מה עושים אם יש שני אבחונים שונים?
היום לקחתי את הילד לפגישה שנייה אצל פסיכיאטר. הוא כבר נפגש איתנו, ואחרי שיקבל שאלון מהמורה, יגיע לאבחנה. הדבר החשוב ביותר שלדעתו הילד לא בדיכאון בכלל. המאבחנת כתבה שהילד חש חוסר אונים וחוסר תקווה, ונמצא בדיכאון עמוק. איך אדע מי צודק?
ולגבי האוטיזם, הוא עוד לא גיבש דעה. אבל לדעתו המצב גבולי, אבל השאלון שאני מלאתי כן נוטה לאוטים. ביקשתי גם מבעלי שימלא, אולי הוא חושב אחרת, לא רוצה שבגלל התשובות שלי תתקבל תשובה לא נכונה. מה אם הוא יגיד שהילד גבולי או בכלל לא אוטיסט?
מה לעשות אחרי השמחה? הרי האבחון מאפשר לטפל בילד, בלי האבחון זה פחות 'נוח'. מצד שני, לא רוצה אבחון מחמיר אם זה לא נכון.
ואיך להתייחס לשאר המסקנות של הפסיכולוגית, אם בנושא הדיכאון טעתה?
היום לקחתי את הילד לפגישה שנייה אצל פסיכיאטר. הוא כבר נפגש איתנו, ואחרי שיקבל שאלון מהמורה, יגיע לאבחנה. הדבר החשוב ביותר שלדעתו הילד לא בדיכאון בכלל. המאבחנת כתבה שהילד חש חוסר אונים וחוסר תקווה, ונמצא בדיכאון עמוק. איך אדע מי צודק?
ולגבי האוטיזם, הוא עוד לא גיבש דעה. אבל לדעתו המצב גבולי, אבל השאלון שאני מלאתי כן נוטה לאוטים. ביקשתי גם מבעלי שימלא, אולי הוא חושב אחרת, לא רוצה שבגלל התשובות שלי תתקבל תשובה לא נכונה. מה אם הוא יגיד שהילד גבולי או בכלל לא אוטיסט?
מה לעשות אחרי השמחה? הרי האבחון מאפשר לטפל בילד, בלי האבחון זה פחות 'נוח'. מצד שני, לא רוצה אבחון מחמיר אם זה לא נכון.
ואיך להתייחס לשאר המסקנות של הפסיכולוגית, אם בנושא הדיכאון טעתה?