מה משמעות הביטוי "דם סמיך ממים"?

[קשיש בן 18 כבר 22]

מה משמעות הביטוי "דם סמיך ממים"?

 

[יאקים]

משמעות הביטוי היא שקשרים משפחתיים

חזקים יותר מסתם קשרים. ולעומת זאת, הפתגם הרווח והמצוי במקורות "דמך אינו סמוק יותר מדם חברך" - כאן הפירוש שונה: שניכם שווים בעיני החברה, החוק, הסביבה, ואין הצדקה לאפליה כלשהי.

 

[דניאל 162]

המקור- ראה בתלמוד הבבלי

סנהדרין, ע"ד ע"א. סברא הוא דההוא דאתא לקמיה דרבה ואמר ליה אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך אמר ליה לקטלוך ולא תיקטול מי יימר דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי. הגמרא שואלת מנין לנו שאם אומרים לאדם להרוג אדם אחר או שימות הוא עצמו- מה עליו לעשות (חיי מי קודמים). מסופר שבא אדם לפני רבה עם הדילמה הזאת בדיוק, ורבה ענה לו: תמות ואל תרצח בעצמך, בגלל הסברה: מי אמר שדמך שלך סמוק מדמו של אותו האיש?

 

[יאקים]

תודה על הצגת המקור.

לפחות, מסרתי את המשמעות הנכונה, על אף שהמקור לא היה לפניי. לא כן?

 

[דניאל 162]

כמובן!

רציתי לתרום נופך נוסף לתשובתך, ולאשש אותה באמצעות המקור התלמודי- זה הכל. דרך אגב, התסכים איתי שהשאלה "לא כן" מזכירה מעט את השאלה "לא ככה אח שלי"?

לדעתי הוספת ה"א השאלה (שמחליפה את "האִם") נדרשת כאן- "הלא כן"?

 

[יאקים]

א. דניאל, תודה על הבהרתך בעניין הוספת המקור.

אכן, היא משלימה את תשובתי. ב. בעניין הוספת ה"א השאלה או "האם" לפני שאלה, ראוי להעיר שזה מקובל, אלא שיש להבחין הבחנת-מה בין דיבור לכתיבה: בדיבור מושמעת אינטונציה, ועל פיה מבין הנמען שזו שאלה. לדוגמה, למדת היום לקראת הבחינה (?), ולתוספת הבהרה ניתן להוסיף (אם כי לא הכרחי) מילת שאלה. לעומת זאת, בטקסט כתוב הקורא אינו יכול לשמוע אינטונציה, לכן הוא חייב להיעזר בסימן שאלה בסוף השאלה ו/או בתוספת ה"א השאלה או "האם" בראש השאלה. מכל מקום, בדיבור אם שואלים: הלמדת היום? זה נראה ונשמע משלב גבוה יותר מאשר בהשוואה להיעדר ה"א השאלה.... ולהשומע ינעם

 

[דניאל 162]

לדעתי, דבריך נכוחים בעניין ההבחנה בין הדיבור

לכתיבה. ואולם, שאלתי/דעתי כוונה כלפי צורת הכתיבה- האם ישנה חובה תחבירית להוסיף מלת שאלה לפני כל סוג של שאלה. באותה נשימה טענתי שיש חובה כזאת- ומכאן שיש לומר "הלא כן"? ובדומה לכך "האם לא כן"? לעומת "לא כן"?

 

[יאקים]

סימן השאלה מייתר את הצורך להוסיף

את ה"א השאלה ו/או את "האם" לפני השאלה עצמה. עם זאת, אין פסול בכך. אשר על כן אפשר גם לא כן? גם הלא כן? גם האם לא כן? לעומת זאת "לא ככה?" נשמע סלנגי, שלא לומר פרֵחי, לפחות בעיניי.

 

[דניאל 162]

יש להדגיש שהתופעה הזו קיימת רק בשאלות

שמילת השאלה שלהן היא "האם". שאלות הפותחות במה, מי, למה, איך וכיו"ב- לא תוכל לעשות בהן את ההפרדה הזו. אני סבור שהעובדה שהתופעה קיימת רק מראה שהדבר אינו בעל יסוד. בנוסף, אני כמעט משוכנע שלא תמצא עדות לכך במקורותינו.

 

[יאקים]

מן הסתם הדבר ברור. שהרי

בסוג הראשון של השאלות התשובה עליהן היא כן או לא, בעוד על השאלות האחרות יש לענות במתן אינפורמציה....

 

[דניאל 162]

יכול להיות...

כלו טיעוניי, ומכאן- מה שנשאר הוא ההגיון שמכתיב לי במקרה הזה להוסיף מילת שאלה לפני שאלה, ותהא אשר תהא. מובן שאני מדבר על צורת הכתיבה, שהרי בדיבור לרוב אין מקפידים על כך (אלא אם כן מדובר בשדרן רדיו או באופן רשמי).

 

[יאקים]

כך נראה גם לי.

כי כך נאה וכך יאה. כל טוב לך.

 

[trilliane]

אני רק הערה: במקורותינו לא היו סימני שאלה.

(וסימני פיסוק מודרניים בכלל). אני לא יודעת באיזה שלב הם הומצאו בעולם (בכלל) ומתי חדרו לעברית (זו שאלה מעניינת - מישהו יודע?), אבל במקורות "הקלאסיים" (מקרא, חז"ל) אין. אני לא יודעת אם זה תקני או לא תקני, אבל טענתו של יאקים לא יכולה להימדד ביחס למקורות, כי מאז השתנו כמה דברים כתחום הכתב. לפיכך טענתך "לא תמצא עדות לכך במקורותינו" נכונה כמעט כמו "לא תמצא עדות לשימוש באינטרנט במקורותינו".