דעתי קצת שונה
אני חושבת שבשנת הגן הראשונה עדיף שהילד לא יהיה בין הקטנים. בשנת הגן הראשונה הקליטה יותר קשה. קשה לעבור מתשומי של מאה אחוז על ידי אמא או מטפלת לחלוקת תשומי בין כל הילדים. ולא, זה לא רק קשור לילד עם בעייות בטחון עצמי, אלא לעובדה שתשומת הלב מתחלקת בין כמה ילדים, שהילד צריך להתרגל לאי ספוק צרכים מהיר וכו´... כשהילד מרגיש שווה בין שווים ביכולתיו הקוגנטיבים והמוטורים קל לו יותר להסתדר בתקופת ההסתגלות הקשה . הפתרון שלי: מאיה תהיה יותר קרובה בגילה לגדולים (וזאת אם יורשה לי לא להצטנע למרות שהיא קוגנטיבית ומוטורית מאד מפותחת) דבר שיעזור לבטחון העצמי שלה ודאגתי שתהיה קבוצת גדולים כך שאם יראו במהלך השנה שהקבוצה "קטנה עליה" תמיד היא תוכל לעבור לקבוצה הגדולים. ולגבי ללמוד מגדולים - קראתי איפשהו משהו נורא יפה ששהות עם גדולים מעשירה לפעמים באוצר מלים וכו´... אבל שהות עם קטנים מעשירה באופן אחר (התייחסות יפה לקטן ממך, סבלנות וכו´). ומשפט קטן נוסף שאני לא מתאפקת מלהוסיף אותו - כשאני יושבת עם עצמי וחושבת על הענין, אני חושבת שהצורך לשים עם גדולים הוא בעיקר של ההורים . בהצלחה בכל מה שתחליטי. באמת הכי חשוב שיהיה לה חם וטוב ..