מה עומד מאחורי הביטוי 'למחות ביד'?

Assiduous

New member
מה עומד מאחורי הביטוי 'למחות ביד'?


"אני מוחה בידך!"
"עלינו למחות בידם של העושים כן!"

אני מנסה למצוא את הקשר בין המילים שבביטוי לבין המשמעות שלו.
 

Assiduous

New member
תוך כדי חיפושים מצאתי את הצורה "ממחין"

תוך כדי חיפושים מצאתי את הצורה "מְמַחין". על מה מתבססת צורה זו, והאם היא יוצאת דופן בגזרה?

משנה מסכת גיטין פרק ה משנה ח
"אין ממחין ביד עניי גוים בלקט שכחה ופאה מפני דרכי שלום"
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זה נראה כמו שורש מ-ח-י בבניין פיעל, רגיל לגמרי בגזרת ל"י

כמו מנקים, מחכים, מצפים... רק הנו"ן מחליפה את המ"ם (של סיומת הרבים) כדרכה של לשון חז"ל (בהשפעת הארמית).
 

Assiduous

New member
האם אין הבדל ביניהם?

בעוד שממחים הופך למוחים, לא ראינו שמנקים הופך לנוקים, מחכים לחוכים (אולי 'חוכי לו' בלשון המקרא?) אולי מצפים לצופים (לא בטוח בהקשר).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אולי, לא יודעת; חשבתי ששאלת על הצורה ולא על המשמעות

(את המשמעות של "למחות ביד" איני מכירה כך או כך). אני לא יודעת אם "ממחים הופך למוחים", לא מוכר לי תהליך כזה. לא מן הנמנע שקיימים שני פעלים מקבילים במשמעות דומה בשני הבניינים, ואין כאן "הפיכה" של אחד לאחר. יש שורשים שנוטים הן בפעל, הן בפיעל במשמעות קרובה עד זהה (נוטים לראות בפיעל "עוצמתי" יותר, זה לא בהכרח נכון) – קולפים/מקלפים, רוקדים/מרקדים, קופצים/מקפצים, שוברים/משברים, הולכים/מהלכים ועוד.
 
למעלה