מה לעשות?

[gila411]

מה לעשות?

שוב בתחילת הפגישה עם הילדה בכי הסטרי, כועסת על אבא שלה ועליי, מרביצה שמה את הידיים הקטנות שלה על הפרצוף של אבא בתנועות שאומרות תלך מפה וכואב לנו כל כך לראות אותה כך והכל בסערה אחת גדולה ואז זה עובר והכל בסדר ומצב רוח טוב בסוף הפגישה אבא שלה שאל אותה מה אפשר לעשות כדי להקל כדי שלא תבכי כך והיא עונה בשיא הרצינות של ילדה בת 4 אולי נעשה ניסוי? איזה ניסוי? ושוב היא נחסמת ולא רוצה לדבר ואז היא אומרת אני רק עושה הצגה שיחשבו שאני לא רוצה לבוא לאבא ואני שואלת הצגה למי? והיא עונה הצגה לאמא האמא הזאת גם אם היא לא אומרת ישירות היא נותנת לה את המסרים שאבא זה לא טוב שהיא מרוצה כשהקטנה אומרת לא לאבא והראייה לכך כשהן עוברות ליד הרכב האם שואלת רוצה ללכת לאבא הילדה כמו ילדה טובה עונה מה שמצפים ממנה לא והאמא מחייכת חיוך של אתם רואים זה לא אני זה הקטנה שלא רוצה את אבא...

 

[rolan]

זה מרגיז אותי ../images/Emo46.gif

אוי כמה זה מרגיז אותי שככה משתמשים בילדים

אתם צריכים, כמובן, לערב את העו"ס או הפסיכולוג שמטפל בעניין במה שאמרה הילדה. יש עוד דבר שלדעתי עליכם לעשות (אף שכמעט ברור לי שאתם עושים) - להסביר לקטנה שאוהבים אותה גם אם היא עושה הצגות, וגם כשהיא מסרבת להיות איתכם. אסור לוותר, להמשיך את הקו הקיים ולשתף איתו פעולה יחד עם ה"הצגה היומית". משום שזו הדרך כעת להיפגש איתה. מחזקת אתכם

מה עם המפגש? אתם באים?... יש פוסט שלם על כך.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

אוי, כמה שהילדה הזאת חכמה!!!!

בגיל ארבע היא כבר מכירה את המניפולציות ויודעת את תפקידה הראשי בהצגה. גילה, אני שותפה לדעתה של רולן, כמובן. במקביל, תתעלמו מההתנהגות ההסטרית הזו. שתבין שזה לא עושה רושם על אף אחד, אז אולי היא תרגע קצת עם "התפקיד הראשי". בכל אופן, העובדה שהיא חכמה כל כך, דווקא יכולה לעזור מאוד לטווח הארוך, בכל הסיפור הזה. קחי נשימה עמוקה. זה לא קל וזה לא הולך להסתיים מחר. זה תהליך ארוך. מחזיקה לכם אצבעות. ומקווה לראותכם במפגש בשבוע הבא.

 

[gila411]

בעקרון זה מה שעושים

לפעמים מתעלמים ומדברים איתה כרגיל כאילו היא לא בוכה ולפעמים משתתפים איתה בהצגה, אבל האמת היא שזה קשה לי כי איפה שהוא אני נפגעת מההתנהגות הזאת ועוד יותר קשה לי לראות את המבט של בעלי במצב הזה ואת הניסיונות שלו להרגיע אותה, חוץ מההצגות אני אמורה לעבור בהצלחה את כל המבחנים שלה שזה כבר סיפור אחר ולפעמים אני תוהה עד מתי זה יהיה כך האם כל החיים שלי יראו כך עם כל ההתמודדויות האלה אני מקווה מאוד שלא אני יודעת שזה לא נשמע אופטימי אבל אני מאוד אופטימית כי מצד שני אני רואה את הפידבקים ממנה

 

[פרח 11]

