לא, את חושבת בהיגיון, אבל מי אמר,
שלביורוקרטיה יש שכל! לפי "הספר"(חבר שלי סיפר, שבספרד זה עובד מצויין), האדריכל - לאחר בדיקת תכנית הבינוי של השטח - מכין את התכנית, וחתימתו, אישור לבניה. בסוף הבניה, תכניות מדויקות של ארכיטקטורה וקונסטרוקציה נכנסים לארכון של העירייה. למה זה עובד שם? כי, 1. אגודת האדריכלים חזקה כל-כך, שחברים באגודה פטורים מכל עיניין של כספים. על פי התכניות, האגודה גובעת את השכר טרחה, דואג להנלת חשבונות, ולכל העבודת ניהול-עסק, כך האדריכל מתעסק רק בתכנון, פיקוח. 2. האדריכל לא פוחד לחתום על התכנית, עם אחריות של אישור, מפני שהלקוחות לא מחפסים דרכים לעבור על החוק. גם החוק חכם יותר, מהחוק תכנון ובניה שלנו. "הקומבינות", בארץ, חופכים את קבלת היתר בניה לסיוט, לא נורמלי, התכניות גרועות, כי אין זמן להשקיע מחשבות מספיקות, כי השכר טרחה תוצעה של הורדת ידיים בין הלקוח, לבין האדריכל, ואין משמעות כספי לרמה גבה של תכנון (זה כבר קשור למצב החומרני, שאין ממש ערך לעבודה אינטלקטואלית, לא בארכיטקטורה, לא באוניוורסיטה,לא בשום מקום. אם אנלפבט עשה "מקה", לא תמיד בדרך ישר, זה מעורר "כבוד", והפרופסור, שמרוויח בקושי 10000 ש"ח, אחרי 20 שנות לימוד, הוא הפרייר ). קשה לצאת מהמעגל, והרבה אנשים, אינטרסנטים, גם לא רוצים לצאת מזה, כי במצב של סדר, לא יהיה להם זכות קייום. תחשבי, כמה זה הייה טוב, שהבן אדם פונה לאגודת אדריכלים, מקבלת רשימה של אדריכלים, באזור מגורו, עם נתונים על רמת עבודתם. לאחר, שפנה לאדריכל מסויים, את השכר טרחה משלם, על פי רמה מקצועית של התכניות, הפיקוח. כל אדריכל הייה מעוניין להשקיע בתכניות, כי שכרו קשור בזה. מי שלא עומד ברמה מינימלית, עם הדיפלומה שלו יעוף מיכולת עסוק במקצוע ! לא צריכים קשרים טובים לפוליטיקאים, לקבל עבודות ציבוריות, אלא בתחרות פתוחה מקבל את העבודה, המתכנן הטוב ביותר.זה לא אוטופיה,קיים, בצורות שונות בעולם, איפו הבניה ערכית יותר. בשיטה הזאות, חצי מעובדי העירייה היו מיתרים, תהליך האישור הייה מתקצר אין ארוך, ויעל, שרוצה לשפץ, הייתה יכולה לקבל אינפורמציה מדוייקת על דירתה...