מה עושה הרווחה בקשר לאגרנות כפייתית

מה עושה הרווחה בקשר לאגרנות כפייתית

שלום רציתי לדעת מה תעשה הרווחה במקרה של אגרנות כפייתית אם מישהו מהעוסים המכובדים יודע אשמח לתשובה.

הסיפור שלי: אני נכה בעצמי 75 אחוז בביטוח הלאומי. איש חלש אופי שסובל מחרדות ודכאון והתקפי פאניקה.

לאחרונה הולצתי לצאת/להמלט מהבית בגלל שהבת זוג של אבא שלי אגרנית כפייתית של בגדים (ערימות מהרצפה עד התקרה וקושי לזוז בתוך הבית בגלל הדבר הזה כולל ג'וקים שמטיילים בתוך זה) היא התחילה להתעלל בי ולהאשים אותי שאני גונב לה דברים מהערימות האלו כמובן שהכל בלוף ובראש שלה. היא נעשית פסיכוטית בקשר למה שקשור לזה ואוגרת עוד ועוד ......אני נאלצתי בצער גדול לברוח מהבית אבל אם לא ישאר לי כסף אני רוצה לשוב אליו .....

היא מפעילה טרור רגשי ונפשי (צועקת משתוללת אם מישהו מעיר לה בקשר למשהו) וככה שולטת גם באבא שלי בעזרת הפחדה וצעקות . ואבא שלי חסר אונים מולה ובעבר רצה להפרד ממנה אבל לא הצליח מתוך חולשה נפשית/רגשית מולה....

וגם אני נאלצתי לעזוב בגללה את בית אימי האהוב שזה כל כך כואב לי -היא פשוט השתלטה על הבית בעזרת האגירה הכפייתית וטרור נפשי ....

הרופאה שלי בבריאות הנפש רצתה לכתוב מכתב לרווחה בנושא אולי לדובב את אבא שלי לראות אם הוא צריך עזרה בלהפרד ממנה או לראות אם זו אגרנות כפייתית .....

נגיד שהייתי מסכים לשלוח את המכתב בחתימה של הרופאה שלי (בבריאות הנפש ) מה לדעתכן/ם יעשו ברווחה?.....במקרה כזה....
 

KFIRB

New member
אותה ואת אביך קשה לשנות

אלו חייהם,

אך אתה זכאי לסל שיקום ובין היתר הנחה משמעותית בהשכרת דירה (בהתאם לקרטיריונים של משרד השיכון).

אולי תפתור אתה את הבעיה ותפנה אתה את הדירה למקום שקט ונעים בשבילך?

אם היא אכן אגרנית כפייתית, ואביך מסכים לחיות עימה, ושניהם בוגרים דיו , בריאים בנפשם (כלומר אחראים על מעשיהם והחלטותיהם, אינם זקוקים לעזרה בניהול תקציבם או ניהול חייהם ואינם זקוקים לאפוטרופוס), ואם אין שם קטינים והאישה הזו לא מפריעה לסביבתה, לא הרווחה לא הפסיכיאטר המחוזי ולא שום סמכות במדינה שלנו יכולים להחליט בשבילה או בשביל אבא שלך כיצד לחיות.
 
אייך זה שהרווחה תסכים?

העניין הוא שאבא שלי חלש מולה . שכלית ונפשית. וקצת לא בטוח בעצמו כי הוא פוחד ממנה. אייך הרווחה תסכים שמישהו יחיה ככה......או הערייה.....אולי אני צריך לפנות לעירייה?...

וחוץ מיזה שפינו אותי בסוג של אלימות והפחדה ואנ י נכה בעצמי נפשית וחלקית פיזית אייך זה שאף אחד לא יקום להחזיר לי את מקומי הטבעי ?

זה ממש עצוב שאף אחד לא יתערב אולי למעני להחזיר לי מקומי.....החוק אם כך נוטה לכיוון הרוע?.....

