מה נסגר עם חוק הספאם?

[רון טובלר]

מה נסגר עם חוק הספאם?

הידוע בשמו הרשמי "תיקון לחוק הבזק".

היה נראה שהפיצוי של 1000 שקל בתביעות קטנות יכול להיות אפקטיבי וחשבתי שיהיו המוני אנשים שיעשו מהעסק הזה קריירה שניה וככה ימגרו את הספאם העברי ברשת, אבל נראה שלא זה המצב.

אני עדיין מקבל המון הודעות ספאם אסורות (כלומר הצעות מסחריות למייל פרטי). חלקן טוענות שנרשמתי למאגר והסכמתי לקבל פרסומות (להד"ם!) וחלקן מקנחות את הספאם באיזה הסבר שקרי ושגוי למהות חוק הספאם. דוגמא:

אנו שולחים דיוור אלקטרוני מורשה לפי תיקון מס' 40 בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982
ההצעה חינמית שאינה פרסומת, או הצעה הנשלחת לנמענים שנרשמו ללידים שונים, לאתרי חיפוש עבודה, "מגיע לי" ואחרים, או
לנמענים עסקיים ובאופן חד פעמי, בהתאם לתנאי השימוש באתר ותוך כדי מתן אפשרות להסרה מיידית מרשימת התפוצה.

הטקסט הזה צורף לפרסומת לרופא שיניים, בתשלום, ואני לא נמען עסקי ומעולם לא נרשמתי לשום לידים. וגם אם נרשמתי לאתרי חיפוש עבודה (מה שנכון), אין בזה משום הסכמה לשלוח לי פרסומות.

והשאלה היא - מה נסגר עם החוק הזה ויישומו מצד בתי המשפט לתביעות קטנות? בחלוף כמה שנים מאז התיקון - האם יש כבר מושג לגבי הכוון של בתי המשפט והציבור בנושא? אנשים בכלל תובעים על הדבר הזה?

 

[עו~ד דורון זיסו]

"מה נסגר"

יש לי לדים שמשתמים בביטוי "מה נסגר"ובזכות זה אני מצליח להבין את שאלתך...
הייתי אומר שלא נסגר כלום, יש הרבה פסיקה של בתי משפט לתביעות קטנות, ויש מעט פסיקה של בתי משפט אחרים. אני לא חוקר ולא אספתי נתונים, אך התחושה שלי היא שנצד אחד יש פחות ספאם ישראלי, מצד שני מי שרוצה להספים, הולך ונהיה יותר מקצוען, יותר מתוחכם, יותר פועל כעבריין ומשתמש בשיטות ב ן משתמשים גרועי הספאמרים בעולם, זה כולל חברות קש, שכבות של הסתרה, משלוח משרתים זרים היושבים במעצמות גמו רוסיה וסין, וכד' לחוק. המו בעצם שלוש זרועות: א. אכיפה פלילית. עם קנסות של 226.000 ש"ח, תביעות אזרחיות רגילות, כולל קטנות ותביעות אזרחיות ייצוגיות. עד היום ככל הידוע לי לא נעשתה אפילו חקירה משטקתית אחת ולא הוגש שום כתב אישום, אף תביעה ייצוגית לא אושרה ומה שנשאר זה תביעות קטנות, עם המון פסקי דין מוטעים, חלקם עם הנמקות מנוגדות ללשון הדי ברורה של החוק. פה ושם יש גם פסקי דין נכונים. הביה העיקרית היא שהיום את הספמרים הקשים פשוט לא ניתן לאתר ולדעתי יש צורך בכלים נוספים, והפעלה בפועל של הזרוע הפלילית של החוק. תביעה קטנה
בנושא די דומה לרולטה.

 

[רון טובלר]

האמנם שרתים בחו"ל מגינים על הספאמר?

אין בנושא הזה חזקה שבעל העסק שאותו מפרסמים הוא זה שנושא באחריות?

הרי בלי צו בימ"ש אני לא יכול לברר מי עומד מאחורי כתובת ה-IP של השולח בפועל, וברור שזה נעשה על ידי קבלני ספאם ולא ע"י אותו רופא שיניים.

אני חושב שיש חזקה דומה בנושאים אחרים, למשל מפלגה לא יכולה לטעון שעמותה מסויימת עושה לה פרסומת בהתנדבות ולכן זה לא צריך להחשב כתרומה.

ולגבי "מה נסגר" - את שירותי הצבאי סיימתי בשנת 90 וכבר אז זה היה ביטוי פופולארי, אז מה נסגר עם עדכניות הסלנג שלך?

 

[עו~ד דורון זיסו]

1. די בכך שמעצמות לא פועלות נגד ספאמרים ונותנות חופש פעולה.
2. עד היום לא נתקלתי בפסיקה ישראלית בה בעל עסק שבעניינו נשלחה פרסומת, כפר בקשר שלו לפרסומת, כנראה כולם הבינו שאין סיכויים של ממש להגנה כזאת. כנראה שאתה לא מקבל את הספאם מהסוג היותר קשה. הספאם היותר קשה הוא ספאם שפונה אלייך בשאלה (בסגנון: האם אתה זקוק להלוואה מיידית? האם אתה מעוניין להנות מחיי מין? וכד' אם כן, תלחץ כאן) בשלב הזה, אין לך מושג מי שלך לך, המייל הגיע ברוב המקרים מתיבת דוא"ל בג'ימייל. מצרפים לך קישור/לחצן וירטואלי עם המילה ("כן, אני מעוניין) אם אתה לוחץ, אתה מגיע לדף נחיתה. לדף הנחיתה יש שם מתחם לא ייחודי, סתם צירוף של אותיות ומספרים שנקנה ב 2 עד 10 דולר (בסגנון as45-vb.info) ואם תחפש למי שייך, הסיכוי למצוא הוא אפסי, תמיד תגלה שפרטי בעל שם המתחם חסויים. בדף הנחיתה גם אין שום פרטים של עסק, יש טקסט קטן בסגנון: תשאיר כאן את פרטייך ואנו נחזור אלייך, ואז טבלה קטנה בה אתה יכול לרשום שם פרטי ומשפחה, כתובת דוא"ל ומספר טלפון נייד. אם יש לך אומץ לתת לספאמר עוד יותר מידע עליך, אתה רושם, אבל מי רוצה באמת להשאיר מס' טלפון? גם אם תשאיר, אין לך סיכוי לדעת מתי יתקשרו אליך, באיזה עניין, אם בכלל. ככה שאין לך פרטים של נתבע.
3. לגבי מה "נסגר" - ב 88 לא היה. ובכלל, זה פורום לדיון בנושאים משפטיים, לא לסלנג.