מה עושים אחרי שעות העבודה?

[anuta139]

מה עושים אחרי שעות העבודה?

אני מודה שאחרי שכתבתי, הנושא נשמע קצת מפגר...
אבל בכל זאת, אחרי 8-9-10 שעות עבודה באים הביתה והחיים "מתחילים" - הילדים, הבעל, עבודות הבית (פה לנקות, שם לסדר, להפעיל, לקפל), בישולים (מה אוכלים עכשיו, ומה מחר לבוקר/צהריים).
איפה מתחילים? איך מחלקים את הזמן?
יש ימים שאני מגיעה בסביבות 8 הביתה ואז זה רק אוכל, קצת זמן ילדים/בעל וזהו.
אבל יש ימים שמגיעים יותר מוקדם, נגיד ב-4-5 ואז דילמה - ללכת לסידורים? לבשל למחר? (כי בדר"כ אני מבשלת ב-5 בבוקר) לרדת עם הילד לגינה/חבר? לעשות משהו למען עצמי? תמיד יש הרגשה שלא משנה מה אני אעשה זה יבוא על חשבון משהו אחר.
איך זה אצלכם?

 

[חרציבוש החורש]

היום אני עובדת בחצי משרה

אבל כשעבדתי מלא- לא היו בישולים/ניקיונות/קיפול כביסה. היתה עוזרת והילדים אכלו בגן ארוחה עיקרית וחביתה עם פסטה וקוטג בערב.

 

[נעמה בסוודר]

אין לי ממש את ההתלבטות הזו

עכשיו כשאני בהפסקה של כמה חודשים - אפשר להספיק הכל.
וכשאני עובדת במשרה מלאה - אי אפשר להספיק אף אחד מאלו, כי אין לי ימים שאני מגיעה מוקדם... במקרה הכי טוב, אני מגיעה מדי ערב סביב שש וחצי.
אז יש דברים שעליהם מלכתחילה מוותרים:
מלכתחילה אנחנו לא מאוד מקפידים על עבודות בית. עושים, כמובן, אבל בהילוך איטי, והבית לא ממורק דרך קבע.
ולצאת לגינה בשעה הזו זה כבר לא מתאים.

בגדול, את הזמן שאני בבית לפני שהוא ישן אני מבלה כמה שאפשר נטו איתו. לא מחשב, לא סידורים, פשוט לבלות איתו.
אחרי שהוא הולך לישון, לפעמים יש קצת בישולים, אבל בגדול אני מחסידי "בישול לרוב השבוע". ארוחות ערב הן ממילא קלילות.
ואת הדברים עבורי, כולל זמן עם הן הזוג או עם העיסוקים שלי, אני משתדלת לעשות בערבים.

אבל אני חושבת שבשבורה התחתונה את מאוד צודקת:
לא משנה מה אני אעשה זה יבוא על חשבון משהו אחר.

 

[אלפית]

אצלי - די דומה למה שנעמה כתבה ...

אחרי העבודה ועד שהילדים נרדמים - העדיפות היא לבלות איתם ולהענות לצרכיהם המגוונים - גינה, לארח חברים, להתארח, הסעות, משחקים, עזרה בלימודים ....

אם אני מצליחה לפעמים להשחיל עוד משהו שלא קשור ישירות אליהם תוך כדי, אני רואה בזה רווח נקי.

אוכל - עבר למיקור חוץ: אמא של האיש, המטפלת והאיש עצמו (לי יש תפקידים אחרים ...)
ויש גם עוזרת.
ועדיין - אם היה עוד זמן, הבית היה קצת יותר מסודר.

השורה התחתונה שלך נכונה: תמיד משהו יבוא על חשבון משהו אחר. סדר עדיפויות ברור וציפיות ראליות עוזרים לשמור על פוקוס ומרחיקים רגשות אשם (עד כמה שאפשר)

 

[אין לי מושג איך]

מתחילים לעבוד

זו המשמרת השניה, והיא לא קלה יותר ...

