מה לעשות עם שקרים חוזרים???

בלקמר 1

New member
מה לעשות עם שקרים חוזרים???

שלום לכולם. אני אמא לבת 5.9 (adhd) בכל יום אני מגלה שהיא משקרת לי. היום לדוגמה אכלה ממתק כשלא הייתי בבית, כשביקשתי מספר פעמים לא לגעת בממתקים כשאני לא נמצאת. כשגיליתי "לא זכרה" ומשנזכרה טענה שלא ידעה (למרות שידעה גם ידעה). הסבתא שלה שהייתה איתה בבית באותה שעה הזכירה לה שהיא (הסבתא) שאלה אם אמא מרשה ושהיע(הבת) ענתה שכן,אבל גם על זה אמרה הבת בהתחלה שסבתא לא שאלה,ואחר כך הודתה שסבתא שאלה אבל "אני לא עניתי",למרות שלפי הסבתא היא ענתה שאמא מרשה. הסיפור נשמע קטנוני להחריד ,לשומע מהצד,אבל השקרים האלו,שהם יומ-יומיים,הופכים אותי לחשדנית לגביה, כעוסה,וממש חסרת חשק לשתף איתה פעולה. דיברנו על הנושא, גם אני מולה וגם עם בעלי ואיתה יחד, הסברנו שאמת היא הבסיס לחיים שלנו יחד, שאם לא נדבר אמת לא נוכל לסמוך אחד על השני. נתנו דוגמאות מפעמים שנאלצנו לספר דברים לא נעימים שעשינו-ושהעולם לא נחרב. והדיבורים איתה לא עוזרים בכלל. נקטנו גם בעונשים- היא לא מקבלת דמי כיס אם היא משקרת, וגם זה לא עזר. למישהו יש רעיון? אני פשוט מיואשת.
 

לב אם

New member
שקרים חוזרים

טוב עשית שהסברת לילדה שהחמור מבחינתך הוא השקר, פי כמה מכל מעשה רע שהיא יוכלה לעשות. צריך להסביר לה בשפה שמתאימה לגילה שאמון צריך להרויח - ואם היא רוצה שיתנו בה אמון אזי היא צריכה להיות אמינה תמיד. מצד שני, בגלל הגיל הצעיר, לנסות להסיט אותה מהדרך הזאת גם על ידי המון התעסקות בדברים אחרים - כמו שיש ילדים שמפתחים הפרעות אכילה, כי הם מרגישים שזה מה שחשוב להורים. יכול להיות שכאן קורה שהיא חשה שזה נושא חשוב אז היא משתמשת בו למשוך תשומת לב. אפשרות נוספת שיכולה גם לקרות בגיל הזה, היא ילדה עם המון דמיון שעדיין לא מבדילה בין שקר לאמת. חשוב לעזור לה ולהדגיש את ההבדל. לגבי ענישה - אני לא יודעת מה ילדה כל כך קטנה עושה עם דמי הכיס שלה. הייתי מנסה לדברים יותר קרובים. והפטנט הכי חכם שלמדתי פעם ממישהו - לשאול אותה מה לפי דעתה העונש המתאים (זה בגלל שממש אף פעם לא ידעתי להמציא עונשים)
 

faith2

New member
ת'אמת...

אני לא חושבת שהיינו יכולים לקבל תגובה יותר טובה מזאת
 

עינת

New member
בלקמר

את מדברת על ילדה בת 5 בסך הכל, גיל בו לפעמים הגבולות בין שקר ואמת מעט מטושטשים. בכל מקרה השקרים שאת מתארת כאן הם טיבעיים ואופיניים. לדעתי הגבולות אותם את מציבה לה הם גבולות קשים מידי, וחשבי לרגע שהיית זאת את... אם היתה במקרר למשל גלידה שאת מאוד אוהבת (ואם לא אז תארי לך דבר אחר) ובא לך לאכול ממנה עכשיו , אבל ציבו לך גבול ואמרו - לא! את תקבלי ממנה רק כשבעלך יחזור מהעבודה ולא דקה אחת קודם. איך היית מרגישה?
 
למעלה