מה עושה אבא?

מה עושה אבא?

(או - מה עושה אמא?)

דיברתי עם חברות שבנן בן השלוש קצת מוטרד מזה שאין לו אבא. אני זוכרת שהיה לפני איזה זמן כאן שרשור שבו עלה הרעיון לשאול את הילד - מה עושה אבא? מה עושה אבא שאין לך היום?
מישהי או מישהו כאן ניסה את זה פעם? נורא מעניין אותי מה היו התשובות.
 
כשהגדול שלנו אמר שהוא רוצה אבא

בערך בגיל 4, שאלנו אותו למה והתשובה שקיבלנו היתה: כדי שהוא ירים אותו על הכתפיים.
היה לנו מאוד ברור מאיפה זה מגיע: האבא של אחד החברים הטובים שלו בגן היה מגיע לאסוף אותו ולוקח אותו כל הדרך הביתה על הכתפיים.
אז הוא רצה גם.
 

mikpihuk

New member
אצלנו

בפעם האחרונה כשזה עלה (לפני חצי שנה בערך) שאלנו למה
התשובה היתה "איך אני אדע להיות אבא אם אין לי אבא?"
 

mikpihuk

New member
בעיקר הקשבנו לו

זה איפשר שיחה שבה הוא הביע את האבל, החוסר והקושי שלו.
 
מקסים


 
האמת שאני אפילו לא זוכרת...

אני כן זוכרת שהחלטתי לא להתבאס מזה שהוא רוצה דברים שאין לי יכולת פיזית לעשות, הרי יש גם אבות עם פריצות דיסק שלא יכולים להרים את הילדים שלהם.
מה שכן, עם הילד הספציפי הזה, כן מרגיש לי שבאיזשהו רובד מסויימם קיים אצלו צורך באבא.
 

כאן הם

New member
אני לא חושב שזה רעיון טוב

אם לילד אין אבא או אמא, אני לא חושב שזה רעיון טוב דווקא להעלות את הנושא ועוד לתת לילד לחפור יותר עמוק בנושא.

מה המטרה פה? מה מצפים שזה יעשה לילד? שהוא יחשוב יותר על אבא/אמא, או, שהוא יחשוב פחות על אבא/אמא שאין לו? יש פה איזה חשש לגבי הילד שהדבר אמור לעזור לפתור?

מה תעשו אם הילד יגיד "אבא מחפש אותי היום כי הוא מאוד אוהב אותי ורוצה שאני אבלה איתו" ? או, "אבא היום רצה לקחת אותי לטיול, אבל הוא לא יכל" ?


אפילו במקרה שלנו, שלילד אין אמא, אבל יש לו אמא ביולוגית ידועה שאנחנו בקשר איתה והיא מיידעת אותנו בפייסבוק (היא מאוד מאוד אוהבת את פייסבוק וכותבת כל הזמן מה קורה אצלה לכולם), אני לא שואל או מספר כל דבר.

אני נותן עדכון חודשי ומדי פעם הילד מדבר איתה בטלפון כשאנחנו מתקשרים.


בכלל, כל הנושא עובר לילדים די מהר כשהם מבינים מהר מאוד, בגיל צעיר, בצורה ברורה מה הסיפור: יוצאים מהדמיון שלהם למציאות נהדרת של שני אבות או שני אמהות.

הילד שלנו מעולם לא הראה שום עניין מיוחד ב"אמא". אולי מכיוון שהיא דווקא ידועה.


רענן
 
למעלה