כשאני מגיעה הילדים כבר בבית (בעלי אחראי על האיסוף של הקטן מהגן, הגדולים יותר חוזרים עצמאית בהסעות), וכבר אכלו - או במסגרת הלימודים או עצמאית עד שחזרתי (רק לשני הקטנים יש ארוחות חמות. הגדלים יותר יודעים להתארגן בעצמם).

תחנה ראשונה - מכונת הכביסה.
זה "פקק תנועה" תמידי בבית, ובכמה דקות אני מתפעלת עוד סיבוב של מכונה-מייבש.

יושבת להתאוששות קלה, כוס שתיה חמה, כמה משפטים עם הילדים (אם הם לא שקועים מדי במסך ו/או עם חברים, מה שקורה כמעט תמיד).
לפעמים אני מתיישבת לקרוא, או גולשת ומתעדכנת במה שהתחדש במהלך היום.
בכל מקרה, אני לא בעמדת "מפעילה" של הילדים, הם מסוגלים להעסיק את עצמם היטב גם בלעדי.

אם צריך לצאת לקניות - זה תמיד "זמן איכות" של אחד הילדים.
הם מאד אוהבים להתלוות אלי במעמד של "בן יחיד", ואנחנו מדברים המון תוך כדי. מחוויות היום שחלף ועד חישובי אחוזים וכדאיות קנייה ותיכנון תפריט בריא.

ארוחת ערב, עוד סיבוב כביסה, השכבה - לפי גילאים, התארגנות למה שצריך להכין ליום הבא.

זמן לעצמי - היום, כשהם גדולים, כבר לא בעייתי מבחינתי לצאת אחה"צ לשחיה / הליכה או בערב לשיעור.
הגדולים מביניהם מספיק אחראים כדי להיות "מבוגר נוכח" בבית, כך שתירוצי ילדים אין לי כדי להצדיק אי השקעה בעצמי

 

[lulyK]

ככה:

שיעורי בית, ארוחת צהריים (משתדלת להכין/לקנות מראש בימים בהם אני בצהריים בבית), אם לקחתי אותם ממש מוקדם (13) - אמא נחה (!!!!), אח"כ אפשר לארח חברים (מעדיפה שלא יתארחו בימים בהם אני בבית, אבל לא מתעקשת). אחר הצהריים אני משתדלת לשמור על זמינות, אבל זה לא שממש צריכים אותי (מרק על האש ומכונת כביסה כמעט תמיד ברקע. זה לא דורש ממני כלום ומספק את התחושה שמשהו בכל זאת נעשה לטובת הכלל...).

 

[אשרי האשה]

אני עובדת כיום חצי משרה

אז יש זמן לכמעט הכל אבל גם כשעבדתי משרה כמעט מלאה תמיד בן הזוג היה עושה גם

אוכל תמיד היה בסדר עדיפות ראשון, יחד עם תשומת לילדות, שאר המטלות בן הזוג עושה את הרוב ואני חלק (אילוצי בריאות)

גם כשהן היו קטנות וגם כיום כשהן גדולות, התשומת בבית היתה ממני ובחוץ היה מאבא שלהן (שונאת ישיבה בגנים ומשחקים)

 

[ריבר סונג]

אצלי השעות האלו הן של הילדות

ושל סידורים הכרחיים - להכין להן ארוחת ערב, לשטוף את קופסאות האוכל שלהן למחר.
אני גם ככה לא רואה אותן בבקרים, ומבחינתי 3-4 שעות ביחד זה בקושי מספיק. אם לא הספקתי לפני שלקחתי אותן מהגן, אני כן אשב לשתות קפה מול המחשב לעשר דקות לעצמי. אבל אחריהן אני שלהן. לפעמים הן מבקרות חברות או משהו, ולא צריכות אותי - ואז זה זמן שלי. אני בוחרת אם להקדיש אותתו לתחזוקת הבית או לתחזוקתי שלי לפי מצב הרוח.