מה מקור הביטוי "להשקים קום"?

[גרי רשף]

מה מקור הביטוי "להשקים קום"?

1. אולי המקור בשירת דבורה וקשור לעצם הקימה "עד ש(הש)קמתי דבורה, (ה)שקמתי M בישראל"? 2. ואולי המקור בשירת רחל וקשור להשקייה "ואולי לא היו הדברים מעולם, ואולי לא השקמתי עם שחר לגן, להשקותו בזיעת אפי"? (מה שמחזיר אותנו לשר המשקים שהיה מעיר את כולם לעבודה קשה בחומר ובלבנים)

 

[giba70]

טעית, זה להשכים

כמו "השכם בבוקר". אבל אני לא יודע מה המקור. מדובר בלקום מוקדם מאוד, ואולי במובן של "מוקדם יותר", כמו בביטוי "הקם להרגך השכם להרגו"

 

[גרי רשף]

אז זה להשכּים כּום?../images/Emo12.gif

זה קשור להטיית שכם (הטיית השורש שכ"ם בבניין הפעיל)? לשתיית כוס תה מהכּומכּום? ממש לא ברור לי כל העניין הזה. איפה גנגי כשצריחים אותה? (צריחים זה בגלל שצורחים "איפה גנגי"?)

 

[gonevinci]

להשכים קום

הפירוש הוא לקום מוקדם. בתנ"ך- "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" ביאליק - "עם שמש השכימו להרים" וכו' המילון שלי אומר שהקשר לשכם הוא ככה"נ שעוברי האורח הקדמונים היו נוהגים להעמיס את המשא על שכם הבהמה בשעה מוקדמת בבוקר.

 

[מלפפון עם כח רצון]

נראה שההקשר לשכם קשור לאחריות

להשכים קום הוא בהחלט דבר הראוי להערכה, והוא גם מראה על רצון להזדרז להגיע לדבר מסוים ולאחריות. לכן נראה שהפועל "להשכים" בא להחמיא -"משכמו ומעלה"(תחילת שמואל)- שהרי השכם והכתפיים והחזה הם החלקים של הגאווה של האדם- לא במקרה שמים שם את הדרגות- "ותהי המשרה, על-שכמו"(ישעיהו) והנה עוד מקור שמראה על התפקיד האחראי והמזדרז של השכם: "תרמיל על השכם, ממרח על הלחם, הלכתי לחפש ת´חתיכה"(החתיכה החסרה, של סילברשטיין) אז אני די מסכים עם המילון, אבל קצת פחות עם מי שכתב אותו ) (בכל אופן, נראה לי שהוא צודק רק שהמשמעות יותר רחבה)

 

[ספלינטור]

אם זה קשור לשכם,

אז אתה צריך את שבולת, אבל נראה לי מהודעתה למטה שקצת העלבת אותה..

 

[שבולת ירוקת העין]

שאלת ברצינות?

כי עם כל המשחקי-שגיאות-כתיב נראה שחמדת ל(ש)צון וזה שהנחת שרק גנגי יכולה לתת לך תשובה - גם את זה צריך לקחת באותה מידת רצינות?

אם תגיד שאתה רציני אולי תקבל עוד משהו על מה שכבר נאמר פה עוד לפני שמוישל'ה יצא מהבועות

 

[כנף]

משירי מוגג (כך עולה מזכרוני)

 

[עמית ו]

החיילים שרצים מוקדם בבוקר לשק"ם.

 

[מוּסקט]

זה...

כשבאים לאדם ישן ומטלטלים אותו מהכתף (יענו, שכם) ואומרים: קום כבר, קום!

 

[גרי רשף]

תודה לכל מי שהעיר את עיני מתנומתן..

להבא אקפיד להשכים נום למען אוּכל להשכים קום אתלבש לבל אהיה ערום ואחמם מים בקומקום..

 

[קא זו או]

אתה לא חייב להתלבש

כי ערוּם הוא הנחש ואילו אתה אינך רוצה להיות ערוֹם. אלא אם כן התערבבו להם סמלים פאליים אצלך עת השכמת נום, כנחש, כזרבובית וכו'

 

[חוכא האִטלולי]

טעית, זה להשחים,

כיוון שבאסטרונאוטיקה עסקינן, דע לך, שהשווא שמתחת ל-ש' הוא שווא מרחף. ואחרי שווא מרחף, לא יבוא דגש. ולכן, כתשלום לדגש שלא דוגש, מבטאים את ה-ח' כ-ק' (כפי שכתבת בצדק מסוים), אך המקפידים על כללי הכתיב המלא, כותבים זאת כאמור, משחים קום.