מה לעשות../images/Emo35.gif אנא ../images/Emo53.gif
השבלולה שלי
קשה לה
אנחנו לא מוצאים את המתכון המתאים כדי לעזור לה
אז הנה הסיפור, שאגב חלקו סופר בחלקים מדי פעם... שבלולה שלי, בת 18, בעוד כשלושה שבועות תתגייס
היא סיימה לימודיה לפני כשנה, מאז היא ממתינה לגיוסה. קצת עובדת, קצת טיילה עם חבר בחו"ל ובעיקר סובלת... סובלת מהבדידות
(בעיקר מאז החבר שלה התגייס), סובלת מחוסר מעש... למרות שלדעתי עסוקה מאוד (עובדת, מתעמלת כמעט כל ערב בחוג)... ויתרה על קד"צ טוב שהציעו לה, כי רצתה לעשות משהו מיוחד, כזה שלא עושים באזרחות (משהו קרבי...) וכעת אינה יודעת לאן תתגייס...
ואנחנו כאן אוהי, סייחה ואנוכי ממש סובלים חוטפים ממנה על ימין ועל שמאל
כל שיחה ולו הקטנה ביותר עולה לטונים בלתי נסבלים
אני לא רגילה לשיחות כאלו... לא יודעת איך מתמודדים...
כולנו הולכים על קצות האצבעות ממש, מנסים להקל עליה ככל האפשר... סייחה כבר התלוננה ואמרה ששבלולה בלתי נסבלת - כל הזמן כועסת עליה
אוהי כבר מזמן הצטייד בכפפות המשי ו
כדי ללטף ולא לחטוף אני שבורה...
על שהיא כל כך עצובה, כל כך לא מוצאת לעצמה מנוח... ולמה היא מחכה?.... לגיוס! אתם מבינים לגיוס!.... הרי זה אחד המשברים הגדולים בחיים, ניתוק מהבית החם (והבית שלנו חם מאוד...), מעבר למסגרת לוחצת ונוקשה ועוד ועוד, כולנו מכירים... אני ממש חוששת ממה שעתיד עוד לבוא עליה ועוד יותר לא יודעת איך להתמודד עם המצב כיום...
אולי למישהו כאן יש רעיון טוב?...
אולי אולי אולי......
השבלולה שלי
