טוב אז ככה
אני אתחיל מהסוף, לשאלה למה כולם מתלבשים אותו דבר יש תשובה אחת ויחידה, בני האדם הם קופים מעתיקנים, למשל, את רואה בגד שמוצא חן בעינייך על מישהו אחר, שיכול להיות ויש לכן אותו טעם בבגדים, וגם אם לא, אז את הולכת וקונה את הבגד הנ´´ל, או שואלת את היצור המדובר מהיכן השיגה את הבגד, נכון?!... נכון... למה? ככה, אנשים נורא אוהבים להידמות למודלים, להיות אינים, מקובלים וכמו כולם, כך יוצא מצב שהאופנה חוזרת או דומה מאוד האופנה הינה סוג של אומנות לא מוגדרת מפני שאומנות זו היא מעיין בית לאומנים שמעוניינים להתפרנס מהאומנות והיצירתיות שבהם ולא רק להינות ממנה, שהרי לא מזמן אמנים היו חסרי כל מלבד יצירותיהם, היום פיתחו מגמות כמו עיצוב פנים, ועיצוב אופנה, ועוד תחומי עיצוב על מנת והאומנים הצעירים יוכלו גם ליהנות מהיצירתיות שבהם וגם לשעות כסף !!!! אני אסביר לך משהו שידיד טוב שלי שגם עוסק בתחום עיצוב האופנה, אבל כתחביב, הוא טען שאם נאמר ניקח את מעצבי האופנה בני דורנו או של ימינו ונשים לב למעט השינויים הנעשים אצלם בעיצובי הקולקציות נשים לב שלכל מעצב יש תחום מסויים, או מודל מסויים שמוביל את הקו שלו ועם השנים או הזמן נוספים שינויים קלים מאוד, כגון: צבעים, גזרות וכו´... אבל לא נעשה אף שינוי מהותי, כי א´: לא ניתן להתחדש כל הזמן, כי תמיד יהיה מישהו בעולם שכבר עיצב את אותו הדגם. ב´: המעצב יאבד את קהל הקונים שלו במידה והשינוי יהיה מהותי מידי, ופה כמובן נפגמת האומנות ונכנס המוטיב הכספי אני אתך לך דוגמא, למשל סיגל דקל- היא הלכה על קו העיצוב השמרני, לעומתה רנואר הלכו על הקו האלגנט והמבוגר, למרות שמידי פעם יש להם יציאות פה ושם וכן הלאה מעצבי דעת הקהל, הם מעיין סקר מהלך, או אפילו משוב של קהל יעד מסויים שנותן אישור או ביטול לקולקציות כאלה ואחרות, שהרי לא ממש משתלם לייצר קולקציה שלמה אם בסוף אף אחד לא יקנה אף דגם שלה, לכן לוקחים חתך אוכלוסיה מסויים ועליו בונים את המוצר, יותר נכון לומר על דעתו... מקווה שסיפקתי את סקרנותך, אם יש שאלות נוספות אני אשמח להסביר