מה אני צריך לעשות יש עצות אחרות אייך מפנים אותה מהבית שהיה שלי....

אני כרגע מתארח אצל קרוב משפחה עד שאניי אגיע לדיור מוגן...עם שותף...בעוד חודש. אבל זה כל כך כואב לי שהאישה הרעה הזאת פשוט גרמה לי לצאת מהבית ...האם הרוע מנצח כל כך בקלות? למי אפשר לפנות?
 

KFIRB

New member
אתה בגיר

ממה שסיפרת גם אביך והאישה הזו בגירים ואחראים על מעשיהם.

הרווחה (אולי יתקנו אותי עו"סיות העובדות ברווחה) יכולה להתערב ולסייע למי שפונה אליה. אם היא בחרה לחיות כך, ואביך מסכים (גם מתוך קשייו , אך מבחינת המערכת הוא בגיר ואחראי למעשיו, גופו ותקציבו, אלא אם אחד מאלו לא מתקיים אז יש עו"ס לחסרי ישע).

הבית רשום על שמך? יש צוואה, חוזה או מסמך אחר שמוכיח שהבית שלך, שייך חוקית לך(להבדיל משייך לי רגשית, גרתי שם כל חיי וכו') ? אם כן, זה לטיפול רשויות החוק ולא רשויות הרווחה, אם לא, אז המצב הוא שגם אתה בגיר ואחראי למעשיך, למרות ובגלל הנכות. בשל הנכות המדינה מציעה לך זכויות מינימאליות לקיום בסיסי וזה כן נושא לטיפול רשויות הרווחה ובמקרה שלך בשיתוף גורמי סל שיקום במשרד הבריאות.

הרווחה יכולה להתערב בסכסוך משפחתי במקרה שאחד מהמסוכסכים פונה לרווחה, אתה יכול לנסות לפנות לרווחה עם המכתב מהרופאה, לי אישית, נשמע שהטיפול יתמקד בך ולא באישה הזו, שכן היא נכנסה חוקית לביתכם, ורק בעליו החוקים רשאי לסלקה. אם הייתה שם אלימות , זכותך להגיש נגדה תלונה במשטרה. אם אתה חושד שיש אלימות כלפי אביך, זכותך לפנות בשמו לרווחה, אך מעבר לכך הרווחה לא יכולה להחליט בשביל אחרים מה לעשות, בדיוק כמו שהרווחה או הפסיכיאטר המחוזי לא יחליטו מחר לאשפז אותך כי כתבת בפורום הזה, יש חוק במדינה, גם עובדים סוציאלים וגם פסיכיאטרים הם ברובם אנשי שומרי חוק, וחלקינו עובדים בשירות החוק, והחוק הוא חד משמעי כאן.

האם מחר אתה תחליט להסתובב עירום לגמרי בביתך הפרטי, תסכים שמישהו יגיד לך לא לעשות זאת ? זה לא ראוי , ומנוגד לחוק, כשאתה לבד, זכותך לעשות כרצונך, כל עוד אתה לא מזיק לעצמך או לאחרים. אם היא הזיקה לכם באלימות פיזית או מילולית זכותך לערב משטרה או לערב רווחה בנושאים אלו, לא בנושא שהיא סילקה אותך מביתך ולא בנושא שהיא תפסיק לאגור.
 
יש לי

צוואה שכל הבית יעבור אליי אחרי מות. מה שנקרא חס וחלילה

אני מבין אולי שאצטרך לפנות בעצם לעורך דין....באחד הימים......
עצוב
 
תשים לב, במידה והבית רשום על שם אביך כרגע

והוא חי שם עם בת זוג, גם אם אינם נשואים, היא נחשבת כזוגתו ותהייה זכאית לחלקה ברכוש.