אני מעמידה את עצמי במקומך

ויכולה לומר שאני לא שחקנית ואני לא יכולה לקחת חלק בהצגה ולהשתתף בה. לכן, אני הייתי ממשיכה כרגיל בלי להתעכב על זה, אחרי הכל יודעים שזה הצגה ולא משהו אמיתי וגם יודעים מה הסיבה להצגה. לגביי בעלך, אם הוא רוצה לקחת חלק אז בסדר, רק תנסי להאיר את עינייו לגביי ההשלכות- שבכל פגישה יש הצגה חדשה, ובעצם היא נועדה כדי לגרום לכם להרגיש לא טוב. אני לא הייתי נותנת לבמאית את הסיפוק בין אם היא יודעת ובין אם לא. לגביי מבחנים, תהיי את עצמך את לא יכולה להיות מושלמת, אף אחד לא יכול, הרי בסוף לא משנה מה תשדרי תמיד יהיה משהו לא בסדר בעיניי מישהו ובעיניי האחר זה יהיה בסדר גמור. תאמיני לי תהיי קלילה ותנסי להתעלם מהמבחנים האלה, תרגישי שלמה עם עצמך ויהיה כבר יותר קל.

 

[gila411]

אני מאמינה שחלק מזה הוא הצגה

אבל כמו שנאמר כאן היא מבטאת כעסים שאין לה כלים איך לבטא אותם אפשר להבחין בין בכי של כאב פנימי אמיתי לכאב של הצגה ואנחנו פועלים לפי הבכי כשהבכי הוא של פינוק אנחנו ממשיכים הלאה אומרים לה משהו כמו שניה תפסיקי לבכות יש לי שאלה וכבר בתשובה שלה היא נרגעת אבל כשהבכי הוא התפרצות של רגשות ובהם כעסים וגעגועים אז עוטפים אותה עם כל הקושי באהבה ואמרים לה שגם לנו קשה וגם אנחנו מתגעגעים אליה בקשר למבחנים- מטבעי אני לא אוהבת להכשל במבחנים ואני עוברת אותם יפה מאוד לפחות את רובם אני עדיין לא מרשה לעצמי להתעלם מהמבחנים כי חשוב לי שיהיה לה את הבטחון בי ושהיא תדע שלא משנה מה היא עושה עדיין אני מקבלת אותה

 

[פרח 11]

טוב, להרגיש שאת מקבלת אותה

היא תרגיש בכל מקרה, גם בלי שתתני למבחנים כזה מקום חשוב אצלך. חוץ מזה עצם המילה מבחן כבר גורם לתחושה של "יש ציפיות ממני ואני צריכה לעמוד בהן". כשאני אומרת לא להתייחס למבחנים האלה, הכוונה היא שזה לא מה שיפעיל אותך, שימי אותם בצד, תהיי את בלי קשר לכך שאת נבחנת או לא. הדברים יהיו יותר אמיתיים ואם יש מבחנים שאת לא עוברת, זה מצויין היא תצטרך ללמוד לקבל גם דברים שלא מוצאים חן בעיניה (חשוב מאוד לדעת להתמודד עם הסיטואציה הזו בחיים). לגביי הבכי וההתפרצויות שמעידים על כעסים פנימיים, חשוב מאוד מה שאתם עושים, איך שאתם עוטפים ומכילים אותה כל הכבוד, יופי גם שאתם יודעים להבדיל בין משהו אמיתי למניפולציה. בעניין הזה אני יכולה לומר שגם אני הייתי פועלת כך

 

[*יערית]

הורים!

