מה עומד מאחורי האקורדים ?

[log02]

מה עומד מאחורי האקורדים ?

מי המציא את האקורדים, ומה ההגיון שעומד מאחוריהם ?

 

[קניידעל]

האקורדים

אין לי כוח לבדיחות כוורת אז נוור על הקטע של עם נודד שהתיישב בתחילת המאה בצפון עיראק וניגש ישר לעיקר האקורדים- התפתחו ביחד עם אמנות הכתיבה הפוליפונית במחצית השניה של ימי הביניים, קרוב לימי הרנסאנס, אך בעיקרון לא היה להם שימוש אמיתי, משום שעוד לא היתה חוקיות מקובלת לגביהם, ההלחנה איתם היתה אינסטינקטיבית, וגם לא היה כל-כך נוח ליצור אקורדים בתזמורת- למי שזוכר את תקופת "יללות הזאבים", לפני פיתוח הכוונון המושווה. אנחנו מתחילים לדבר על אקורדים כחלק עקרוני מהמוזיקה רק בתקופתו של באך. הוא היה בעצם הראשון שלקח את האקורדים הטבעיים בסולם, וחילק אותם לשלושה קבוצות- טוניקה סוב-דומיננטה ודומיננטה. הוא גם יצר את צורת הכתיבה המקובלת כיום לארבעה קולות. החל מתקופתו ועד ימי סוף המאה ה-19 אנחנו בעצם מדברים על השימוש הראשון של אקורדים- כפונקציות הרמונית. בעצם האקורדים בברוק, במוזיקה הקלאסית והרומנטית משמשים אותנו רק כפונקציות לליווי המלודיה, והם מוליכים את השומע מסביב לטוניקה, דרך האקורדים של הסולם, בסולמות שונים(אם צריך) וחזרה לטוניקה. הפעם הראשונה שבה אנחנו לא מדברים על אקורדים בתור פונקציות הרמוניות זה בסגנון האימפרסיוניסטי, כאשר מלחיניו בוחרים לוותר על החשיבות של האקורדים כפונקציה, ולעבור לשימוש בגוון שנותן האקורד כדי ליצור איזושהי אווירה למוזיקה (אז גם מתחיל השימוש האמיתי באקורדים מטורפים למיניהם- מוקטנים, מוגדלים, אקורד 13 וכו' וכו' וכו', שלא היה להם שימוש רב קודם, ועכשיו הם הופכים לאקורדים עקרוניים) וזהו, מקווה שעזרתי, אם צריך עוד מידע פשוט תשאל

 

[עדי זילברברג]

אני חושב שבאך היה מוחמא

מוזיקה היתה בעלת הרמוניה - כלומר אשורדים עוד הרבה לפניו. בתקופת ימי הבינייםהיה מקובל ללוות באוקטבה ובקווינטה, ובמאה ה13 התחילה להתחבב הטרצה. ברנסנס כבר היו מלחינים שעשו עבודה פוליפונית נהדרת, בין השאר בסגנון "אקורדי" ובתקופת הבארוק הבס הממוספר שלט עוד הרבה לפני שבאך סיים אותה

 

[קניידעל]

פוליפוניה כן, אקורדים לא

זאת אומרת, אני יודע שאין אמיתי ביניהם אבל ההתיחסות היתה שונה באך היה זה שכתב את חוקי הכתיבה ההרמונית, והכיר באקורדים בתור הקבוצות שלהן לפני זה היתה קיימת כתיבה פוליפונית, כמו שכתבתי, אבל לא על פי חוקים מוסכמים (בגלל זה נמצא הרבה פעמים סיום של דרגה רביעית לראשונה). לא הייתי מגזים עד כדי להגיד שברנסאנס היתה כתיבה פוליפונית מדהימה, הבארוק נחשב עדיין לשיא הכתיבה הפוליפונית, אבל באמת היתה, רק שבד"כ לפי הכפלה, ולא כתיבה הרמונית במלוא משמעותה, אם היתה, ובאמת סליחה אם אני לא מכיר, היא היתה יותר עניין אינסטינקטיבי מאשר משהו ידוע. את חוקי הכתיבה (לא תכפיל באוקטווה, לא תכפיל בקווינטה, לעד תנגוד את קו הבס בסופרן וכו' וכו' וכו') כתב באך אי שם בתחילת הקריירה שלו, והם נשארו מקובלים לרוב תקופת הבארוק. בקשר למה שאמרת על הבאסו, זה לא בדיוק קשור לעניין, כנראה שלא ממש הבהרתי את עצמי בהודעה הקודמת- אני יודע שהיו אקורדים, ומכאן הגיע הבאסו, אבל הקיום שלו לא קשור לחוקי הכתיבה ההרמונית שכתב באך. בעיקרון הוא השתמש במה שנשמע נכון, ובמה שהיה קיים בתקופה כדי לכתוב חוקים מקובלים לכתיבה. נ.ב. בקשר לרנסאנס, לא יצא לי לשמוע עבודה פוליפונית ברמה גבוהה במיוחד, אם אתה יכול להמליץ על משהו אני מבטיח לחפש ולתת את דעתי

 

[קניידעל]

שאין הבדל אמיתי ביניהם

 

[עדי זילברברג]

באיזה ספר באך כתב את זה?

