מה נשתנה הלילה הזה......
היום בבוקר התבשרתי כי אני חולה בסרטן באזור הלימפה. בכיתי חצי שעה, ומאז ועד עכשיו - כלום! כאילו זה דבר רגיל וטבעי, שכבר לא מבהיל אותי , ולא מזיז לי. באותו רגע שהרופא אמר שהתוצאות לא כל כך טובות, עברה נערה בלונדינית עם ביקיני כשהיא מניפה שלט עליו מודפסת הספרה "4". כן, זהו סיבוב רביעי. סיבוב רביעי ´למאבק´ שאני לא רוצה להשתתף בו. בהתחלה ראיתי בסרטן כמשהו מרפא. משהו טוב. שעוזר ובא לשנות משהו בחיים. בפעם השנייה, הוא הפתיע אותי, ועדיין ראיתי בו משהו שבא לשנות אותי... בפעם השלישית, הוא פשוט לא היה צריך לבוא, הכל היה כבר טוב... והיום- לא יודע.... נגמרו לי כבר התיאוריות. האמת, שאני הרסתי את עצמי בשנה האחרונה. הרוחניות שהייתה בי ברחה לה לגמרי מהגוף ומהראש. אני צריך להחזיר אותה אלי. אבל את זה יכולתי לעשות וכבר התחלתי לעשות עוד לפני שנודע לי על ´הידיד´ שלי. אני כבר לא יודע איך להגיב לגוש הדפוק הזה. נגיד שאני עובר אותו..... נגיד שאני מתרפא.... אז מה? אולי יבוא עוד פעם.... ועוד פעם...... ועוד פעם...... אני יודע שאתם לא צריכים לקרוא את זה. זה לא ממש אופטימי. אבל מצידו השני של המתרס- כל החיים כך לא צפויים. צריך להנות מכל רגע!!!!!!!!!!! זו לא סתם סיסמה. אם לא הופכים אותה למעשה, היא נשארת סתם סיסמה. הגדולה של האדם היא לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון שנותר לו. לחיות כל יום בניצול מלא. וזה לא אומר שצריך לרוץ ממקום למקום. אפשר גם לשבת במרפסת ולחייך לשמיים. בשבילי זה ניצול רוחני אדיר. שיהיה לכולם לילה טוב. אני אהיה בסדר. מחר אני כבר אהיה שמח, אני מכיר את עצמי. ביי עמית
היום בבוקר התבשרתי כי אני חולה בסרטן באזור הלימפה. בכיתי חצי שעה, ומאז ועד עכשיו - כלום! כאילו זה דבר רגיל וטבעי, שכבר לא מבהיל אותי , ולא מזיז לי. באותו רגע שהרופא אמר שהתוצאות לא כל כך טובות, עברה נערה בלונדינית עם ביקיני כשהיא מניפה שלט עליו מודפסת הספרה "4". כן, זהו סיבוב רביעי. סיבוב רביעי ´למאבק´ שאני לא רוצה להשתתף בו. בהתחלה ראיתי בסרטן כמשהו מרפא. משהו טוב. שעוזר ובא לשנות משהו בחיים. בפעם השנייה, הוא הפתיע אותי, ועדיין ראיתי בו משהו שבא לשנות אותי... בפעם השלישית, הוא פשוט לא היה צריך לבוא, הכל היה כבר טוב... והיום- לא יודע.... נגמרו לי כבר התיאוריות. האמת, שאני הרסתי את עצמי בשנה האחרונה. הרוחניות שהייתה בי ברחה לה לגמרי מהגוף ומהראש. אני צריך להחזיר אותה אלי. אבל את זה יכולתי לעשות וכבר התחלתי לעשות עוד לפני שנודע לי על ´הידיד´ שלי. אני כבר לא יודע איך להגיב לגוש הדפוק הזה. נגיד שאני עובר אותו..... נגיד שאני מתרפא.... אז מה? אולי יבוא עוד פעם.... ועוד פעם...... ועוד פעם...... אני יודע שאתם לא צריכים לקרוא את זה. זה לא ממש אופטימי. אבל מצידו השני של המתרס- כל החיים כך לא צפויים. צריך להנות מכל רגע!!!!!!!!!!! זו לא סתם סיסמה. אם לא הופכים אותה למעשה, היא נשארת סתם סיסמה. הגדולה של האדם היא לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון שנותר לו. לחיות כל יום בניצול מלא. וזה לא אומר שצריך לרוץ ממקום למקום. אפשר גם לשבת במרפסת ולחייך לשמיים. בשבילי זה ניצול רוחני אדיר. שיהיה לכולם לילה טוב. אני אהיה בסדר. מחר אני כבר אהיה שמח, אני מכיר את עצמי. ביי עמית
