מה מפחיד אותכם?
(אחחחחח זו עומדת להיות הודעה סופר מפגרת) גילוי- הייתי בטוחה שאני לא מפחדת מג'וקים. אומנם הזיכרון האחרון שלי מהם זה בערך שהייתי בכיתה ה'. שאני ואחותי הקטנה גילנו ג'וק בבית. התחלנו לצעוק, יצאנו מהבית ונשארנו אצל השכנים עד שאמא באה להרוג אותו.. אבל מאז חלפו הרבה שנים, לא ראיתי ג'וקים אפעם, ולכל המתעניין ציינתי שהחיה היחידה שאני מפחדת ממנה זה עכברים. וחתולים. (לא בסדר הזה). אפילו העזתי לצחוק על אחותי, שכל פעם שהיא רואה פרפר היא צועקת: "אבאאאאאאאא בוא תהרוג אותו". לפני כמה לילות הייתי לבד בבית. דיברתי בטלפון עם חברה שלי, ופתאום שמעתי קול כזה. הוא הטריד את מנוחתי אז אמרתי לחברתי להמתין רגע והלכתי לכיוון הקול. ואז ראיתי למטה סוג של ג'וק קטן, שעושה קולות. ואני, כמו עמה, נבהלתי ו.. צעקתי! עכשיו, אם הוא לא היה עושה קולות, יכולתי לשכנע את עצמי שהוא לא שם וכך הסיפור היה נגמר. אבל הוא המשיך לעשות קולות וזה ממש הטריד אותי נפשית. התחלתי ממש להציק לחברה שלי, אז היא הציעה לי פשוט להוריד עליו נעל ולגמור סיפור. איכשהו הלכתי לשם, לקחתי נעל של אבא וזרקתי אותה לכיוון שלו. פגעתי. אב הוא שרד. ועף כזה. ואז שוב, נבהלתי. וצעקתי! התחלתי לצחוק על עצמי, סיננתי לעצמי שהוא קטן ולא יכול לעשות לי כלום.. אבל הוא המשיך עם הקולות שלו!!! ואז ראיתי אותו במקום אחר בבית. (ליד החדר של אחותי) אז הלכתי לכיוון, בצעדים קטנים, עם לב פועם (נשבעת) וזרקתי עליו את הנעל. (עם עוד קריאת "אמאלה") והוא................... מת. סוף טוב. הכל טוב. (רק חברה שלי צחקה עליי שעות, אבל בקטנה...) בכל מקרה, בהתאם למין שלכם, ציינו פחד טיפוסי שיש לכם.
(אחחחחח זו עומדת להיות הודעה סופר מפגרת) גילוי- הייתי בטוחה שאני לא מפחדת מג'וקים. אומנם הזיכרון האחרון שלי מהם זה בערך שהייתי בכיתה ה'. שאני ואחותי הקטנה גילנו ג'וק בבית. התחלנו לצעוק, יצאנו מהבית ונשארנו אצל השכנים עד שאמא באה להרוג אותו.. אבל מאז חלפו הרבה שנים, לא ראיתי ג'וקים אפעם, ולכל המתעניין ציינתי שהחיה היחידה שאני מפחדת ממנה זה עכברים. וחתולים. (לא בסדר הזה). אפילו העזתי לצחוק על אחותי, שכל פעם שהיא רואה פרפר היא צועקת: "אבאאאאאאאא בוא תהרוג אותו". לפני כמה לילות הייתי לבד בבית. דיברתי בטלפון עם חברה שלי, ופתאום שמעתי קול כזה. הוא הטריד את מנוחתי אז אמרתי לחברתי להמתין רגע והלכתי לכיוון הקול. ואז ראיתי למטה סוג של ג'וק קטן, שעושה קולות. ואני, כמו עמה, נבהלתי ו.. צעקתי! עכשיו, אם הוא לא היה עושה קולות, יכולתי לשכנע את עצמי שהוא לא שם וכך הסיפור היה נגמר. אבל הוא המשיך לעשות קולות וזה ממש הטריד אותי נפשית. התחלתי ממש להציק לחברה שלי, אז היא הציעה לי פשוט להוריד עליו נעל ולגמור סיפור. איכשהו הלכתי לשם, לקחתי נעל של אבא וזרקתי אותה לכיוון שלו. פגעתי. אב הוא שרד. ועף כזה. ואז שוב, נבהלתי. וצעקתי! התחלתי לצחוק על עצמי, סיננתי לעצמי שהוא קטן ולא יכול לעשות לי כלום.. אבל הוא המשיך עם הקולות שלו!!! ואז ראיתי אותו במקום אחר בבית. (ליד החדר של אחותי) אז הלכתי לכיוון, בצעדים קטנים, עם לב פועם (נשבעת) וזרקתי עליו את הנעל. (עם עוד קריאת "אמאלה") והוא................... מת. סוף טוב. הכל טוב. (רק חברה שלי צחקה עליי שעות, אבל בקטנה...) בכל מקרה, בהתאם למין שלכם, ציינו פחד טיפוסי שיש לכם.