גם כן הורים...תרומת זרע מינימום...מקסימום מרגישים כמו בשח..מניעים את השחקנים על פי רצונם... קשה לי ..אני נמצאת במערבולת של תחושות

 

[שילה של הצאט]

לאבא וגילה../images/Emo23.gif

אני רק ילדה קטנה אין לי כלים אחרים לבטא את עצמי יכול להיות שמעבירים לי מסרים ויכול להיות שפשוט נורא נורא כואב לי,זה לא משנה מה שאני צריכה ממכם זה שתמשיכו לאהוב אותי,אל תפסיקו לקחת אותי אליכם תתנו לי להוציא את הכעס והבכי שלי ראיתם שאני נרגעת לבד מספיק לי להיות איתכם ולהרגיש את החום אל תכעסו על אמא שלי אני אוהבת אותה כמו את אבא. אוהבת ילדה קטנה בת 4

 

[יונה לבנה 1]

שילה

ים של דמעות בשתי עיניי................... כל כך חשוב,אל תכעסו על אמא,אני אוהבת אותה כמו את אבא.......

 

[gila411]

שילה,נכון אבל

הבעיה העיקרית שלי ובעצם של הילדה היא השנאה שהאם רוכשת לאבא לילדה יהיה טוב וקל הרבה יותר אם היא תקבל מסרים חיוביים גם מהצד השני דרך משחקים עם הבובות אני מבינה ממנה שאסור לה להתגעגע לאבא זה מה שהיא אומרת במפורש בתור גננת לבובה במצבה כשאני האמא של הבובה ובאתי להתייעץ עם הגננת היא מפרידה לגמרי בין העולם של אבא לעולם של אמא ואני כל הזמן מנסה לאט לאט לחבר לה את הדברים, סתם דוגמא לפני ראש השנה הכנתי איתה יחד כרטיסים - ברכות לשנה טובה שאלתי אותה למי נכין עכשיו היא אמרה לאמא ואז תוך שניה לא לא לא לסבתא אמרתי לה למה אמא מאוד תשמח בואי נכין לה והיא בעקשנות לא לא לא בטוח לסבתא אני לא שונאת את אמא אני רק לא מבינה מתי ירד לה האסימון והיא תפסיק לחשוב על הכאב שלה ותתעלה על עצמה למען הילדה ועל זה אני כן כועסת עליה

 

[שילה של הצאט]

את זו שמתמודדת,גילה../images/Emo23.gif

את שחיה ומתמודדת עם המצב יודעת מה קורה באמת. ומתגובותיך עולה נכונותך ויכולתך להבין ולהתמודד בצורה בוגרת ובריאה. יחד עם זאת אין אנו יכולים להיות אחראים על התנהגותו של אדם אחר,האם במקרה הזה. הדבר מכעיס ומקומם . במקום שאתם בונים מישהו הורס........ ייתכן שהתערבות טיפולית לאם תעזור יחד עם זאת אם אינה מודעת לבעיה שיוצרת סביר להניח שלא תשתף פעולה ואף תשתמש בזה לרעה. הדרך שהילדה הקטנה בוחרת ההפרדה בין העולמות הינה דרך המאפשרת לה להתמודד עם הקונפליקט,לדעתי אין לחבר באופן מלאכותי כרגע זה שומר עליה ובעצם די הגיוני עבורה. כדי שתוכל להיות איתכם זקוקה להפרדה ששומרת עליה. חשוב שאתם תמשיכו להעביר מסר חיובי ואוהב למרות הקושי ואולי תלכו ליעוץ ללא הילדה ומבלי לערב את אימה בשלב זה.מעורבות האם עשויה גרור לאישומים וכעסים והסלים את התחושות הקשות ממילא.עירוב הבת יכול לסמנה כבעיה. כמובן שדברים שאני כותבת נשענים על נסיוני ונסיבות חיי,קחי מהם את הטוב או לא תקחי בכלל.

באהבה והצלחה שילה

 

[עלמה 3]

להמשיך..ולקבל אותה בהרבה אהבה,

סבלנות וסובלנות...שהיא תכיר פאן אחר...ולקחת אותה בעקביות ע"פ ההסדר. בהמשך היא תלמד ותבין מי אוהב אותה בדיוק ומי עושה מה למענה ! ולא לדאוג, הכל יחזור לאמא כבומרנג, הילדה תיזכור את זה טוב - את ההסתות של האמא ואת אהבתכם וסבלנותכם כלפיה. בהצלחה