מה עושים במצב כזה?

PrincessDanny

New member
מה עושים במצב כזה?

אנחנו אוהבים אחד את השני אבל נפרדים וחוזרים ורבים כל שני וחמישי. היינו יחד וזה לא עבד, ונפרדנו. ואז לא יכלנו ושוב חזרנו ואז שוב נפרדנו. היה נתק לחודש.. ואז חזרנו.. ונפרדנו. ואז היה תקופה של שבוע בערך שפתחנו "דף חדש". הדף חדש הזה באמת החזיק לכמה ימים.. ועכשיו נפרדנו שוב. אני לא מצליחה להבין למה זה לא עובד. הכי נוח לנו ביחד בעולם, אנחנו מצחיקים אחד ת'שני, נהנים אחד עם השני, אוהבים אחד את השני, נאמנים ובוטחים אחד בשני, אני הכי יכולה לסמוך עליו בעולם, טוב לי איתו. וזה בכל זאת פשוט לא עובד. אתמול הוא רשם "נראה לי שזה נגמר.." זאת פעם ראשונה מזה זמן רב אשכרה בכיתי על הקשר הזה, כי נפל לי האסימון כמה אני אוהבת אותו. התעצבנתי ותקפתי עם "נמאס לי! יא וותרן! אנלא צריכה לשכנע אותך, אתה לא רוצה לא צריך" כל הזמן אני הייתי יוזמת הפרידות, לא עניין אותי. הפעם זה בא ממנו.. והפעם יש תחושה מפחידה כזאת שזה נגמר לגמרי. למה לא מסתדרים, למה? אחד הבעיות היותר קשות אצלנו זה שיש יותר מידי ידידות ו"סחבקיות" כזאת מאשר רומנטיקה ואינטימיות. באמת לוותר על זה? זה נראה לי מטומטם מידי. למה זה עבד לשבוע ואז הכל התפרק מחדש? שווה פשוט להרים ידיים באהבה כזאת?
 

Shining Dark

New member
מממ.....

עצוב ומאוד... אני חושבת שאם אוהבים ורוצים לעבוד על הקשר באמת באמת, אז להתעקש. אבל אם קשה לכם לשנות, להשתנות ולהתפשר על דברים שמפריעים ואם יש קשיי תקשורת.. אז, לצערי.. אין הרבה מה לעשות
 
לדעתי

יש לכם דברים שמפריעים אצלכם בבן זוג וכל אחד סוחב את זה וחושב שזה יעבור דברים לא יעברו עד שלא תתשימו הכל על השולחן ותספרו מה מפריע לכם בקשר נכון שהמשיכה שיש והפחד להיות לבד נותנים לכם לפתוח כל פעם דף חדש ועוד אחת אבל לבסוף תיגמר המחברת וזה יתפוצץ לכן מה שאני ממליץ לך לחשוב מה מפריע לך בקשר אליו והוא לעשות אותו דבר ואז לראות אם את יכולה לחיות עם זה אם כן את צריכה להתאפק ולנסות להבין אותו ואם לא אז לחתוך
 

Mozzarella

New member
אני בדיוק במצב שלך

הייתי עם מישהו שלוש שנים, נפרדנו וחזרנו. בכל הפעמים אני נפרדתי. נפרדנו מסיבות שונות, אבל עכשיו, הוא נפרד ממני, וזה היה כי זה פשוט נגמר - אנחנו יותר מדי ידידים (אין סקס), ופחות מדי זוג...והקשר הגיע לכדי מיצוי. אנחנו כבר שלושה שבועות לא ביחד (זמן שיא), ולמרות שאני בטוחה ששנינו עדיין אוהבים מאוד אחד את השניה (אי אפשר להפסיק אחרי כל כך מעט זמן), זה טוב שנפרדנו. נכון, הייתה אהבה גדולה, חברות אמיתית, וראינו את עצמנו ביחד, אבל שלוש שנים גורמות לשחיקה, ואם נפרדים וחוזרים - זה בטח לא מצב טוב, וגם לא עוזר לתחושת היציבות בקשר. אני דווקא שמחה שזה הוא שנפרד ממני, יותר קל לי, כי אני לא צריכה לקחת אחריות על ההחלטה ואין לי את האפשרות "להחזיר" אותנו. עצתי לך היא פשוט לוותר...אם זה באמת אמיתי ואתם חברים אמיתיים, אולי בעוד כמה חודשים או שנים תוכלו לחדש את הקשר ולראות האם עדיין יש לכם את זה. אבל בינתיים...נסי להנות מהרווקות ולצאת עם אחרים, לנסות דברים ולהיות עם בחורים שהקשר שלהם איתך יהיה יותר רומנטי מאשר "סחבקי". בהצלחה.
 
אני חושבת דווקא

שאת היחידה שיכולה לענות לעצך. אבל קצת מתבלבלת ממה שקורה....... תנסי לקחת מחברת ולפנות זמן (הרבה זמן....) ולכתוב לו הכל אבל הכל הכל הכל, על מה שאת אוהבת ומה שמעליב אותך ולמה את נפרדת ממנו כל פעם ומה הרגשת כשהוא החליט להפרד.... פשוט - הכל. כמובן - אל תשלחי לו את זה
ככה שתדעי מראש שמותר לך לכתוב הכל הכל הכל - בלי לחסום את עצמך. אני כמעט בטוחה שאחרי זה תביני המון דברים ויהיה קצת יותר סדר בראש. אז תוכלי להיות יותר ברורה לעצמך ואליו - ואז תדעי אם בכלל בא לך לחזור ואם כן - למה ואיך... באהבה אין חוקים חוץ מהאהבה עצמה
 
למעלה