחנו נפגשים הוא נותן לי הרגשה שהוא מעוניין בי. הוא זורק כל מיני משפטים שגורמים לי להרגשה טובה מצידו כמו "אם את עוזבת אין לי יותר מה לבוא לכאן" או "כולם פה מעריצים שלך" כשהוא מתקשר למקום העבודה ואני עונה הוא לא מזדהה וזורק לי רמזים כמו "אני המעריץ האלמוני שלך" או שהוא אומר "שלום, אני מדבר עם העובדת הכי יפה?" ועוד דברים כאלה, כשאנחנו עומדים ומדברים הוא מחפש הזדמנויות לשים עלי יד וכל הזמן קורא לי חמודה וממי (אבל זה גם סגנון דיבור) ופעם אחת לפני שהוא הלך הוא עמד בדלת עם חבר שלו וצעק לי שהוא אוהב אותי. פעמיים. בקיצור מצד אחד הוא מגלה בי עניין אבל מצד שני......... הוא אף פעם לא אמר משהו מפורש, כזה שאני אוכל להיות בטוחה שהוא מעוניין, הוא מעולם לא ביקש את הטלפון שלי, בכל פעם שהוא נכנס הוא אומר שלום וכמה משפטי מה נשמע ואז הולך לעניינים שלו, כאילו מתרחק ממני בכוונה וכל הזמן שולח מבטים וחיוכים ומסתכל עלי כאילו הוא רוצה להגיד משהו אבל אין לו מה. כמה שאני מנסה להיות חביבה ולהראות פתיחות, הוא חוזר לעניינים שלו. כאילו הוא מחכה שמשהו יבוא ממני. אני לא איזה כוסית על, ובגלל זה הביטחון העצמי שלי לא ממש גבוה וזה גורם לי להירתע מלהתחיל עם בחורים. אני לא אדע להתמודד עם סירוב בעיקר אם זה אדם שאני פוגשת כל כמה ימים. זה גם גורם לי לחשוב שאולי הוא סתם משתעשע ואין לו שום עניין בי. ההרגשה הזו משגעת אותי. אם הוא מעוניין אז למה הוא לא עושה או אומר משהו? ואם הוא לא מעוניין אז מה כל השטויות האלה? זה לא שיוצא לו משהו מזה שהוא מפלרטט איתי... את האנרגיה הזו הוא יכול להוציא על מישהו שווה יותר. שמתי לב שהוא יותר פתוח וזורם איתי כשיש מישהו בסביבה שלו. הוא חבר טוב של הבוס שלי וכשאנחנו מדברים שלושתינו אז הוא מרשה לעצמו להיות יותר פתוח איתי ולזרוק יותר מחמאות ופלירטוטים. אז מה? גם הוא חסר ביטחון? אני כבר לא יודעת מה לחשוב וזה כל הזמן מעסיק ומתסכל אותי. אין לי אומץ לגשת ולשאול אותו מה העניין, כי הוא חבר של יותר מידי אנשים שמגיעים אלינו ואני לא רוצה שהוא יחשוב שאני מעוניינת כשהוא לא. (ביטחון עצמי דפוק...) אני פשוט מנסה לגרום לו להבין שיש עניין אבל בצורה מסוייגת שתתפרש לשני צדדים עד שהוא יעשה משהו. מה הוא רוצה לעזאזל.....