מה עושות ה״נשים של...״ אלה שעוברים דרך רילוקיישן

מה עושות ה״נשים של...״ אלה שעוברים דרך רילוקיישן

בהנחה שיש להן מקצוע שלא ניתן להעתיק לארצות הברית בקלות (למשל פסיכולוגיה...)

סקרנית לשמוע
 

zuki3

New member
רוב "הנשים של" או "הגברים של" לא יכולים בכל מקרה לעבוד

בכל מקרה, בחלק גדול מהמקרים, כשאדם מוצא עבודה בארצות הברית, והוא מקבל ויזת עבודה, לבן הזוג אסור לעבוד, או ברוב המקרים כשאדם מגיע ללמודים גבוהים, לבן זוג אסור לעבוד,
כמובן בתלוי הויזה, אבל חלק גדול מהויזות, כמו ויזת H או F או M בן הזוג בכל מקרה אסור לו לעבוד, וגם במקרים שמותר לו לעבוד, כמו ויזת J, הוא מקבל אישור עבודה רק כדי שלא ישעמם לו, אסור לו להגיד שהוא צריך לעבוד כדי להתפרנס.
ובנוסף יש את כל המקצועות שצריך רישיון כדי לעבוד בהם, רופאים, עורכי דין, רואי חשבון, מורים ועוד מיליון מקצועות אחרים לא יכולים לעבוד בלי רישיון מקומי,
רילוקיישן וויזות למינהן הן משהו זמני בהגדרה ומיועדות רק למספר שנים, אחרי מספר שנים או שמהגרים באופן קבוע ומקבלים גרין קארד, או חוזרים לישראל.

מה עושים ? יש ילדים שצריך לטפל בהם, וצריך לעזור להם להתמודד עם מקום חדש, יש בית , יש בעל שעובד הרבה,
ואפשר ללמוד, להתנדב, או לחפש עבודה במקצוע אחר.
וגם אם תקחי מספר שנים ותעשי רישיון מקומי, זה לא יהפוך אותך לפסיכולוגית אמריקאית, אלא אם את גרה באיזה מקום מלא ישראלים, לישראלית לשעבר לא פשוט להצליח להיות פסיכולוגית בלי שיש לך אנגלית כשפת אם.
 
מה שאתה צריך לכתוב

במכתב בקשה של אישור העבודה הוא אכן שאין המטרה היא לפרנס.
בפועל מרגע שיש לך את אישור העבודה ביד אתה יכול לעבוד בכל עבודה.
כמעט כל "הנשים של" שאני מכירה כאן עובדות בעבודה כזו או אחרת.
יש כאלה שעשו התאמות, יש כאלה שהמציאו עצמן מחדש. לא כולם פסיכולוגים ...
דווקא רוב בני הזוג שאני מכירה כן הגיעו על ויזות שמאפשרות עבודה והן L ו J.
ככה לפחות באיזורינו.
 

lamah

New member
לא נכון

אני ישראלית עם שפת אם עברית. אנגלית למדתי רק בבי"ס. עשיתי רישיון אמריקאי ועבדתי בטיפול ובאבחון אצל אוכלוסיה בעיקר אמריקאית. פה ושם ישראלים.
 

KallaGLP

New member
כל עוד אין אישור עבודה אין הרבה מה לעשות.

