דומה, אך ממש לא זהה
אתה מוזמן להשוות בין הכתב הערבי לבין הכתב המונגולי, ולראות שהאותיות אינן שוות. באותם מקרים בודדים שיש דמיון בין אות מונגולית לאות ערבית, הן מסמלות צלילים שאינם קשורים זה לזה, והדמיון הוא מן הסתם מקרי. ואגב דמיון מקרי... הנה דוגמה לדמיון שאינו מקרי: בתחילת המאה ה-19, אינדיאני בשם סקויה (Sequoyah), משבט צ'ירוקי (Cherokee), שם לב לעובדה שהלבנים מסוגלים לתקשר זה עם זה על ידי סימון צורות על נייר. הוא החליט לפתח שיטה דומה גם עבור שפתו שלו. בתחילה חשב להמציא סימן לכל מלה, אך מהר מאד הוא התייאש - יותר מדי סימנים! לאחר מחשבה הוא שם לב שהמלים מורכבות כולן ממספר מצומצם של צלילים, והוא שקד על פיתוח כתב שבו כל סימן מתאים לצליל מסויים (בדרך כלל שילוב של עיצור+תנועה). חלק מהסימנים שסקויה טבע הועתקו מהא"ב האנגלי, אך כמובן תוך שינוי ערכיהם, שכן הוא לא ידע כלל אנגלית - לא דיבור ובוודאי שלא קרוא וכתוב. למשל, האות האנגלית C מסמלת בצ'ירוקי את ההברה tli, ו-S מסמלת את ההברה du. ניתן לראות את מערכת הסימנים המלאה כאן. סקויה השלים את עבודתו בסביבות 1820. תוך שנים מעטות למדו כמעט כל בני שבטו קרוא וכתוב, ואפילו החלו לפרסם עיתונים וספרים (בעיקר כתבים דתיים) בשפתם. בלשנים מקצועיים שיבחו את מערכת הסימנים של סקויה על התאמתה המופתית לשפת הצ'ירוקי. המדהים בכל הסיפור הוא כיצד אדם אחד, ללא השכלה פורמאלית, הצליח תוך מספר שנים להביא את מהפכת הכתב לעם שלם. בקרב עמים אחרים התהליך נמשך מאות שנים...