מותו של באך מקובל לציון סוף תקופת הבארוק. תקופה שנמשכה כמאה וחמישים שנה. באך לא המציא חוקי הרמוניה. הוא אפילו אהב לשבור ולהרחיב את מה שהיה מקובל. מוזיקה גדולה מבחינה פוליפונית היתה קיימת בהמוניה גם לפני באך לא רק אחריו: פרסל, מונטיוורדי, פלסטרינה, ז'וסקין דה פרה, מאשו, דופיי. חסרים? בעקרון לכתיבת אקורדים יש אפשרות בתוים שהומצאו יותר לכיוון תחילת האלף, באסו קונטינו שהומצא אני מניח פחות או יותר בתחילת תקופת הבארוק, ויש את השיטה המודרנית של אותיות ומספרים, שאני מניח שהומצאה אי שם לכיוון תחילת המאה ה20. אין לי מושג אם היה בנאדם ספציפי שהמציא איזו מהשיטות, והייתי שמח לדעת יותר. היתרונות שבתווים הם הדיוק שבה ניתן להעביר את הרעיוהות. היתרון שבבאסו קונטינו הוא הקשר הישיר לסולם. מי ומעליו 6 מציין סקסט אקורד. איזה סוג של סקסטאקורד תלוי בסימני ההתק. היתרון בשיטה המודרנית היא דווקא באוניברסליות ובקיבעון שלה. אולי עדיף להגיד השיטה ולא היתרון

 

[קניידעל]

הייתי מת לתת לך תשובות מבוססות

אבל אני לא יכול בנקודה הזו, אני מוריד את הכובע ואומר שכנראה טעיתי אם יהיו לי עובדות מבוססות לחזור אליך איתן לגבי מה שבאך עשה עם ההרומניה אני אחזור, אבל בינתיים לא אז שוב סליחה

 

[עדי זילברברג]

טוב, פשוט אני מתעסק במוזיקה עתיקה

ולכן זה נראה לי מוזר במיוחד שאישיות כה מרכזית כתבה ספר כזה שלא שמעתי עליו. תמיד יכול להיות שאני טועה גם כן - אני לא אנציקלופדיה. בכל אופן - סה"כ - התשובה הכי פשוטה לשאלה המקורית היא שסימולי האקורדים משמשים כקיצור דרך לכתיבה הרמונית בתווים שגם משאירה הרבה מקום לאילתור או בחירה לנגן

 

[shykedmi2]

תשמע....

יש סיכוי שכל המורים שלי שיקרו לי, אבל אני לא בטוח לגבי זה. חוקי ההרמוניה המערבית המקובלת נכתבו ככל הידוע לי ע"י באך, בדיוק כפי שציין קניידעל. זה שבאך עבר על החוקים של עצמו זה כבר משהו אחר. אני מניח שכתיבת החוקים ושבירתם לא קרו במקביל, שהרי מוסיקאים עוברים תקופות שונות בחייהם, וגם באך. לימדו אותנו בבית ספר את ההרמוניה של באך, ואת כל החוקים שקניידעל ציין. אף אחד לא כתב ספר. אלו חוקים שנבעו מהכתיבה ההרמונית של באך. כאשר אנו עושים ניתוח הרמוני בכיתה לקוראלים של באך (כתיבה פוליפונית ב-4 קולות) אנחנו מציינים מתי החוק נשמר ומתי הוא הופר. חוקרים שמו לב לכל הדברים האלו והם הפכו למוסכמות יותר מאשר חוקים - ואנחנו יודעים עד כמה חזקות מוסכמות. גם במוסיקה.

 

[קניידעל]

אוקי תודה

זה גם מה שכל המורים שלי לתאוריה אמרו לי מצד שני הם גם אמרו לי הרבה מאוד שטויות אחרות, בגלל זה פחדתי לתת את הדוגמאות שלהם, אבל אני חושב שזה די נכון במקרה הזה.

 

[עדי זילברברג]

כפי שטענתי

באך לא כתב ספר. הוא גם לא פעל מתוך כלום. כל הסביבה החוקתית הזאת, שכפי שאמרת הייתה עניין של מוסכמות היתה קיימת שם, והוא היה 1 מאלו שהמוסכמות היו קטנות עליו. לגבי כל המורים - אז כן. מעט יחסית יודעים מוזיקה עתיקה. הרבה חושבים שבאך התחיל את המוזיקה. אולי בשיתוף עם הנדל. והם גם זוכרים שגם היה ויולדי בסביבה, אבל בתכלס- הנה - רק על רגל אחת ציינו שלושה שמות מהבארוק המאוחר. יש גם טלאמן וקורלי. אז מה? רק בגרמניה פעלו בתגקופה 17000 מלחינים. כולם עבדו לפי אותם מוסכמות פחות או יותר. באך היה מלחין גדול ככל הנראה. אבל לא הייתי אומר שהוא המציא את חוקי ההרמוניה המערבית או משהו בסגנון. כן הייתי אומר אולי שכל מי ששמע אותו הושפע ממנו.