ולשאלתך אם החוק תומך ברוע - לא. הוא תומך בכך שכל עוד אין פגיעה באחרים, אנשים יכולים לעשות כרצונם. היות והבית כרגע אינו על שמך, זכותם לפנות אותך מדירתם.
 
יש לי צוואה שאומרת שאחרי

שהוא ילך לעולמו (היום כבר נאני לא פוחד להגיד את זה כי הוא גרם לי נזק) כל הדירה תעבור אליי מקווה שזה יהיה תקף....לפחות
 
אגרנות וחיות אחרות

אם האגרנות גורמת או תגרום במשך הזמן לבעיה תברואתית שיכולה "לגלוש" מעבר למגורהם (למשל במידה והם גרים בבניין ויש שכנים בקרבת מקום) אז כן יהיה מקום להתערבות וכן גם כפי שכפיר ציין, אם חיים בבית קטינים
 
אגרנות

זה לא בעייה של רווחה-זה נטו בריה"נ-זה נשמע שהיא במצב פסיכוטי אולי דרך הרופא יוציאו הוראת בדיקה??.היא זקוקה לעזרה
 

KFIRB

New member
גם לא לגמרי מדוייק

כי אם יש קטינים בבית והאגירה לא פוגעת בהם הרווחה לא תתערב (מניסיון).
 
אם מדובר

באגירה בקנה מידה שממלא חדרים עד כדי אי יכולת גם לשמור על ניקיון,ובתוך כל זה קטינים, תהיה מעורבות של הרווחה. (מנסיון) כמובן שאם מישהו אוסף אוספים בין לאומיים של מפיות צ'רקסיות ושומר אותן בארון, זו אגירה לא פוגעת.
 
אני זקוק למשהו שיעזור לי לפנות

אותה מהבית לצמיתות....זה לא ניראה לי יעזור לי. אייך היא מרגישה לא מעניין אותי מכיוון שעשתה לי נזר נפשי רציני
 

KFIRB

New member
רק במצב פסיכוטי אוגרים

רצוי לעיין קצת בפרק OCD בכל סינופסיס עדכני, יש אגירה כפייתית כהפרעה ( כרגע היא עדיין תחת OCD בDSM הבא תחת הפרעות בדחפים).
 

KFIRB

New member
ועוד חידוד

אם המרפאות היו עושות ביקור בית כפי שהיה אמור להתבצע, הייתה לך כעו"ס הבנה שיש מקרים שלא מגיעים לברה"ן וכאלו אחרים שמגיעים אך אינם פסיכוטים , על איזה מסעיפי החוק תבקשי בדיקה כפוייה? 9א? 9ב? 9ג? דחופה ? לא דחופה?

מה תכתבי בטופס ההפנייה לפסיכיאטר המחוזי? לי אישית יצא לקרוא הוראת בדיקה כפוייה דחופה וכשראיתי את המטופלת, גם אני וגם הרופאה הבודקת לא ידענו מי בעל הדמיון העשיר שכתב את הדברים האלו לפסיכיאטר המחוזי? לבסוף המטופלת אושפזה מרצונה , "כדי שתנוח קצת" , היא הסכימה כי המחשבות הפרנואידיוות שלה מאוד הציקו לה והיו סביב השכן, עוד לא סיימו את הליכי הקליטה והקבלה , הטלפון בחדרה של הרופאה מצלצל על הקו ביתה של המטופלת שרוצה כאן ועכשיו כבר במיון שהרופאה תעשה שינויים בתרופות, והרופאה הסבירה לה בתקיפות אך באדיבות שאין לה זמן לכך וזה לא מתפקיד חדר המיון.

אני במקום הרופאה הייתי מוסיף הערה במערכת הממוחשבת , שהמטופלת צריכה להיפגש עם עו"ס בהקדם על מנת להסדיר סידור עם המשפחה, שהמשפחה לא תשתמש בסיפורי הסבתא לפסיכיאטר המחוזי כשהיא קצת עייפה מהטיפול באם.
 
למעלה