אפשר ללמוד או להתנדב. אני, למשל, המשכתי לעבוד בהתנדבות עבור פרויקט שהקמתי עם חבריי עוד בישראל וזה נתן לי תעסוקה, משמעות וסיפוק בתקופה הראשונית. למזלנו, קיבלנו אישור עבודה וגרין קארד ממש מהר (אבל זה בזכות סוג ויזת העבודה שבעלי קיבל, שאינו נפוץ, ובכלל כיום יש יותר סחבת עם קבלת גרין קארד מאשר הייתה בזמן שאנו הוצאנו).
המקצוע שלי הוא אמנם כזה שכן מותר לעבוד בו בארה"ב ללא צורך ברישוי מקומי, אבל ממש לא פשוט למצוא בו עבודה, כי אין לו הרבה ביקוש כאן. אז המשכתי לעבוד על הפרויקט שלי בישראל ובנוסף הקמנו כאן עסק שלא קשור למקצוע שלי שתרמתי ואני ממשיכה לתרום בו את חלקי, ובמקביל המשכתי כל הזמן לחפש עבודה בארה"ב שקשורה לתחום המקצועי שלי. זה לקח הרבה זמן והיו לא מעט מהמורות בדרך, אבל הצלחתי למצוא עבודה דרך קבלן בפרויקט שהתנהל עבור חברת הייטק גדולה, ועבדתי שם עד שהפרויקט ששכרו אותי לעבוד בו הסתיים, ממש לאחרונה. חששתי ששוב ייקח לי המון זמן למצוא עבודה, אך למזלי זמן קצר לאחר מכן מצאתי משהו עוד יותר מתאים, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת שכר, גם דרך קבלן שמבצע פרוייקט ממש מעניין עבור חברת הייטק גדולה לא פחות. אמנם זה פרויקט גדול שרק מתחיל, אך אני מניחה שגם הוא יסתיים מתישהו (כי זה אופי הפרויקטים האלה). אבל דיה לצרה בשעתה ובכל מקרה, בין הטיפול בענייני הבית והילדים (שלמזלי כבר גדולים ולא זקוקים להשגחה צמודה, אלא בעיקר להסעות לחוגים, חברים וכו'), ניהול העסק שלנו והפרויקט שלי בישראל, ממש לא חסרה לי תעסוקה. הסיבה העיקרית לכך שאני בכל זאת מתעקשת למצוא כאן עבודה במקצוע שלי היא כי זה תחום שאני אוהבת והקדשתי המון שנים ומאמצים כדי לרכוש בו השכלה ולבנות בו קריירה בישראל, ולכן חשוב לי להמשיך ולממש את עצמי בו, גם אם בקטנה יותר ועם התפשרות מסוימת על תנאים ושכר, שהיא חלק בלתי נפרד מעבודה דרך קבלן.
לא יודעת אם הסיפור שלי בהכרח רלוונטי למישהי במקצוע שלך, אבל כל מה שאני יכולה לעשות זה לחלוק קצת מהניסיון המאוד ספציפי שלי בתקווה שזה בכל זאת יתרום במשהו.
 

d a p h n a

New member
אפשר, אבל זה לא חוקי.

ברוב מדינות העולם אסור לעבוד ללא ויזה מתאימה, אפילו אם מדובר על עבודה שנעשית מהבית, במדינה אחרת, כאשר התשלום מתקבל רק במדינה השנייה ונכנס לחשבון בנק שם.
אמנם נכון שהסיכוי "להתפס" במצב כזה יחסית נמוך, אבל מבחינת החוק היבש זה אסור.
 

ron1222

New member
יש כמה וכמה אופציות

אם אסור לעבוד- אפשר ללמוד. או בלימודים מקומיים וכך לשפר את האנגלית, נגיד באיזה קומיוניטי קולג׳, או מרחוק באוניברסיטה הפתוחה. אפשר גם להתנדב, וקחי בחשבון שבחצי השנה הראשונה רוב הזמן ממילא יוקדש להתאקלמות ועזרה לילדים.
וכשאפשר לעבוד חוקית- יש שמלמדות עברית בבית ספר פרטי יהודי שלא דורש רישיון הוראה, יש שמוצאות עבודה בJCC, יש שממציאות את עצמן במקצוע חדש, ויש שנלחמות (בדם, יזע ודמעות לפעמים) להשיג רישיון במקצוע שלהן ולהלחם להשתלב בשוק מקומי.
אני ביליתי את השנתיים הראשונות בהן לא הייתה לי ויזת עבודה בסיוע לילדים ולמשפחה להתאקלם ובכתיבת תיזה לתואר השני אותו התחלתי בישראל, ולאחר שקיבלתי גרין כארד, למדתי חצי שנה למבחנים והוצאתי רישיון במקצוע שלי. כיום אני בשלבי כניסה לשוק העבודה. זה לא פשוט, האנגלית צולעת ואיטית, אני לא ילדה בת עשרים עם מוח גמיש, יש לי בבית שלושה ילדים בבתי ספר, אבל האושר בחזרה למקצוע שאני אוהבת מפצה על הכל.
 
למעלה