מה לעזאזל קורה איתי??

[התפיסה האחרת]

מה לעזאזל קורה איתי??

תחושה מוזרה, מעין ערפול מחשבות, עצב מאולחש אבל מושרש בפנים. כ``כ הרבה קרה לאחרונה (ובאמת שאין לי כוח לפרט). אין בי את היכולת להתמודד עם כל המחלוקות האלה בשלב הזה, זה כבד עלי ואני לא רוצה לחשוב על זה אבל זה מוצא דרך לחזור אלי בהבזקים ואז כל השמחה שניסיתי לבנות ולהרגיש שלווה נהרסת. זה החיים שלי שרצים כ``כ מהר ואין לי ברירה אלא להדביק את הקצב ואיך בא לי לזרוק את הכל ולהגיד ``שמתי ז...`` אבל רק מהפחד של הנפילה אני ממשיכה. אני חסרת מוטיבציה ונמאס לי כבר מהמצבי רוח האלה.

 

[ניאו30]

קשה לדעת בלי לפרט יותר

מה שאני הבנתי-יש בתוכך עומס רגשי מסיבות מסויימות ובעקבות דברים שקרו,את צריכה להתמודד עם זה,לעכל את זה,אבל החיים ממשיכים בקצב שלהם,והקצב מהיר מדיי ולכן את מרגישה שהדבקת הקצב של אחרים פוגעת בתהליך העיכול של הרגשות שיש בתוכך כרגע. אם זה באמת ככה-אז התחושות שלך מאוד בריאות,אני חושב...כי הקצב של החיים בעולמנו באמת מאוד מהיר,לא נותנים לעכל דברים שקורים לנו,לחוות אותם,להרגיש אותם,באמת להרגיש...לפעמים לקחת פסק זמן,להרהר בדברים...ומהמקום של ההרהור בדברים לצאת עם מחשבות חדשות,עם תובנות חדשות שיפנו אותך למקום אחר,למקום יותר שקט מבחינה פנימית...העולם החיצוני מלא בכל כך הרבה "רעשים",שקשה לעשות שקט בפנים,ובלי השקט הפנימי הזה קשה להקשיב למה שאנחנו באמת רוצים,למה שהלב רוצה... קשה,קשה,כמו שאומרים אבל לא אבוד...את מודעת לזה-לאיך שהעולם הנוכחי מתקיים ואיך זה גורם לך להרגיש...וזה כבר טוב... עכשיו,מה שנשאר זה להתגבר על הפחד מנפילה...אני חושב שבשלב ראשון תחשבי על זה ככה-ואיך המצב הנוכחי מרגיש לך?את לא מרגישה שאת בכל מקרה בנפילה?(או שאולי את מרגיש כמו אדם שקופץ מקומה 40 ובקומה 20 אומר לעצמו "עד כאן הכל בסדר..." חחח) אז מה ההבדל בעצם-ההבדל הוא שאם תנסי לחיות בקצב שלך את תרגישי שלפחות את עושה את המקסימום שלך, את עושה מה שטוב לך ומתאים לשלב זה של חייך,ואם לא תנסי אז תרגישי כל הזמן רגשות חרטה "מה היה קורה אילו ניסיתי?" המשפט הזה,בעיניי,אם חושבים עליו לעומק הוא המשפט שהכי עוזר להתגבר על פחדים שקיימים בתוכנו...בהצלחה!